שו"ת מהרש"ם חלק א קנ״דTeshuvot Maharsham Volume I 154
א׳להרב וכו' מו"ה אשר זעליג בהרב מו"ה שלום מוטערפעריל נ"י מו"ץ ד"ק באר ברוסיא
1
ב׳מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו במה שנהגו לעשות בהגליל ווישניק מן יי"ש וצוקר ואחר כך מסננין המשקה מן הפירות ושופכין עליהם יין ואחר זמן נעשה מושבח ממקדם אך טעם היין משתנה קצת ונסתפקו אם לברך בפה"ג ורו"מ הביא מהא דסימן ר"ב וסימן רע"ב דיין קונדיטין מברכין עליו בפה"ג ומקדשין עליו אף שנשתנה טעמו כמ"ש הב"י סימן רע"ב בשם רי"ו ומ"ש המג"א סק"ג דדוקא בשכר תאנים שנתערב דאינו מפסיד טעמו אם הרוב יין מברכין בפה"ג מה שאין כן בשאר משקין היינו במפסיד טעם היין לגמרי מה שאין כן בנשתנה קצת. עכת"ד:
2
ג׳הנה מ"ש מדברי רי"ו וב"י סימן רע"ב דקונדיטין אפי' נשתנה טעמו היינו משום דנשתנה טעמו לשבח כדאיתא בש"ס דע"ז (ל' ע"א) שלש יינות הן וכו' ר"ח מתני לעילויא חד חמר ופלפלין וכו' וברש"י ד"ה ר"ח מתני להו להנך שלש יינות שינוי שלהן לשבח עכ"ל הרי דעל ידי הפלפלין משתנה לשבח וע' בר"ש פי"א דתרומות דדבש משביח טעם היין ועושים יין ינומלין גבי תרומה וע' תוספות ברכות (ל"ו ע"ב) ד"ה אין קוצצין ולכאורה היה נראה דהיינו בשינוי קצת וכמ"ש הב"י סימן קס"ח בשם מהר"י פאסי בביאור לשון הרמב"ם דההבדל בין לשון שינוי להעברה ששינוי הוא שינוי מה אבל העברה הוא העברת כל הצורה מכל וכל ע"ש אבל יש לומר דדוקא התם דנקט נמי עברה צורת הפת לכן מ"ש נשתנה היינו קצת מה שאין כן בעלמא וכדאשכחן כה"ג בכריתות (ו' ע"ב) ההוא לאפוקי בהמה וכו' ופירש"י משום דכתיב בהמה בההוא ענינא לא סגי דלא קרי להו אדם ע"ש וה"נ בזה ועמ"ש בחיבורי גילוי דעת סימן ל"ה סקצ"ד בזה. ואם כן בנ"ד שנשתנה גם כן טעמו לטוב פשיטא דמברכין בפה"ג. ומ"ש רו"מ מדברי מג"א רסי' ר"ב דבשאר משקין מפסיד טעם היין פשוט דלאו כללא הוא והיכא דרואין דאינו מפסיד שפיר מברכין בפה"ג וגדולה מזו מצינו בלשון הש"ס בנזיר (מ"ב ע"ב) רי"א לא יחוף באדמה מפני שמשרת את השער ואיבע"ל מפני שהוא משרת תנן או דלמא מפני המשרת למאי נפקא מינה כגון דאיכא אדמה דלא משרה וכו' וע"ע כה"ג ברא"ש יבמות (פ"ח) ובק"נ אות י"ג בהא דניקב פסול מפני שהוא שותת דאי חזינן דאינו שותת כשר דהכונה רק דמסתמא שותת ע"ש וע' תוספות נדה (מ"ה ע"א) ד"ה האי וכו' בשם תשו' רש"י דהא דאמר אתצודי לא מיתצד היינו רק על פי רוב וה"נ בנ"ד כיון שהחוש מעיד שמשביח טעמו איך יעלה עה"ד לשנות את ברכתו ובפרט שידוע שטעם י"ש משביח ביין ומדיחין כל החביות של יין עם י"ש כדי להשביח טעם היין ולכן חוששין על היינות על פסח עד שיתברר הכשרן וגם לפסח מדיחין עם י"ש כשר לפסח ולכן הדבר ברור כדברי רו"מ דיש לברך בפה"ג וע' תשב"ץ ח"א סימן פ"ה פ"ו שיש לדין מדבריו שם לנ"ד דבשינוי טעם לא מיפסל לקידוש ומברכין עליו בפה"ג ע"ש. והנלע"ד כתבתי:
3