שו"ת מהרי"ק כ״וTeshuvot Maharik 26
א׳מופלג בחכמה ובזקנה איש אלקים קדוש הוא ר"ג ר"מ הרב הגדול מהר"ר יעקב מרגליות יצ"ו שלום לכ"ת ולכל שואבי מימך באשר נתאמץ אצלי אותו רבי יעקב בר' דוד בעל האשה המתגרש בגט זה אשר ביד השליח הלז הלך לו אל ארץ רחוקה ובאולי לא יכירנו עוד מקומו ואי לא תתגרש בגט זה תהיה עגונה כל ימיה ח"ו לכן נעתרתי אלא השליח הנכחי אשר בקש ממני לכתוב לכ"ת על אודות הגט הלז אשר לפי הנשמע כבר הגיע ליד כ"ת ולא הסכמתם שונתן ליד האשה ולפי דברי השליח הזה עיקר הטעם היה מפני שלא היה בידו שטר שליחות כי נאבד ממנו כאשר יגיד לכ"ת אם לא כבר הגיד. ואמנם לא (א) ידעתי למה החזרתם אותו משום כך ובפרט במקום חשש עגון שהרי ידוע הוא לכ"ת שכתב רבינו פרץ ואפילו שהוא רגיל להחמיר שאין צריך שטר שליחות אלא שנהגו משום מה שכותבים בו שהשליח יכול לעשות שליח. וכן כתב רבי' אשר בספרו וגם בתשובה שאין צריך שטר שליחות בחוצה לארץ כיון דהימנוהו רבנן לומר בפני נכתב ובפני נחתם הימנוהו נמי שהבעל עשאהו שליח וכמו שהוכיח ריב"א מההיא דאתיוהו תרי וכן כתבו התו' וכן מצאתי בשם ר"ת וכן כתב רבינו משה מיימון ואף כי כתב רבינו נתנאל מקינון דשליח להולכה נמי נריך עדים שעשאו שליח כאשר כתוב בהג"ה אחת סביב מרדכי אחד שראיתי שם כתוב בהדיא דחומרא בעלמא הוא ופשיטא דבמקום עיגון אין להחמיר בדבר שאין בו אלא משום חומרא בעלמא. וגדולה הרבה מזו רצה רבינו אביגדור כהן ז"ל לומר בשעת הדחק אין לפוסל באסור דרבנן אע"ג דפשיטא דאין לעשות כן וחלילה שהרי נחלק עליו רבינו מאיר. וגם נראה שרבנו אביגדור עצמו לא רצה לעשות מעשה. אם לא היה רבים מסכים עמו. מ"מ למדנו כמה יש לחוש לתקנות עגונות כי גם ר' מאיר לא נחלק על רבינו אביגדור אלא בדבר שהוא פסול מדרבנן אבל בדבר שאין בו משום פסול לא דאוריית' ולא דרבנן ואין אלא מנהג חומרא בעלמא פשיטא דבמקום עיגון יש להקל. וחזי מר כמה דחק רבינו יצחק בר' אברם להקל בגט שבא מארץ הגר מפני חשש העיגון. וגם רבינו אשר בתשובה מהתחלת תרתי בלבי ואוכל למצוא היתר לעגונה זאת והכשיר גט אחד שהיה בו כמה וכמה גמגומ' כ"ש וכ"ש שאין כאן בית מיחוש ומ"מ כדי להפיס דעתכם שלחתי זה הנכחי במקום העדים ועשו שטר שליחות אחר וגם קיימוהו ב"ד אלא שאיני מכיר חתימת העדים ולא חתימת הדיינים והנה הגיד לנו זה שגמגמתם על המסדר הגט אם הוא רב אם לאו והנני מודיע לכם שהוא רב בר סמכא. עוד לנו (ב) שגמגמתם על אשר נכתב בגט בר רבי ואתם לא נהגתם כן אלא לכתוב בן פלוני והנה כבר כתבתי לעיל שהמגרש הלך לו בארץ רחוקה ואין תקנה להכתוב גט אחר כדי להפיס דעתכם אף כי פשיטא שאין צריך והגט כשר בין נכתב בן פלוני בין נכתב בר רבי פלוני ואדרבה נראה שטוב יותר לכתוב בר רבי פלוני מלכתוב בן פלוני עכשיו שנהגו כל אדם לחתום שמם בשטרות שלהם ובאגרותיהם פלוני בר פלוני. ואין דרך כלל לכתוב בן פ'. וכן כשנקרא בס"ת אומרים יעמוד פלוני בר פלוני ולא בן פלוני. והנה בכל טופסי גטין הכתובים בסמ"ק בשם רבינו יחיאל מפריש ובשם רבינו פרץ שכתוב תחתיה זה תופס רבינו יחיאל מפרי"ש ובאחר זה תופס רבינו פרץ בכולם כתוב פב"פ ולא פלוני בן פלוני וכן בטופס רבינו משה מקולנייא כתוב פב"פ. וכן במרדכי בטופס שטר השליחות כתוב פב"פ ומסתמא ה"ה בגט וכי יש להוכיח מתוך מה שכתוב בטור אבן העזר וז"ל והני ספרי דפלגי יקרא לבעלי זרועות וכותבים פלוני החכם או רב או נשיא אע"ג דלא קרי להו אנשי הכי ואיהו לאו בר הכי אין זה שינה שמו והגט כשר כיון דקרי ליה בשמו בפירוש אע"ג דפלגי יקרא דלא חזו ליה לא שינוי השם הוא וכן כתב ר"ת עכ"ל. למדנו מכאן שני דברים למדנו שכן רגילות לכתוב פלוני בר רבי פלוני דאי לאו הכי היאך יעלה על הדעת לכתוב החכם או הרב וכו' ועוד למדנו דלכל הפחות הגט כשר. עד כאן דברתי כמזכיר לפני כ"ת בראותי שהושב הגט לרוב עגמת נפשי על העיגון ח"ו אשר חשו לה רבותי' ז"ל הרבה והרבה ושלום מאתי הצעיר יוסף קולון בן מהר"ר שלמה זלה"ה:
1