תשובות מהר"ם, דפוס פראג תתקע״חTeshuvot Maharam, Prague Edition 978

א׳תתקעח. ראובן טוען על שמעון משכנתי לך שריון ובתי שוקיים של ברזל בכך וכך מעות ופדיתים ותובע משמעון אלו המשכונות והשיב שמעון אמת משכנת לי שריון א' והוא עומד עדיין קצת מעות אותו אתן לך כשתפדהו אך הבתי שוקיים שאתה תובע לא באו לידי ואז אמר ראובן מאחר שהוא כופר ידעתי שתתחייבהו שבועה לכן תדעו שלא יוכל לשבע כי אברר בעדי' שהוא חשוד על שבועות וגניבות ואינו יכול לשבע כדין כל הפסולין וצוה ראובן להכריז באזהרת לא יגיד כל מי שיודע משמעון שהוא חשוד יבא ויגיד בפנינו ולפני ראשי הקהל והנה באו עדיות הרבה שחשוד הוא מגניבות אך לא היו באלו עדיות ממשות כי היו עד מפי עד אמנם ג' עדי' באים בתוך הבאים הא' העיד לדידי גנב ליטר' והעיד השני שהלך לפני משפט הגוים והעיד עליו ומזה [הי' לו] הפסד הרבה והשלישי העיד קמי דידי משכן סוס לפדותו וקבל עליו בחרם לפדותו ועבר על החרם ולא פדאוהו. ועתה הורינו אם יש לפסול את זה וידע מורינו שכל אלו העדיות נעשו לפני זמן מרובה ואינו ידוע אם חזר בתשובה נראה בעיני דודאי שמעון פסול לשבועה וכשכנגדו נשבע ונוטל דנהי דלא פסלי' לי' לשבועה משום האי סהדא דאסהיד שהוא מסור דהא מסקי' בתיקו בפ' הכונס (בבא קמא ס"ב ע"א) אם עשו תקנת נגזל במסור וכל תיקו דממונא קיי"ל המע"ה מ"מ יש לפסלו משום הנך תרי סהדי חד דאסהיד שגנבו הוא ליטר' כי ההוא דפ' זה בורר (סנהדרין כ"ה ע"א) [קמי דידי] אוזפא בריבתא [קמי דידי] גנב קתא דבורטי' (שם כ"ז ע"ב) והשני שהעיד שעבר [על] החרם והא [דבפ'] כל הנשבעי' (מ"ו ע"ב) גבי שכנגדו חשוד על השבועה אבל שבועת ביטוי דאיכא למירמ בקושטא [קמשתבע] לא קתני לא בעי למימר [דלא] מפסיל בהני לשבועה אלא כמו שפר"ת לא קתני [במתני'] דאע"ג דאמת הוא דבהני נמי מפסיל מ"מ לא קתני אלא שבועה דלשעבר כי ההיא דרפ"ק דב"ק (ד' ע"ב) למעוטי דר' חייא והביא ראי' מפר"ח שפי' בהדי' בפ' הכותב (כתובות פ"ה ע"א) ידענא ביה דחשיד אשבועתא והפכה השבועה [לכשנגדו] ופר"ח וה"ג בשבועה שלא לאכול או בשבועה לאכול ככר זה ואינו מקיימה אלמא בשבועת ביטוי מפסלא לשבועה ומהפכי' לשבועה אשכנגדו ואפי' לדברי המפרש שבועת ביטוי לא קתני דמפסיל בהכי מ"מ איפסל לכיו"ב לשאר חרמות [דלהבא] ואפי' אם יאמר אשבע לשעבר לא שבקי' לי' דסמכי' אה"ג ור"ח ור"ת ואפי' לעדות מפסיל מההוא שעתא ואע"ג דלא אסהידו עלה בב"ד לפוסלו אלא השתא ולרבא דחייש לפסידא דלקוחות נהי דגזלן דאו' לא בעי הכרזה אסהודי עלי' בב"ד בעי כמו שפרש"י בפ' זה בורר (סנהדרין כ"ז ע"א) ומ"מ לדידן דקיי"ל כאביי ביע"ל קג"ם מיפסל למפרע אע"ג דאכי לא אסהידו עליה. מאיר ב"ר ברוך זלה"ה.