שו"ת מהרש"ם חלק א ק״יTeshuvot Maharsham Volume I 110
א׳להרב המאוה"ג וכו' מו"ה גרשון אברהם גאלדבערגער נ"י. אבד"ק בערצעל בארץ הגר.
1
ב׳מכתבו הגיעני ועל דבר שאלתו על מנין צוה"ג באווזא שכתבתי בחיבורי גי"ד סימן נ"ו סק"ד שיש י"א מצד חוץ וחמשה בצד פנים ורו"מ בדק בצד חוץ ומצא רק גיד אחד רחב בתחלתו ואחר כך להלאה מתפצל לשנים והשני יש גיד רחב שמובלעים בתוכו שני גידין ואפשר להוציאם במחט ומהראוי לחשוב גיד זה לשלשה כיון שגם אחר שמוציאין מתוכו שני גידין הנ"ל נשאר הגיד עצמו רחב ואמת שזה הגיד להלאה הרבה כשמובלע בבשר מתפצל לשנים ואולי מה"ט נחשב זה לשנים וגם לחשוב הגידין המובלעין בו לצרף למנין ובזה עולה מספר י"א גידין בצד חוץ אבל בצד פנימי בדק ומצא רק ד' גידין אלא שיש שם שני גידין דקין מאד ואינן לבנות כשאר הגידין וקשה לצרפן למנין צה"ג ועוד דא"כ יש ששה בצד פנים ועוד שבצד חוץ יש גם כן גיד דק מאוד כמו הללו ואם כן יהיה יותר שני גידין ממספר ט"ז גידין. עכת"ד:
2
ג׳הנה ידידי גם אני בדקתי בהרבה אווזות ויש שם בצד פנימי גיד אחד אשר להלאה כשמובלע בבשר מתפצל גם כן לשנים והיה נ"ל לחשבו לשנים או שהמספר הוא לאשר יש שם בצד השוק גיד אחד רחב אשר בשרשו סמוך לארכובה מתחיל שרש אחד בצד חוץ ושרש אחד בצד פנים וי"ל שזה נחשב לשנים היינו אחד לצד חוץ ואחד לצד פנים ולכן נשלם המספר ט"ז גידין וגם הגיד שבתוכו מובלעין שנים נ"ל כדברי רו"מ לחשבו לשלשה גידין ויהיה איך שיהיה אין לחשוב כלל הגידין הדקין מאוד ואינן לבנים כשאר גידין שהרי כתבו המחברים בטעמא דבקיאין באווזות מפני שהצוה"ג עבים קצת וניכרין לעין הרואה ואם גם הם בכלל צוה"ג הרי קשה להכירם ולבדקם ובע"כ שהם אינן נחשבים למנין ט"ז גידין אלא הגידין שניכרים הם נחשבים למספר ט"ז ובע"כ דהמספר נשלם בצירוף כפי שנתבאר ואם כה ואם כה כיון שלא נמצאו יותר גידין לבנים אם אותן הגידין שלמים יש להקל באווזא בהפ"מ ואין לחוש יותר דבודאי הן הן מנין ט"ז גידין וההשלמה כפי אחד מאופנים שנתבארו. והנלע"ד כתבתי:
3