שו"ת מהרש"ם חלק א קי״אTeshuvot Maharsham Volume I 111
א׳להרב המאוה"ג וכו' מו"ה שמואל באהסאווסקע נ"י אבד"ק טאהאנטשא ברוסיא.
1
ב׳מכתבו הגיעני ועל דבר שאלתו על מה שנהגו בכלים שנסדקו שסותמים הסדק בחלב או דם מעורב בסיד ורו"מ האריך במה שטבע הסיד לייבש החלב והדם ונעשה מקשה אחת כאבן והביא מכמ"ד בזה:
2
ג׳הנה בדין חלב כבר נזכר ד"ז בריב"ש ורמ"א בסימן קכ"א להתיר דהיין בורח מן החלב ואינו בולע וע' במש"ז רס"י ס"ד דלאו דוקא יין ה"ה כל המשקים וגם מבואר שם טעמא דאיכא ס' ומבואר בריב"ש סי' שמ"ט דגם להסוברים דאין מבטלין איסור לכתחלה מה"ת מותר בכה"ג שהרי אין כונתו לבטל אלא לסתום הסדק ואם כן בנ"ד בחלב משני הטעמים מותר וגם בדם מותר מטעם שני:
3
ד׳ומ"ש רו"מ דלפעמים אין שם ס' הנה כיון דעכ"פ נפגם הדם על ידי הסיד הרי גם בפוגם קצת סגי ברוב כמו שכתבתי רס"י ק"ג וא"צ שיהיה ס' וכיון דליכא בזה משום אין מבטלין לכתחלה כמפורש בריב"ש ורמ"א א"כ אין חשש:
4
ה׳ומ"ש בדין דבר הפוגם מעיקרא אם מותר לכתחלה לפגום בו איסור המושבח הנה בתשובות ח"צ סימן ק"א באמצע התשובה בדין האפר כתב וז"ל דא"כ הגעלה למ"ל יבשלו בהם דברים הפוגמים דזה לא מקרי מבטל איסור לכתחלה כיון שכל עיקרו פוגם ואין כאן לא טעם ולא ממשו אין ספק דמדאורייתא שרי לפגמו שהרי אינו נהנה לא מטעמו ולא מכמותו שהרי אין הטעם הנפלט מדופני הכלים ניכר בתבשיל כלל וכו' עכ"ל אבל הנה בב"י סוף סימן קל"ד בשם הרשב"א בדין עכו"ם שמשימין שק פלפלין וזנגבל בקנקני היין והשיב וז"ל בודאי אם היין נ"ט לפגם בתבלין התבלין מותרים אבל אם היין פוגם את התבלין הרי התבלין אסורין באכילה וכו' וכיון שאסורין באכילה אסור ליתן מהן בתבשיל דאף על פי שהיין שבהם נט"ל בתבשיל אפ"ה לכתחלה אסור דודאי אין נותנין לכתחלה חומץ לתוך גריסין וכיוצא בהן וכו' עכ"ל הרי מבואר דאסור ליתן חומץ לגריסין אף שפוגם בהן וצ"ל דכיון דהחומץ בעצמו מושבח בטעמו אלא שפוגם בגריסין לכן אסור לכתחלה אבל לפגום טעם המושבח שיהא פגום לכל דבר לגמרי מותר גם לכתחלה (שו"ר ביא"פ סי' צ"ט שהביא ג"כ מדברי הח"צ ולא העיר מדברי הרשב"א כלל) וע' בט"ז סי' קל"ז סק"ז בהא דמותר ליתן מים בכלים של יי"נ דגם בשוהים מעל"ע מותר כיון דהיין פוגם במים ואף דנט"ל לכתחלה אסור מ"מ כיון דנבלע רק בצונן שרי בסתם יינם דרבנן אבל ביי"נ ממש אסור ע"ש ומבואר גם כן כמ"ש ועפ"ז יש לדון לפמ"ש הח"ד סימן ע' בשם או"ה דדם המתערב בכבישה במים רק דרבנן וגם ח"ש על ידי תערובות רק דרבנן כמ"ש מהרש"א פסחים מ"ד וכ"ה בר"ש פ"ב דט"י ובעיטור ח"ב הל' בב"ח דף ו' וע' בשו"ת דרך חיים חלק ב' יו"ד סימן נ"ד שהשיג על דברי הח"ד סימן ק"ד בזה ובמחכת"ה לא ידע מדברי הר"ש והעיטור שדברו בעצמם מש"ס דחולין שהביא שם [א"ה בהמ"ח ע' בזה בפמ"ג בפתיחה לתערובות וע' ח"ס יו"ד סימן פ"ה והג' אמ"ב על החוו"ד סימן ק"ט וע' דע"ת סימן מ"א סק"ט בזה] א"כ הוי תרי דרבנן ודמי לסתם יינם הנ"ל דשרי בנט"ל אפילו לכתחלה וה"נ אין בהטיחה אלא ח"ש וכבר כתבתי דבחלב בלא"ה שרי וגם חלב חי דרבנן כמ"ש המש"ז סימן ס"ד אך אפשר דבנ"ד עושים כן בחלב מבושל אבל מטעם ראשון של התב"ש ורמ"א מותר בחלב גם בלא טעמא דביטול ובפרט אם הוא חלב פגום:
5
ו׳ומ"ש בשם עמודי אש קונ' או"ה סימן י"ג בדין צלוחית זכוכית שנהגו דכשנסדק מחפין אותן בשלחופית של מי רגלים למלאותו והביא מד' זכל"א יו"ד אות נ' נאד של וכו' דאין נכון לעשות כן דאף על גב דבשר ביין נטלפ"ג מ"מ לכתחלה אסור והמחבר השיג עליו מדברי המנ"י כלל פ"ה סקע"ג דהא דנטלפ"ג אסור לכתחלה דוקא כשקיבל תחלה טעם מושבח אבל בפגום מעיקרא מותר אפילו לכתחלה ורו"מ השיג עליו מדברי מש"ז סי' ק"ג סק"ז שחולק על המנ"י דזה לא מקרי פגום מעיקרא כיון שבעצמותו הוא לשבח אלא כפוגם בשמן ודבש אלא שצידד בדעת זכל"א דס"ל דכיס השתן פגום מעיקרא וגם ס"ל דאיכא ס' והמעיין שם ימצא דליתא דעיקר טעמו משום דבשר פוגם ביין אלא דאסור לכתחלה שמא ישתה היין עם מאכל שלא יהיה השלחופית פוגם בו ולכן כתב דאם יהיו נזהרין שלא לשתות היין רק עם בשר וגם כיס השתן יהיה מבשר כשר מותר גם לכתחלה וע' בזכל"א שם אות ט טעם לפגם שהעלה שם בעצמו דהא דנטלפ"ג אסור לכתחלה היינו דוקא בקבלה טעם מושבח אבל בבלע מעיקרו טעם פגום שרי אפילו לכתחלה אלא דהתם מיירי בקדרה שהוחמו בה מים לשתיה אבל לא לעשות כן לכתחלה אבל כבר הוכחתי מתשובות הרשב"א דבכה"ג אסור ושו"ר שרו"מ הביא מהש"ך סוף סימן קל"ד אבל שם לא נזכר הא דחומץ לגריסין אסור לכתחלה אך בעיקר הדבר כבר כתבתי בתשובות [ע' לקמן סימן קי"ד] להתיר מטעם דאיכא ס' ואין מכוון לבטל. אבל מ"ש רו"מ מדברי פת"ש סוף סימן ק"ג בשם ריב"ש דדבר הפוגם אסור לכתחלה לא נמצא בריב"ש שם:
6