שו"ת מהרי"ט, חלק ב, חושן משפט ס״בTeshuvot Maharit, II, Choshen Mishpat 62
א׳לק"ק ליפאנטו
1
ב׳שאלה ילמדנו רבינו ודרך תבונות יודיענו ינחנו במעגלי צדק ושלום לשפוט בשערינו על דבר דין והפרש שנפל בקהלנו אשר בימות אבותינו ואבות אבותינו נתנהגנו בתוך קהלינו שכל מי הן יחיד הן רבים אשר היו פורעים מס בקהלנו אעפ"י שהיו עוקרים דירת' והולכי' להם לדור בעיר פטראץ הישנ' היו פורעי' המס בקהלנו מדי שנה בשנה וכן אם היו בני פאטראץ המוכתבים בפנקס קהלם ופורעי' שם המס בקהלם באים ודרי' פה עמנו לא היינו שואלים מהם מס כלל ומעשים בכל יום בימינו ובימות אבותינו מהרבה יחידי' שבאו בקהלנו וקבעו דירתם עד יום מותם לא הטלנו עליהם שעבוד המס כלל אבל היחידי שהיו מוכתבים עמנו אשר בסכום שמותיהם קצבנו עלינו לתת למלך יר"ה סך מסי' אעפ"י שעקרו דירתם מעמנו והלכו להם בפטראץ היו פורעים המס פה עמנו עד עצם היום הזה ועל תור' המנהג הזה נתנהגו קהלתינו זה ימים רבים ושנים קדמוניו' אך אמנם עתה מחדש קמו קצת יחידי' שעקרו דירתם מעמנו קרוב לכ' שנה שהלכו להם ודרים בפטראץ וכל השנים הללו אבותם הקדושים שנפטרו בתוך הזמן הזה היו פורעים עמנו וגם בניהם שהיו פורעים עמנו כשעקרו דירתם אבותם מעמנו היו פורעים עד עצם היום הזה ואין פוצה פה ומצפצף לבטל המנהג המוקדם אך עתה בשנה הזאת עמדו עליהם ואינ' רוצים לפרוע כפי המנהג באומר שזה ו' שנים עבר עליהם תחריד מהמלך יר"ה וכתבם שם ואנחנו משיבים להם שאותו תחריד לו הונח שעבר עליהם כדבריהם הנה גם בימי אבותיהם הקדושים ובכל זמן לפעמים דרך המלכות לשלוח חוקר כדי לאכו' ממון היהודי' ועכ"ז מאז עד עתה דרך הקהלות הללו כך היו כמדובר לעיל והיו הם פורעים פה עמנו ומהיחידים שלהם לא לקחנו דבר עד יום מותם ואם כדבריהם ישיבו לנו המסים מהיחידים שלהם שהיו עמנו שגם עלינו עבר תחריד כמה פעמים ועכ"ז לא זזו מהמנהג הקודם ועוד אנחנו טוענים ומשיבי' להם שאם היה כדבריהם היה פנקס אותו התחריד עובר בפנקס המלך יר"ה ולא עבר הפנקס מהתחריד כלל והראי' על זה שעת' שלחו שליח בקוסט' להבי' להם פנקס כרצונ' לא כן הפנק' שבידינו שהוא מזמן קדמון שהיו הם עמנו ושמותיהם ממש א' לא' כתובים בפנקס המלך יר"ה ועוד שמאותו זמן שעבר עליהם התחריד עד עתה עבר יותר מי' שנים ועכ"ז היו עמנו עד היום כפי המנהג הקדום ועתה איך יכולים לבטל התנאי והמנהג אשר נתנהגו הק"ק יע"א שאנחנו לא נשלח יד ביחידים שלה' וגם הם לא ישלחו יד ביחידים שלנו ואת"ל שיהיו פטורים מלפרוע עמנו יורנו מורנו ורבינו אם יהיו חייבים לפחות בהוצאותיהם להוריד שמותם מפנק' המלך יר"ה ולהוציא' מעלינו מאחר שהקצבה שהיינו פורעים עד עתה היה עם סכום שמותם ועתה שאינם רוצים לפרוע כפי המנהג הקודם לפחות יורידו' מעלינו עם הוצאותיהם ועל כל פרטי השאלה הזאת יבא אלינו דבר האדון ויורנו הדרך נלך בה ושכר האדון יהיה כפול ומכופל מן השמים.
2
ג׳תשובה שורת הדין שכל הכתו' בפנקס העיר שיצא משם משועבד הוא עמהם אעפ"י שהלך למקום אחר כיון שהוא קצוב על בני העיר ואין פוחתים להם מאותו הסכו' עד בא מאמר המלך לעשו' טיפטר ואז משימים חדשים תחתיהם למלאות הפנקס וכבר כתבתי בארוכ' בההיא שמעתא דדמי כליל' דשדו אטבריה ובדברי המפרשים עליה לבאר מה שצריך ביאור ואין כאן מקום להאריך ומ"מ באותו מקום שהלכו לשם משישבו בה י"ב חדש נתחייבו עמהם בפרעונו' שלה' כדתנן בפ"ק דבתרא כמה יהא בעיר ויהא כאנשי העיר י"ב חדש ואוקימנא לה למסי העיר ותשחורות כדכתבו רבוותא. מ"מ אין אדם פורע בשני מקומות כיון שאינן עושין נזק לבני מקום שהלכו לשם ולא פסקי לחייותייהו. לפיכך יש לנו לומר דבכל מה שהם פורעים בכללות עם בני עירם שכתוב בפנקס המלך כגון הכראג"י ואספינג"י אינהו וכל אביזרייהו משתעבדי להו וכן ההאבאריץ אם גובים אותו מקרקפתא דגברי כמו בקוסטאנדינה וחברותיה כל שלא נעשה טיפטי"ר להוציאן ולכתוב חדשים תחתיהם חייבים לפרוע עם בני המקום שיצאו משם אבל שאר מיני פרעונו' פורעים עם בני המקום שהלכו לשם ונתיישבו עמהם. וכן פסק הרב מהר"ש די מדינה ז"ל בסימן שס"ב דכסף גלגלתא במקום שהוא כתוב בפנקס המלך אבל שאר מיני מסים וארנוניות יפרע במקום שהוא דר שם. ונראה דבמקומות שהבאנמיש הם לפי חשבון הכראג"י ואקרקפתא דגברי רמו יפרע עם בני העיר שיצא משם שכתוב בה כסף גלגלת' ועוד נרא' שאינ' זקוקי' לפרוע עמהם אלא עד זמן שיכולים להסירם מן הפנקס להוצאתם אבל מזמן שאפשר להם להסירם מדיפטיר ותובעים מהם להסירם להוצאתם מאז פקע שעבודייהו מינייהו כמ"ש הרב מהר"ש הכהן סח"ג סי' מ"ב והנדון של מהרשד"ם ז"ל שכתב בכסף גלגלתא יפרע עם בני מקום שיצא משם ולא חלק שאם אפשר להוציאו מהפנקס יפטר התם לא היה רוצה האיש ההו' לפרוע אלא במקומו הראשון אבל אם תובע שיוציאוהו להוצאת והיה פורע עם מקו' שהוא דר שם הדין עמו ומיהו נראה שמאחר שבא בשאלה שמשנים קדמוניות היה המנהג בב' מקומות אלו פטראץ וליפנטו שאנשי פטראץ יפרעו לעולם עמהם אעפ"י שעקרו דירת' ונתיישבו בליפאנטו וכן אנשי ליפאנטו הדרים בפטראץ פורעים במקומם הראשון כמו שבא בשאל' הרי מכרו האבות זכותם זה לזה מבלי השגח' אם אלו שנתיישבו בעיר זו מרובים על אותם שנתיישבו באחרת כי עשו כן כי היכי דלא ליתו לאנצויי שכל א' יפרע במקומו הראשון כאלו הוא עדיין דר שם והמנהג בזה עיקר גדול כדכתבו רבוותא והרי הם כאלו נשתתפו בדבר זה ומכרו זכות' זה לזה בין מועטי' ונתרבו בין מרובים ונתמעטו ואינן יכולים לערער זו על זו כלל זולתי בבא מאמר מאת המלך שיעשה טיפטיש חדש ויכתבו כל הדרי' בעיר זו במקומן וכן באחרת ובלבד שלא יגיע נזק והפסד לשום א' מהן כגון שיש להם אנשים משלהם להשלים המנין אבל אם אין להם להשלים מנין הפנקס כגון שמתו או שהלכו להם למ"ה הרי אותם שהיה דרים עמהם וכתובים עמהם משועבדים אתם דכשותפין דמו ואינן רשאין ליחלק עד שימצא להם גברי דקיימי בחריקייהו וכבר כתבתי בענין זה פעמי' אחרי' בהרחבה אלא שעכשיו השעה דחוק' ושלו' הצעיר יוסף בכמהר"ר משה מטראני זלה"ה.
3