שו"ת מהרי"ט, חלק ב, יורה דעה י״אTeshuvot Maharit, II, Yoreh Deah 11
א׳וששאלתם בבועה בשיפולי האומה ולא הספיק למעכ' ולנפח' לבדוק אם יהיה בה בשר מקיף עד שנקרע' וא"א לבדק' ואמרתם כי דבר זה שהביא בה"ג דבר חדש הוא ולא ידעו המפר' מה שרש דבר נמצא בו לפיכ' ראוי להתיר.
1
ב׳איברא שהגאון בעל ההלכו' אמר' ולא היה גאון שפרכס בדבר ונודע לנו שכל דבריו דברי קבלה הם שכן קבל מהגאונים ומרבנן סבוראי ומרבנן דסוף הוראה ואעפ"י שכתב הרשב"א ז"ל שאין דברי בה"ג מתקבלים אל הדעת נרא' בעיני טעם הדבר שכל בועה שהיא מליחה בהיות' בשיפולי הבשר כל המשקה והמוגלא יתמצה וירד עליה ואין לה תקנה להרפא כמ"ש כשעשתה המכה גרגותני שהיא כמין גומא עשויה כסל או קופה שהליח' מתקבצת שם ואין לה רפוא' וסופ' לינקב כדי שתרד כל הליחה ההיא מה שאין כן בהיות הבועה בשאר מקומות הריא' שאפשר שתתרפ' והליח' תתפשט' ותבלע בריא'. ואני ראיתי בעיני בוע' אחת בשיפולי האומה מליאה משקה ולחה ונתרבה הרבה מאד מכובד הליחה ואין ספק שסופה להתבקע לפיכך אם יש שם בשר מקיף אפילו כחוט השער' כשר' שאותו בשר מחזיקו שלא תרד הבוע' וזהו שכת' התוס' לדברי בה"ג שכשעומד' בסו' סופה להפסק ולהנקב והטע' שנתן בה"ג עצמו לדבריו משום דכל יתר כנטול דמי ותמהו עליו דמה ענין זה לזה ודוגמא הביא שהטע' שאמרו ביתר שהיא טרפה מטעם שסופה להנטל אף כאן אעפ"י שהיא עכשיו שלמה אסרו' משו' סופה. ואפשר עוד שכת' כן דלא תימא מ"ש הא מריאה שנשפכה כקיתון דכשרה לכך נתן טעם ואמ' הרי הוא כיותרת וכל יתר כנטול דמי כלו' שזו שנשתנית ובאותו מקום הבועה עודפת על הריא' כנטולה דמי דסופה להפסק אבל כשנתמסמס מקצתה בתוך גופה של ריאה כשרה שאפשר לה שתעמוד בין כך ובין כך אמרו שכל דבריהם דברי קבלה. ומ"ש הרב בב"י שמעתי שאם נפחוה ואין בשר מקי' ממשמשי' בה מצד פני' לצד הבוע' וע"י כך נמצ' בשר מקיף ומכשירי' אות' אין טע' בשמועה זו שנקיף בידים ונעשה בענין שתקיפנה הבשר מאחר שבידי שמים כבר ניטל היקפה דאין לנו לשער אלא כמות שהיתה הבהמה בחיי'. אלא נראה משמוש הזה מועיל היכא דכשהיתה בלא נפוחה נראית כבשר מקיפה וכשנפחוה נתגלית הבועה ונשמט הבשר בזו אמרו ממשמשי' בה ביד אם תחזור הבשר להקפה ונשאר כך בידוע שכך היתה בחייה ובענין זה מעליא הך שמעתא אבל אם בלא נפיחה אין בשר מקיפתה לא נקיף בידים כלל וכן מוכיח הלשון שאמר שאם נפחוה ואין בשר מקיף ולא אמר שאם אין בשר מקיף ממשמש לפיכך זו שכמותה שלא הספיקו למשמשה ולנפחה אם הריאה שקודם נפיחה למראית העין נראית שאין בשר מקיף אלא שהיו צריכים למשמש ביד ולנפחה אפי' משמשו והקיפוה אין להקל בכך כמו שכתבתי כ"ש שנתל' לקולא ונאמ' שאם לא נחתכה היינו ממשמשי' והית' מקפ' ואפי' אם ראו הבוע' לעין בשפולו ולא ביחנו אבל אם מתחל' נר' להם קודם נפיח' שהבשר מקי' אלא אעפ"כ צרי' לנפח' ולבדו' אם תקי' אח"כ כשהיא נפוחה בזו אני או' העמידנה על חזקת' דבחזקת היתר עומדה ונתלה להקל ולומר שגם אם היו נופחים אותם היתה מוקפת בשר.
2
ג׳וששאלתם סירכא יוצאה מהאונה אל הדופן שכנגד האומה ומכה בדופן במקום הסירכא מהו. מסתברא דכשירה ותלינן שהסרכא יצתה מהמכה דאיתיליד ריעותא בדופן מאחר שהכירו באומא שאם נסרכת בלא מכה טרפה כ"ש באונה ומשמע דפשיטא להו היכא שהמכה בדופן הצר ויוצאת הסירכא אל האומה או נדבק' בחתו' האונות דכשירה וכן מצאתי בה' בדיקה לאיש בקי בטרפות הר' עזרא אלא דמספקא לכו בהא דשמא אין לנו לתלות שיצתה מהמכ' שהיא במקום הרחב ונכנסה למקו' הצר שבאונה אלא מהאונה יצתה לחוץ איכ' למימר שדרכה בכך שדרך הבהמ' כשהיא רובצת נמצא' האומ' למעלה אצל דופן הבהמ' והאונו' למטה אצל החזה הסמוך לארץ ואפשר שיצת' הסירכ' מהמכה ונכנס' בין האונה ומצד החזה ונדבק' באונ' וכל היכ' דאיכ' ריעות' בדופן תלינן להקל בכל ענין והראב"ד ז"ל רצה לומ' שבכל מקום שנסרכה אפי' לטרפסא לוורדא תלי' במכה וגדולי האחרונים לא הסכימו לדבריו אלא דוק' בדופן.
3