שו"ת מהרי"ט, חלק ב, אורח חיים ד׳Teshuvot Maharit, II, Orach Chayim 4
א׳אשר עוד בקשה נפשו לדעת מה טעם כשאירע כמו שנה זו מעוברת שחל ז' של פסח בשבת שבני א"י קראו פר' אחרי מות בו ביום ובח"ל לשבת הבאה ונמצינו נפרדים מבני א"י בכל השבתות עד פ' מטות ומסעי ולמה לא נתחבר יחד תיכף בשבת שאחרי הפסח ונקרא אחרי מות וקדושים כמו שאנו מחברים אותם בכל שנה פשוטה:
1
ב׳תשובה הרבה טרחו הראשונים לחבר כמה פרשיות הסמוכות זו לזו בשנה פשוטה כמו תזריע מצורע אחרי מות קדושים בהר בחוקותי וכל עצמן לא טרחו אלא שיהיו קורים במדבר סיני קודם לעצרת ומסרו סי' מנו ועצרו וטעמא משום דאמרינן בפ' בני העיר עזרא תיקן להם לישראל שיהיו קורין קללות שבת"כ קודם עצרת ומפרש טעמא כדי שתכלה שנה וקללותיה שעצרת נמי ר"ה לאילן הוא מד' פרקים שהעולם נדון בהם כדתנן ובעצרת על פירות האילן וכתבו התוס' שנהגו העולם להפסיק בפרש' אחת בין קללות לעצרת והוא פ' במדבר סיני וכשם שאמרו שלא לאחר כך אמרו שלא להקדים שיהיו קורין אותם שתי שבתות שלפני עצרת דלא מינכרא מילתא שכלו קללותיה אא"כ נקראים בסמוך לאחרית השנה ודוגמא לדבר הא דאמרי' בפ' במה מדליקין גבי הדלקת נר שבת סבר לאקדומי תנא ליה ההוא סבא ובלבד שלא יקדים פרש"י דלא מנכרא הכא נמי עבדינן היכר שכלו שאנו מפסיקין בשבת אחת ולכך קבעו מנו ועצרו. ובא"י שקראו אחרי מות בז' לעומר הוצרך הדבר שיהיה להם שתי שבתות של הפסק בין קללות לעצרת אבל בח"ל ראוי לעשות כסדר השנים מנו ועצרו. ומיהו יש לשאול למה לא יחברו חוקת ובלק שהם קודם למטות ומסעי כמו שאנו מחברים אותם בחוצה לארץ כשחל פסח בחמישי שאז יפול יום שני של עצרת ביום השבת ובחוצה לארץ אינן קורין פרשת הסדר ומתחברים עם בני ארץ ישר' בחוקת ובלק. כבר ראיתי בספר תיקון יששכר שבסוריא נוהגין לעשות כן לחבר חוקת ובלק גם בשנה זו אבל ברוב מקומות ישראל לא נהגו אלא במטות ומסעי. ונראה לי שטעמם הוא דכיון שנדחו שלא יכלו להתחבר בכל אות' השבתות מפני עצרת המתינו לאחרונה ואע"פ שהיו יכולים להקדים שבת אחת בחוקת ובבלק לא רצו לשנות מסדר כל השנים שאין פסח חל בשבת ומחברין מטות ומסעי שהחיבור מוכיח והדבר צריך מפני תשעה באב הבא אחריהם שקורין בשבוע שחל בו ואתחנן וסימניך צימו וצלו. והטעם הוא משום פרשת כי תוליד בנים ובני בנים ונושנתם בארץ וגומר ואמרינן צדקה עשה עמנו הקב"ה שהקדים שתי שנים לונושנתם כמו שאו' בחיבורם. ויש לי סמך לזה דומיא דערבה כדאמרינן בפרק לולב וערבה דלהכי לא קבעי' למצות ערבה ביום ראשון ולידחי שבת משום דלא מוכחא מילתא דאמרי' לולב הוא דדחי ולידחו בחד מהנך יומי אמרי כיון דמפקת ליה מראשון אוקמה בשביעי ה"נ כיון שא"א להתחבר באותם פרשיות הסמוכות אוקמא אבתרייתא שלא תחלוק בסדר השנים. שנות חיים לך יוסיפו וברכות שמים מעל סביב לאהליך ירעפו כנפשך נפש ברכה וכנפש שש ושמח בשלותך ובישועתך מה יגל מאד הצעיר יוסף בכמהר"ר משה מטראני זלה"ה.
2