שו"ת מהרש"ם חלק א קס״וTeshuvot Maharsham Volume I 166
א׳להרב וכו' מו"ה שבתי ליפשיטץ נ"י מו"ץ דק' יולניצא בארץ הגר
1
ב׳מכתבו הגיעני ובדבר מה שעלה ונסתפק בדין נתבקעו החטים אם ר"ל שנתבקע החטה לארכה כנראה מלשון מש"ז סימן תס"ז סק"י או דהכונה שנתבקע עד שהוציא ציץ וכהא דצמחו המבואר בסימן תנ"ג והביא מדברי הר"ן שדחה ד' הרא"ה במ"ש דבחטים שי"ב סדק כנתבקע דמי אם כן מוכח דדוקא בצמחו והמעין בתשובת הר"ן סימן נ"ט ימצא שכתב וז"ל ולענין שאר חטים שאינן מבוקעות נראה בעיני דמותרות וכו' אין ראוי להחזיק בו איסור וכו' וכ"ש שיש מי שאומר דבחטים נתבקעו ממש בעינן אף על פי שאינו מסכים לזה דאדרבא בע"ז דף ס"ה מוכח דחטי אגב צריהו כמבוקעות דמיין ומכל מקום מכל אלו הטענות שכתבתי שאין מבוקעות מותרות עד כאן לשונו. הרי דבתשובה החזיק בדעת הרא"ה ואפילו הכי התיר אותן שאינן מבוקעות דלא מחזקינן איסורא שהגיעו להם הגשמים והן קשות ולא נשתנו מראיהם ויפלא בעיני על הפוסקים שהביאו בפשיטות דברי הר"ן שחולק על הרא"ה ולא הזכירו שסותר א"ע מחידושיו לתשובה אבל מדברי תשובת הרשב"א סוף סימן תפ"ה מוכח דלא כהרא"ה בדין חטים שנפלו למים והוציאום ונגבום ונתערבו בחטים מרובים וכו' וסיים וז"ל דכל איסור ניכר ושהוא בעין אפילו דבר מועט בתוך היתר מרובה אפילו באלף לא בטל וכו' וכיון שכן חטים הללו הרי אפשר לבדקן דדלמא אית בהו גרגרין שנתבקעו דאסורין לכ"ע הלכך הו"ל חטים של איסור שנתערבו בשעורים שאין בטלים ברוב שא"מ עכ"ל הרי דס"ל דגם בחטים בעינן ביקוע ממש ולא סגי בסדק שיש בכל חטה ומ"ש דאסורין לכ"ע מבואר שם לעיל שהביא דעת מר עוקבא דאסר אפילו לא נתבקעו ממש לזה כתב דבנתבקעו אסורין לכ"ע ע"ש ותבין:
2
ג׳ובגוף דין נתבקעו נ"ל לפי המבואר בפסחים מ"ח סוף ע"ב ורש"י ורע"ב דכל עיסה המחמצת דרכה להיות בה סדקין הרבה אם כן ה"ה בחטה אם נראה בה סדק שלא כהרגל או שמתרחב הסדק שבכל חטה יותר מכדרכה ה"ז בכלל נתבקעה וה"ה בצמח בראשה ובאמת דברא"ש מבואר דגם בנתבקעה הוא רק קרוב להתחמץ ולא חמץ גמור אליבא דשמואל ואולי בצמחו מודה דהוי חמץ גמור:
3
ד׳ומ"ש בדין נתרככה החטה אי סגי במקצת חטה והביא משו"ת הש"מ סימן י"ח בדין חטה שצמחה בראשה דבעינן ס' נגד כל החטה הנה בנמצא חטה כזו בתבשיל בפסח אין נ"מ בחקירת ההש"מ דבנ"ד גם בנתרככה קצת יש לחוש על כל פנים במקום ההוא שמא כבר הגיעה לגדר ראוי להתבקע ואוסר במשהו ואולי כונתו לנמצא בע"פ דבטל בס' אי סגי בס' נגד מקום הריכוך אבל הרי במש"ז סימן תס"ז סק"י העלה דבפחות מששים גם בלא נתרככה יש לאסור ובפרט בתבשיל דמינח נייח מבואר גם בח"י שם סק"ז להחמיר גם בלא נתרכך ואין להקל רק בתבשיל רותח או בדאיכא ס' ע"ש ומזה יש לדון במ"ש בשו"ת תפ"צ חא"ח סימן כ"ב בנמצאו חטים בזפק שרמז בשע"ת סקל"ו ואכמ"ל:
4
ה׳והנלע"ד כתבתי.
5