שו"ת מהרי"ט, חלק א מ״טTeshuvot Maharit, I 49
א׳תשובה כת' הרא"ש בתשובת שאלה כלל מ"ה סי' כ"ו ראובן גרש את אשתו ע"מ שלא תנשא לשמעון אינו יכול לבטל את התנאי כיון שנתן הגט בתנאי ובנטילת הגט ממנה ולחזור ולתנו לה פעם אחרת אין תקנה וכו' ואין תקנה אלא שיקדשנה ויתן לה גט גמור בלי תנאי. ותמיה אני למה לא יועיל ביטו' התנאי שהרי הרשב"א כתב בחדושיו אההיא דהז"ג ע"מ שתתני לי ק"ק זוז אע"פ שהמחיל' אינה מועלת ביטול התנאי מהני וכן מוכח בהרמב"ם ז"ל פ"ח מהל' גירושין הז"ג ע"מ שתתני לי כלי פ' אע"פ שנתנה לו אלף בדמיו אינו גט עד שתתן הכלי או שיבטל התנאי ובתחלת הפרק כתב אם אמר מעכשיו או ע"מ אינו יכול לבטל הגט ולא להוסיף וכו' ולא כתב שאינו יכול לבטל התנאי וכתב ה"ה ז"ל דבר זה הוא מוסכם מכל הפוסקים חוץ מבעל העיטו' שכתב שאפי' בע"מ וכו' והרא"ש עצמו בכלל מ"ז תשובה ד' ותשובה ה' האריך וביאר שביטול התנאי מועיל דאתי דבור ומבטל דבור והוכיח מההי' דפ' האומר המקדש האשה אחר שלשים יום וחזרה בה בתוך ל' יום אתי דבור ומבטל דבור ועוד הוכיח דכיון דמתנאי בני גד ובני ראובן ילפינן מסתמ' אם אמר יהושע אין אנו צריכין שתבואו עמנו היו פטורין מן התנאי מעתה אין טעם לחלק כלל בין תנאי דע"מ שלא תנשא לשאר תנאים כיון דעיקר הטעם הוא דאתי דבור ומבטל דבור בכל מילי אמרי' הכי והיאך סתם עלינו את הפתח כאן בתשוב' זו ואמר שאין תקנה אלא שיקדשנ' ויתן לה גט גמור. וראיתי בדברי התוס' בריש המגר' אף בתנאי דע"מ שלא תנשאי לפ' בהדיא שיכול לבטל התנאי בד"ה אפי' לא נתגרש' אלא מאישה בסוף הדבור הביאו מה שהק' בירו' מ"ט לא תני בהדיא ט"ו נשים שפוטרו' צרותיהן ומשני תמן התורה אסרה עליו וכו' ופי' התוס' אבל באשת איש האיסו' תלוי במגרש שאם יתירנ' ליבם קודם שימו' אחיו המת שנשא' ועיין בדבריה' שם ופ"ק דיבמו' כתבו התוס' הדבר הזה בעצמו דף י' ואם לחשך אדם לומר שאין דברי הירוש' אמורי' אלא בתנאי דחוץ אליבא דר' אליעזר שהואיל ולאותו פ' לא נתגרש' מעול' יכול הוא לחזור לגרש' לגביה אבל בתנאי דע"מ כיון שנתגרש' לגמרי אצל כל אד' אלא שהטיל בו תנאי שוב לא שייך עוד גירושי' אחרי' וגם ביטול לא מהני אף אתה אמור לו דבתנאי דחוץ לא שייך לאקשויי כלל אמאי לא תני לה בהדי ט"ו נשים כגון שאמר חוץ מראובן ונשא' לשמעון אחיו ומת ונפל' לפני ראובן דמשמע ראובן כבר הותר' לו דתני' התם בסמוך מודה היה ר' אליעז' במגר' את אשתו וא"ל הרי את מותר' לכל אדם חוץ מפ' והלכ' ונשאת לא' מן השוק ונתארמל' או נתגרש' שמותר' לזה שנאסרה עליו ובהכי דייקי דברי התוס' שכשהקשו לענין גירושי' לא הזכירו תנאי דחוץ אלא ע"מ שלא תנש' לפ' וכשהקשו לענין קדושין אמרו ליתני שש עשרה כגון שקדשה א' חוץ מראובן ושמעון וכו'. ועוד אני תמיה אפי' תימא בביטול לא יועיל למה הצריך לקדשה כדי לגרשה ויכתוב לה גט אחר ויתנו לה בלי שום תנאי כלל ודיו בכך דאין לומר דמאח' שנתגרש' הימנו לגמרי אין גט אחר גט ולא מהני מידי הגט האחרון כיון דלא אגידא ביה כלל דמ"מ בשעה שהיא תנשא לאותו ראובן נתבטל הגט הא' והרי היא א"א למפרע ויכול לחול שפיר הגט האחרון שהוא בלי שום תנאי ויש ראיה לזה מהא דאמרי' בפ' נערה קדשה ע"מ וקדשה סתם מקודשת ואמרי' התם טעמא משום דאין אדם עוש' בעילתו בעילת זנות ומסתמ' לשם קדושין גמורין בעל וכן פרש"י שם הרי כאן שאע"פ שהית' תחלה מקודש' גמור' אלא שהטיל תנאי בקדושי' חיילי שפיר קדושיה האחרוני' שהם בלא שום תנאי ואע"פ שלא נתקיי' התנאי ונתבטלו הקדו' הראשונים מקודש' מחמת קדושי' האחרוני' ואף לגבי גט כיוצא בו הוא ודמיא לשבוע' דתנן בפ' שבועות שתים שבועה שלא אוכלנה שבוע שלא אוכלנ' ואכלה אינו חייב אלא אחת דאין שבוע' חלה על שבוע' ואמרי' בגמ' דכי משכחת רווחא חיילא כדרבא שאם נשאל על הראשונה עלתה לו שניה תחתיה והכי אשכחן נמי גבי הקמה דבעל בפ' נערה המאורסה אמר לה קיי' ליכי קיי' ליכי ונשאל על ההקם הא' חל עליו הקם ב' אע"ג דאין שבועה חל בתוך שבועה ולא הקם בתוך הקם כי משכח' רווח' חיילי ואף לענין גט כן וכן מוכח להדיא מדברי הרמ"ה שהביא הטור דבריו סי' קמ"ג גבי ע"מ שתנשאי לפ' דאמרי' לא תנשא לא לאותו אדם ולא לאחר ואם נשא' לאחר תצא ולא יחזיר עולמית אפילו נתן לה הבעל גט ב' לאחר שנשא' לו משו' דכי אנסבא באיסור א"א אנסבה ואתסר ליה כסוטה וכו' אבל אם נתקדשה לו לבד תצא ולא יחזיר אלא לאחר מיתת הבעל או שיתן לה הבעל גט שני בלא תנאי הרי מוכח מדבריו בהדיא דיש גט אחר גט אע"פ שהראשון היה גט גמור ותשובה זו אי מר חתים עלה צריכה עיון, נאם הצעיר יוסף בכמהר"ר משה מטראני זלה"ה.
1
ב׳את זו שלח החכם השלם כמהר"ר יעקב אבולעפיה. החכם השלם הדיין המצויין ראש המדברים סיני ועוקר הרים כמה"רר יוסף נר"ו.
2
ג׳על מה שתמה כ"ת ממה שפסק הטור על המתנה ע"מ שלא תנשאי לפלו' דאין תקנה להתירה לו אלא א"כ יקדשנ' המגרש ויחזור ויגרשנה סתם אבל אין תקנה להתירה במה שיטלנו מידה ויחזור ויתננו לה סתם כי כבר אינה ברשותו שגט גמור נתן לה אלא שהטיל בו תנאי ע"כ שאין אלו אלא דברי נביאות וגם תמה על מורינו הרב זלה"ה איך כתב הדין בפשוט ולא כתב שיש חולקים הרמב"ם והרשב"א ז"ל ובמחילה דבריהם כנים אין בהם נפתל ועקש וכ"ע יודו בהאי דעל מנת שלא תנשאי לפלוני דאין תקנ' להתירה לו עד שיחזור ויקדשנה הגם דס"ל דבתנאי חוץ מהני נטילת הגט ויחזור ויתננו לה סתם ובשאר תנאי דע"מ סגי בביטול לחוד כמו שכתב הטור עצמו בהני תנאי דע"מ שלא תנשאי בעי קידושין וגט סתם ושורש דבר נמצא בו בגמרא גיטין פ' המגרש כיצד יעשה יטלנו הימנה וכו' מאן תנא אמר חזקיה ר"ש בן אלעזר היא דתניא ר"ש בן אלעזר אומר עד שיטלנו הימנה ויחזור ויתננו לה ויאמר לה הרי גיטיך ר' יוחנן אמר אפילו תימא ר' דילכון אמר שאני הכא הואיל וקנאתו ליפסל בו לכהונה ע"כ בגמרא וכתב רש"י ז"ל שאני הכא משום הכי צריך לחזור וליטלו דקנאתו בנתינה קמייתא ליפסל בו לכהונה הילכך אי לאו דהדר שקיל לה מינה לא מהני אמירה שהרי כבר זכתה ע"מ תנאי ראשון אבל ההוא דהזור' לא זכתה בו לכלו' ע"כ ועתה דדלינא חספא נשכח מרגניתא תותא דנמצאו שלשה דינין בביטול התנאי דכל תנאי דעלמא בע"מ קודם קיום התנאי יכול לבטול התנאי ואין צריך לחזור וליטול וליתנו סתם בהא אם לא יתקיים התנאי אינה נפסלת לכהונה והוי כההיא מחלוקת דר"ש בן אלעזר ורבי בההוא דכנסי שטר חוב זה דמאחר שאם לא יתקיים התנאי לא הוי גט אפי' לפסל' מן הכהונה אין צריך ליטלו הימנה ולחזור וליתנו לה אלא בביטול התנאי סגי אבל בתנאי דחוץ מפלו' דנתינה הראשונה עשתה רושם לפסלה מן הכהונ' דאפי' אינה מגורשת אלא מאישה זהו ריח הגט שפוסל לכהונה צריך ליטלו הימנה ולחזור וליתנו לה סתם והיינו דאמרי' בגמרא הואיל וקנאתו ליפסל בו לכהונה אבל בתנאי דע"מ שלא תנשאי לפלו' דהיינו נ"ד דמ"מ נפסל' לכהונה אם יתקיים התנאי ולא תנשא לאותו פלו' הוי גרושה ונפסלה מן הכהונה וגם אם לא יתקיים התנאי ותנשא לאותו פלו' לא הוי כע"מ שתתני לי מאתים זוז מכאן ועד יום פלו' וכיוצא שאם לא נתקיים התנאי הוי אשת איש ואם היום או למחר ימות בעלה מותר' לכהונה אבל דבתנאי דע"מ שלא תנשאי לפלו' נפסלה לכהונה ממה נפשך אם לא נשאת הוי גרושה ואם נשאת לאותו פלו' הוי נבעלת לפסול לה ונפסלה מן הכהונה הא קמן דבהאי תנאי דע"מ שלא תנשאי לפלו' לא סגי ביטול התנאי כשאר תנאי דהא קנאתו ליפסל מן הכהונה ומאי דקאמר הטור אבל אין תקנה להתירה במה שיטלנו מידה ויחזור ויתננו לה סתם לא קאי אשאר תנאי דעלמא דהא בשאר אין צריך נטילת הגט וחזרתו דבביטול בעלמא סגי אלא בא לחל' בין האי תנאי דע"מ אתנאי דחוץ דנהי דבהאי תנאי דע"מ שלא תנשאי לפלוני לא סגי בביטול תנאי בעלמא מטעמא דאשכחן בגמרא הואיל וקנאתו ליפסל בו לכהונה אבל ליסגי בתנאי דחוץ דיטלנו ממנה ויחזור ויתננו לה סתם אבל אמר הטור כי כבר אינה ברשותו שגט גמור נתן לה אלא שהטיל בו תנאי דבשלמא בתנאי דחוץ עדיין אגידא ביה שאינה מותרת לשום אדם ושייך ביה לומר יטלנו ממנה ויחזור ויתננו לה ויאמר לה הרי את מותרת לכל אדם אבל בתנאי דע"מ שלא תנשאי לא אגידא ביה דהא אם תרצה לינשא תיכף על סמך קיום תנאה תוכל לינשא אם כן לא שייך לומר יטלנו ממנה דהא לא אגידא ביה ובביטול התנאי לא סגי מטעמא דפרישנא דהא קנאתו ליפסל בו לכהונה ממה נפשך כדפרישנא נמצא שאין תיקון אחר זולת קבלת קידושין פעם אחרת דתהוי אגידא ביה ואז יוכל לגרשה סתם.
3
ד׳כלל הדברים דנמצאו שלשה מיני תנאין כל תנאי דעלמא דע"מ בביטול התנאי סגי דהא אם לא נתקיים התנאי אין הגט גט אפילו לפסלה מן הכהונה והוי כההיא דכנסי שטר חוב זה דבאמירה הרי גיטיך סגי מאחר דנתינה הראשונה לא הועילה אפי' לפסלה מן הכהונה ובתנאי דחוץ מפלוני מאחר דנתינה הראשונה קנאתו ליפסל בו מן הכהונה לא סגי באומר הרי זה גיטיך סתם או הרי את מותרת לכל אדם סתם מאחר דקנאתו לפוסלה מן הכהונה לזה צריך ליטלו ממנה ולומר לה הרי את מותרת לכל אדם ובע"מ שלא תנשאי דאית בה חומרא דחוץ מפלו' דהא קנאתו ליפסל בה מן הכהונה בין תנשא לאותו פלו' מטעם דנבעלה לפסול לה בין לא תנשא לאותו פלו' מטעם דהוי גרושה לא שייך בה ביטול הגט בהיותו בידה כיון דקנאתו ליפסל בה לכהונה ממה נפשך וגם לא סגי בחזרת הגט ונתינתו מאחר דאינה ברשותו שאם תרצה לינשא עם כל אדם חוץ מאותו פ' הרשות בידה נמצא דלא אגידא ביה כדי שנאמר יטלנו ממנ' ויחזור ויתננו לה דהא אינה ברשותו לזה צריך לקדשה ותהיה אגידא ביה שהיא אסור' לכל אדם ואו יגרשנה סתם נמצא שאחר שיקדשנ' תהיה אז כתנאי דחוץ דיטלנו ממנה ויאמר לה הרי את מותרת לכל אדם דבתנאי דע"מ חזרת הגט לא מהני מאחר דלא אגידא עד שיקדשנה ואז תהיה אגידא ביה ויוכל לגרש' סתם ולפי דרכינו למדנו דגם הרא"ש ז"ל יודה בשאר תנאים דבביטול בעלמא סגי ובתנאי דחוץ בחזרתו דמשנה שלימה היא ובתנאי דע"מ שלא תנשאי בעי קידושין אחרי' וגם הרמב"ם והרשב"א ז"ל יודו בזה ואם יש מלין השיבני ומה מאד תמהתי מאותם החכמים שקראו תגר על הדין שדנתי כי כנראה שלא ראו הדין בטור ואין אומרים למי שלא ראה את החדש יבא ויעיד הנלע"ד יעקב אבואלעפיה.
4
ה׳וזאת תשובתי אליו. חשיב ופקיע כר' יהושע בפקיעין: ומצודתו פרוסה כבן בתירה בנציבין: המאור הגדול החכם השלם כמה"ר יעקב אבואלעפיה נר"ו.
5
ו׳עתה ראיתי מה שכתב מעלת חכמתו לישב השמועות ולחלק בין תנאי דע"מ שלא תנשאי לפלוני לשאר כל התנאים ותלה שורש עיקרו של דבר שלא יועיל ביטול התנאי הואיל ונפסלה לכהונה כדאמרי' בגמ' וקנאתו ליפסל לכהונה דמחלק בין הך דחוץ מפלו' דקנאתו ליפסל לה לכהונה לההיא דכנסי ש"ח זה דלא נפסלה לכהונה בהכי לכך חולק ואמר שאר תנאים כיון שאם לא נתקיים התנאי לא נפסלה לכהונ' דמי לההיא דכנסי ש"ח זה ותנאי דע"מ שלא תנשאי הואיל ובכל ענין נפסלה לכהונה דמיא לחוץ מפלוני דלא מהני ביה ביטול. ומטיבותיה דמר אמינא דמתוך השמועה לא מוכחא דטעמא דנפסלה להנשא לכהונה גור' שלא יועיל ביטול התנאי דאדרבא היא הנותנת כיון שקנאתו להפסל בכהונה ולהתי' עצמה לעלמא מעתה אין מעכבה אלא דבור שאמר בעל פה ע"מ שלא תנשאי לפלוני וכיון שכן יכול הוא לחזור ולבטל אותם הדברים דאתי דבור ומבטל דבור וכי בעי תלמוד' למימר מתני' רשב"א היא לאו למימרא דלר' מהני ביטול שיאמר אותו חוץ שאמרתי בטל הוא דהא ודאי לא מהניא דכיון דבאותן גירושין שייר בהם אין בהם תורת גירושין כלל שהרי לא התיר' לאותו פ' ועכשיו אינה מתגרשת בביטול אבל בעי תלמודא למימר דלר' אמאי לא אמרי' דכיון דאכתי לא נתגרשה משום דאינו כריתות עדיין הגט פקדון הוא אצלה ויחזור ויאמר לה הילך גיטיך ותהא מותרת בו לכל אדם שעכשיו היא מתגרשת מחדש כעין ההיא דכנסי ש"ח זה שעדיין לא נתגרש' ועכשיו מגרשה ואמר ה"ז גיטך ומסיק אפי' תימא ר' שאני הכא הואיל שקנאתו ליפסל לכהונה כלומר דאע"ג דלהתירה לשוק אינ' גירושין כלל הואיל וקנאתו כבר ליפסל בה לכהונה והגיע לידה שוב אינו יכול לגרש ולומר לה ה"ז גיטיך שכבר יצאת מרשותו וקנתה את הגט לענין זה הילכך צריך ליטלו הימנה ולחזור וליתנו לה אבל ביטול התנאי היכא דשייך כגון בנ"ד שנתגרש' כבר גירושין גמורין להתירה לעלמא וכ"ש אף שנפסלה לכהונה ע"י הגט אלא שתלה הדבר בתנאי אחד בעל פה פשיטא שיכול לבטל אותו התנאי וישאר הגט קיים שאינו בא עכשיו לגרשה שכבר היא גרושה ועומדת לבטל את התנאי הוא בא אתי דבור ומבטל דבור כמו שהוכיח הרא"ש ז"ל בשאר תנאי דעלמא ומה שנא זו מזו ומר עביד להך מילתא כהלכתא בלא טעמא דטעמא דקנאתו ליפסל בכהונ' אינו גורם שלא יהא יכול לבטל את התנאי ועוד אטו חוץ מפלוני דלא קנתה הגט לשום דבר אלא משום ריח הגט הוא דקנאתו ליפסל בכהונה עדיף מע"מ שתתני לי ק"ק זוז שקנתה הגט לכל מילי אף להתיר עצמה לעלמא דקי"ל כרב הונא דאמר הרי זו מגורשת ותתן אלמא מעכשיו נתגרשה לגמרי ונפסלה לכהונה לאם תתן לבסוף ואע"פ כן מהני בה התנאי. וכבר יצא הפסד גדול לע"ד בדמיונות הללו שבא לדמו' תנאי דע"מ שלא תנשאי לההיא דחוץ מפלוני ושאר תנאים לההיא דכנסי ש"ח זה שכתב וז"ל דכל תנאי דבעלמא בע"מ קודם קיום התנאי יכול לבטל התנאי ואין צריך לחזור וליתנו סתם דהוי כההיא דכנסי ש"ח וכו' משמע הלשון דאין צריך דאי עביד מהני אע"פי שלא יבטל התנאי אלא שיטלנו הימנה ויחזור ויאמר לה הרי את מותרת לכל אדם. ובס"פ כתב ומאי דקאמר הטור אבל אין תקנה להתירה במה שיטלנו מידה ויחזור ויתננו לה סתם לא קאי אשאר תנאי דעלמא דהא בשאר אין צריך נטילת הגט וחזרתו דבביטול בעלמא סגי אבל בא לחלק וכו' וכ"ת דע"מ שלא תנשאי לפלוני לא קרי' לה אגידא ביה דהא אם תרצה לינשא תיכף על סמך קיום התנאי תוכל להנשא וניכרין דבריו שרוצה לחלק בין הך דע"מ שלא תנשאי לפלוני דכיון דבידה לקיימו כדכתב הטור ויכולה להנשא על סמך קיום התנאי מ"ה לא מקריא אגידא אבל בשאר תנאים שאין בידה לקיימו בברי שאינה יכולה להנשא על סמך שתקיים קרי' לה אגידא ביה ומהני בה שיטלנו הימנה ויחזור ויתננו לה והטור לא כתב דלא מהני אלא בתנאי דע"מ שלא תנשאי שיכול' להנשא תיכף. ואין דברים אלו נוחין אצלי כלל דכל שנתן הגט מעכשיו ע"מ שלא תנשא לפלו' כבר נפקעה זיקת הבעל מעליה והרי היא כפנוי' לכל דבריה וחיילי עלה קידושין דאחר אם תקיים התנאי לבסוף ורבנן הוא דאחמו' בה שלא תנשא לכתחלה שמא לא תקיים ונמצא גט בטל ובניה ממזרים אבל מדאורייתא מגורשת גמורה היא ואפי' נשרף הגט או אבד הרי היא גרושה למפרע והיאך יטול הגט הימנה כיון דקנאתו להתגרש בו לכל מילי מדאורייתא לא עדיף מילתא דרבנן לשוויא אגידא ביה וכה"ג הוא דאמרי' בפ' יוצא דופן אי ס"ד מופלא סמוך לאיש דאורייתא אתי נישואין דרבנן ומבטל נדרא דאורייתא וכן אמרי' התם לענין תרומת קטן אתי גברא דרבנן ומתקן טבלא דאורייתא אף אנו נאמר אתי זיק' דרבנן ומבטל זיקת א"א דאורייתא דע"י זיקה דרבנן אנו מחשיבין אותו אגידא ביה דתהני בה חזרה להתירה בלי שום תנאי זו אין הדע' סובלתה.
6
ז׳ובר מן דין אף לשיטת כת"ר דטעמא דקנאתו ליפסל בכהונה גורם שלא יהא יכול לבטל את התנאי שתי תשובות בדבר חדא דאיפשר שלא תפסל בגט לכהונ' שתנשא עם זה שאסרה עליו אחר מיתת הבעל דהשתא מעקר ליה לגיטא ומותרת לכהונה אחר שתתאלמן מן השני ועוד דאיפשר שיבטל הגט אף על פי שלא תבעל לפסול לה אלא בנישואין בלבד לדברי הרמב"ן ז"ל דלאו דוקא נישואין גמורין דהא לא חיילי בה נישואין כיון דא"א היא אלא דכי עביד בה כעין נישואין מבטל גיטא הרי שאיפשר שלא תפסל לכהונה כגון שלא תבעל אלא דעביד בה כעין נישואין ואע"פ שמדברי התוס' שם בפרק המגרש משמע שסוברים בפשיטות דלא מתבטל גיטא אע"פ שנשא' לה הואיל ואין נישואין חלין ולא מצאו ענין שיתבטל הגט אלא אם כן עמדה ונשאת לאחר מיתת המגרש שהם הקשו באותה שאמרו הרי שהלכ' זו ועמדה ונשאת לזה שנאסרה עליו לא נמצא גט בטל ובניה ממזרים דאמאי גט בטל הרי אין נישואין חלין שהרי היא אסורים עליו משו' איסו' אשת איש ומאי שנא מדתני' בתוספתא ע"מ שלא תנשאי לאבא ולאביך הרי זה גט ע"מ שלא תבעלי לאב' ולאביך אינו גט חוששין שמא תבעל להם ומשמע דבע"מ שלא תנשאי להם אפי' נשאת ה"ז גט וצריך אני להתלמד בדבריהם וקשיא לי טובא חדא דמה ענין אבא ואביך לאדם אחר מן השוק דודאי אבא ואביך לאו בני נישואין הוו כל עיקר ואפילו עבדי כעין נישואין לאו נישואין מקרו אבל כשאמר לה ע"מ שלא תנשאי לפלוני הא קי"ל כל האומר ע"מ כאומר מעכשיו דמי והרי עכשיו כפנויה אצל כל אדם ואף אצל זה שנאסרה עליו וחיילי בה קידושיו אלא שאחר שהוא מקדשה חוזרין הקידושין ונפקעין מחמת התנאי שמתבטל הגט למפרע ונמצא' א"א שהרי אמר לה ע"מ שלא תנשאי לפלוני וכן מוכח מדברי התוספות לעיל בריש פרקין וז"ל ומיהו נראה לר"י דאפילו בע"מ שלא תנשאי ולא תבעלי מודו רבנן דלא הוי שיורא דכיון דאין אוסרה אלא בלשון תנאי הוי כאילו הותרה לכל ולהכי לא מצי פריך מידי ר' יוסי הגלילי ארבנן הכי קאמר וכו' ועוד דלקמן מוכח דאע"ג דלא שייך נישואין באבא ואביך מכל מקום שייך למתני בהו שפיר דבעי לקמן תלמודא אי שיור דזנות מקרי שיור או לא כגון שאו' לה חוץ מזנותיך שהוא מתירה להנשא ובעי למפש' ממתניתין דקתני לאבא ולאביך דע"כ אין השיור אלא לענין זנות דאטו אבא ואביך בני נישואין נינהו ודוק' לאבא ולאביך הא לאחר הוי זנו' שיור ודחי לה דילמא בנישואין דעבר ואינסיב אלמא להא דעבר ואינסיב נישואין קרינן להו אע"ג דלא אפיק לשון נישואין כל שכן היכא דאמר על מנת שלא תנשאי דודאי דלא לעביד כעין נישואין קאמר לה ועוד היה איפשר לפרש התוספות כפשטה דחוששין שמא תבעל ולא קשיא מינה מידי דבע"מ שלא תבעלי לא הוי גט כלומר לא מהני' ליה גיטא שתוכל להנש' בו דחוששין שמא תבעל שלא ברצונ' אבל עד מנת שלא תנשאי דמשמעו' שלא תעשה כדרך נישואין לא חיישינן חדא שהיא לא תעשה כן ברצונ' כדכתב התוס' לעיל גבי שלא תנשאי פ' ועוד דלא חשיד' למעבד בפרסו' כה"ג ואף על גב דבע"מ שלא תבעלי פליג אתלמודא דידן אין תימה דבריית' היא לקמן וברייתות חלוקות הם ועוד צריך אני להתיישב בדברים אלא דלא רווחא לן שעתא והנלע"ד כתבתי הצעיר יוסף בכמהר"ר משה מטראני זלה"ה.
7