שו"ת מהרש"ם חלק א קמ״חTeshuvot Maharsham Volume I 148
א׳למחו' הרב הגה"צ המקובל וכו' מו"ה יוסף מאיר ווייס נ"י שליט"א בסאפינקא בארץ הגר.
1
ב׳מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו במעות שנדר להלביש ערומים אם יוכל לקנות מזה תפלין לעני שאין לו תפלין והביא כת"ר מתיקוני זהר תיקון כ"א היא שמלתו לעורו דא מששא דתפלין דאתמר בהון ויעש וגו' כתנות עור וילבישם הרי שנקראים מלבוש. ויפה העיר ואני מוסיף דהא בסוטה (י"ג ב') מה הקב"ה מלביש ערומים דכתיב ויעש וגו' כתנות עור וילבישם וכו' הרי שנקרא הלבשת ערומים אבל מלבד דבסוטה שם (י"ד ב) ובב"ר וילקוט מפרש לכתנות עור בע"א וגם בהקדמת ת"ז תיקונא ז' מבואר כדברי הב"ר גם הנה מצאתי בתשו' הרשב"א ח"ב סימן קפ"ג בדין שכ"מ שצוה ליתן לאלמנותו כל מלבושיה אם גם קישורי הראש בכלל והשיב וז"ל הלא תראה הציץ בכלל שמנה בגדים וגבי תפלין אמר ביוצא בהם בשבת דרך מלבוש הם אלא שאין הולכין במתנה ומכירה אלא אחר לשון בני אדם וכסבור אני שהאומר תנו לי כל מלבושי וכו' אין תפלין וציץ בכלל שאין לשון ב"א לכללם בלשון מלבושים ולא בכלל בגדים וכו' עכ"ל ובמ"ש בענין הציץ עמ"ש בהגהותי לאו"ח סימן תקכ"ט (שנדפסו בספר אורחות חיים) מתוס' נזיר (נ"ד ב') ותשו' רשב"א שבבדה"ב יו"ד סימן רכ"ח ועוד מכמ"ק ועל כל פנים מבואר דס"ל דבלשון ב"א אין תפלין בכלל מלבוש וע' רש"י זבחים (י"ט רע"ב) בד"ה ששם וכו' לאשמועינן דלאו בגד הוא עכ"ל. ויש לומר דהתם לענין בגכ"ה קאי ותפלין אינם מבגכ"ה אבל נראה ראיה מדברי הרשב"ם ב"ב (קנ"א א) ד"ה ס"ת מי מקרי נכסי כתפלין דמי או דלמא תפלין היינו טעמא דהוי מלבוש אבל ספר מצוה הוא ולא נכסי וכו' עכ"ל וכ"ה בנימוק"י ומרדכי שם והתם לענין לשון ב"א קאי ומבואר דתפלין בכלל מלבוש ודלא כהרשב"א וגם כבר כתב הרי"ו והובא בבדה"ב וש"ך יו"ד רסימן רי"ז דאם אין רגילים לדבר בלשה"ק והוא נדר בלשה"ק הלך גם בנדרים אחר לשון תורה ע"ש א"כ יש לומר דה"נ בזה אבל י"ל דמלבושים קורין גם במדינתינו בלשה"ק והכל לפי המקום והזמן ועדיין צע"ק בזה ועל כל פנים לדינא היה נראה דרשב"ם ונימוק"י ומרדכי רבים הם נגד הרשב"א והלכה כרבים אבל יש לומר דודאי לפי צד הבעיא דנימא דס"ת לא דמי לתפלין הוה ס"ל דתפלין הם מלבוש ולכן ס"ת אינו בכלל נכסי אבל אי אמרינן דס"ת דמי לתפלין יש לומר דס"ל דגם תפלין אינם מלבוש בלשון ב"א ומה"ט ס"ת ותפלין שוים ושניהם נקראים נכסי וא"כ גם לשיטת רשב"ם וש"פ הנ"ל ד"ז היא בעיא דלא איפשטא וא"כ בודאי יש להחמיר כהרשב"א ואין לקנות תפלין ממעות מלבוש ערומים זולת באם שקורין בלשון חול ולא בלשה"ק בשם מלבושים אז יש להקל והנלע"ד כתבתי:
2