תשובות מהר"ם, דפוס פראג תתקמ״חTeshuvot Maharam, Prague Edition 948
א׳תתקמח. וששאלת אם השותפי' יכולי' להכריח את ראובן שיטול חלקו במערב והמה יטלו [חלקם] במזרח לפי שלמקצתם יש להם קרקע שם אצלו ודאי לפירש"י (ב"ב י"ב ע"ב) שחילק בין שדה בית השלחים לשדה בית הבעל דבשדה בית הבעל דוקא שפעמי' זו מתברכת שייך לומר [מעלינן] ליה כו' יפה כתבת [דדוחקי'] ראובן ליטול במערב דכגון זה כופי' על מדת סדום דבבתים לא שייך לומר [מעלינן] ליה [אבל] לפיר"ת דפי' שאין לחלק בין שדה בית השלחין לשדה בית הבעל והא [דבפלוגתא] קמייתא א"ר יוסף משום דמעלינן ליה ובאידך אמר טעמא אחרינא פי' ר"ת משום דפלוגתא קמייתא איירי דהוי תרי [ארעתא] ואמ ראובן שקול את חדא ואני אשקול חדא אמצראי ושמעון אמר נטיל גורלות ואת שדה שתעלה לגורלך קח ואני אקח כמו כן שלי כאשר יעלה הגורל להכי א"ר יוסף כיון דשמעון גם הוא חפץ שיטול כל אחד שדה אחת שלימה לאו כל כמיניה דראובן למימר הב לי חדא אמצראי כיון דיש לשמעון טענה מעליתא מצי למימר אם אותה השלימה דקיימה אמצרך תעלה לחלקי לא אמכרנה אלא בדמים יתירים [כנכסי דבר מריון] שמעלי' קרקעות בדמים יקרים. אבל אידך פלוגתא מיירי דלית לשום חד מיניהו אמצרא מידי ואית להם תרי [ארעתא] למיפלג אתרי נגרי דראובן אמר נחלוק ע"פ הגורל אתה שדה אחת ואני שדה אחת שלימה כי היכא דליהוי כל חד וחד כל חלקו ביחד ושמעון אמר נחלוק כל שדה לב' חלקים ויטול כל א' חצי חלקו בזו וחצי חלקו בזו והשתא [משום] מעלינן וכו' לא היינו שומעין לשמעון דאטו אם יאמר נחלוק כל אחת לעשרים חלקים משום דמעלי' וכי היה לנו לשמוע לו אבל מטעמא דהאי מידויל והאי לא מידויל שומעי' לחלוק כל אחת לשני חלקים ולא יותר א"כ בנדון זה כיון דאידי ואידי אינם מבקשים לחלוק החדר אלא לב' חלקים אלא לב' חלקים אלא דהשותפי' אמרו הב לן אמצרן מצי א"ל ראובן נפיל גורלות ואם יעלה לחלקי חלק שבמזרח מעלין לך כו' וק"ל. [ומאחר] דלא [אתמר] אי הלכתא כרש"י או כר"ת יש להפיל גורלות אם יעלה לשותפי' חלק שבמזרח יטלו חלק שבמזרח וראובן יטול חלקו שבמערב ואם יעלה [לראובן] חלק שבמזרח לא יזכה לאלתר דדלמא קיי"ל כרש"י ונמצא דשלא כדין הטלנו גורלות כי היו לנו להחזיק השותפים במזרח הלכך נימא כל דאלים גבר אם תגבר יד השותפי' להחזיר בחלק שבמזרח יחזיקו.
1