תשובות מהר"ם, דפוס פראג תתקנ״הTeshuvot Maharam, Prague Edition 955
א׳תתקנה. והלכתא בטרשא כרב חמא (ב"מ ס"ה ע"ב) מכאן יש ללמוד דמותר להלות מנה לפלוני חבירו שילוהו לריוח של המלוה לבדו עד זמן שיהא ב' מנים ויהיו עד אותה שעה פקדון שיהא כל הריוח של המלוה וכשיהי' [ב'] מנים שמשם ואילך יהי' כל הריוח של המקבל לבד מאותן ב' מנים מיהו צריך לתת לו שכר עמלו כל זמן שהוא טורח ומלוה אותם לריוח המלוה כדאמר הכא דנקטי להו שוקא ושבקי להו מוכסא דחשיב כאלו נותן לו שכר עמלו וכדאמר לקמן בפירקין (ע"ג ע"א) החמרין מעלין לה במקום היוקר כבמקום הזול ומפר"י והבעה"ב מקבל עליו האחריות דהליכה ואפ"ה בעי התם מ"ט ומפרש ניחא להו דמגלי להו תרעא א"נ [דמוזלי] גביהו והיינו שכר עמלם דטורח הליכה דאי לא יהיב להו שכר עמלם דהליכה נראה כטורח בחנם בהליכה כדי שילוה להם בחזרה ומיהו בכל דהו סגי ה"נ אם המקבל לוקח לעצמו הדורונית שמביאי' הגוים כשבאי' לפדות משכנותיהם בהא נראה דסגי במקום שכר עמלו.
1