שו"ת מהרש"ם חלק א קס״זTeshuvot Maharsham Volume I 167
א׳להרב וכו' מו"ה אבנר ריינר מו"ץ דק' באלחוב
1
ב׳מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו ברו"ש שהיו שותפין בי"ש והמאגיזאן והמפתח ביד שמעון ונמכר קודם פסח לעכו"ם כנהוג ויען כי שמעון תפס משל ראובן הרבה נתחכם ראובן בליל ח' ש"פ ושכר כמה ערלים עם עגלות ושיברו הפתח והוריקו הי"ש והוליכוהו למאגיזאן של ראובן המושכר גם כן לעכו"ם על פסח כנהוג ורו"מ צידד דלא קנה ראובן את הי"ש דאין שליחות לעכו"ם:
2
ג׳הנה יש לפקפק לשיטת המח"א דגבי פועל בשכר י"ש לעכו"ם ועמ"ש במשפט שלום סימן קפ"ח ובשו"ת שבסו"ס דע"ת סימן ח"י בהגהות לסימן הנ"ל מ"ש בזה דרבים חולקים על המח"א אם כן לענין חשעעה"פ יש להקל ואף דלחומרא ישל"ע כבר הביא בישויע"ק א"ע סימן ה' בשם הראב"ן דדוקא בריבית ולא בשאר דברים וגם יפה כתב רו"מ דלענין חשעעה"פ יש להקל בכה"ג:
3
ד׳אבל מ"ש רו"מ דאשלד"ע דב"נ מוזהר על גנבה וגזלה יש לפקפק דסתם עכו"ם חשודים בזה ומוחזקים בגנבה וגזלה כדאיתא בסוכה ל' ובכה"ג דעת הרשב"ץ שבהג"ה חו"מ סוף סימן שפ"ח דבמוחזק לעבור ישלד"ע ואף דהש"ך חולק הנה בתשובת מיי' והל' רוצח סימן י"ד מוכח כהרשב"ץ וע' בתשובה מהר"ח א"ז סי' כ"ה דמסופק קצת בזה ובתשובה לח"ר סימן ח' מחלק בזה בין עכו"ם לישראל דגבי ישראל אמרינן שמא יעשה תשובה ע"ש ועל כל פנים בנ"ד דעכו"ם הם יש לומר דישלד"ע ולשיטת כמ"פ דיעבד המעשה קיים וכתי' א' שבתוס' ב"מ י' וע' תשובת נו"ב מה"ק חאה"ע סי' ע"ו ע"ז ושאר אחרונים ועוד דבנ"ד אולי היו העכו"ם שוגגים שלא ידעו אם נמכר לעכו"ם וסברו שהוא של משלח ובכה"ג לשי' כמ"פ ישלד"ע:
4
ה׳וגם מ"ש רו"מ לדון בדבר החדש דבזה"ז עיקר עשיית הי"ש מתפוחי אדמה וקוקוריז והמאלץ הוא רק חלק עשרים והטעם שוה אם כן מב"מ בטל ברוב ולא מיתסר לאחה"פ לשיטת המג"א סוף סימן תמ"ז ואם נתבטל קו"פ ברוב מותר לשהותו כמ"ש המג"א רסי' תמ"ב והביא מהמש"ז תס"ז סקי"א דגם י"ש של פסח עם של חמץ טעמו שוה והוי מב"מ ומכ"ש בנ"ד ובחנם נסתפק הח"ס חלק א"ח סימן קל"ג ואף דעיקר עשייתו כך ולא בטל כמ"ש הרשב"א ומג"א רסי' תמ"ב מכל מקום זהו רק חומרא דרבנן וגם הביא מהנו"ב מ"ת חיו"ד סימן נ"ו דרבים חולקים על הרשב"א וגם העיר מהא דדבר שבא לעולם עי"ת לא בטל עכת"ד והנה מ"ש דבא לעולם עי"ת והביא משפ"ד סימן י"ד דהרמב"ם חולק ע"ד מרדכי וכ"ה דעת הט"ז וש"ך שם ע"ע בשו"ת אריה דב"ע חא"ח סימן ו' שפלפל באורך בענין זה ובנ"ד שמקודם היה הכל היתר והאיסור נולד בתערובות גם דבר חשוב בטל כמ"ש הפליתי ונו"ב וחוו"ד סי' ק"ב ועמ"ש בדע"ת סימן י"ד בזה וגם מ"ש מהרשב"א ומג"א סי' תמ"ב ע"ע בתשובת ח"צ סימן ל"ט ובאמת שמדברי תוס' פסחים קי"ד סוף ע"א ד"ה אף על פי וכו' מבואר גם כן כהרשב"א וע"ע בש"ג פ"ב דע"ז בזה אך דבנ"ד שהוא לח בלח הרי לשיטת כמ"פ גם בלח בלח איכא דין כבוש וע' בדע"ת סימן ס' סק"ח אם כן נאסר הכל בפסח כמ"ש להדיא בחמד משה סימן תמ"ח. אלא דכיון דהוי הפסד גדול של ג' אלפים ר"כ יש לצרף דבנ"ד היה שוגג ואומר מותר כפי שכתב רו"מ ובתשובת פמ"א ח"ב סימן קס"ג העלה דבדרבנן כגון בביטל יש להקל בחשעעה"פ בשוגג דבכה"ג לא קנסו שוגג אטו מזיד אם כן ה"נ בנ"ד דמדאורייתא בטל ברוב וליכא רק איד"ר וגם היה בליל ח' ש"פ ואף דיו"ט ב' השוו לשל תורה דלא ליתי לזלזולי כמ"ש הפמ"ג בא"א רסי' תמ"ח מכל מקום בכה"ג שיש כמה צדדים וחזי לאצטרופא יש להקל בהפ"מ ומכל מקום ראוי לקנסו ליתן סך הגון לעניים למען ישמעו ויראו ולא יוסיפו לעשות כזאת בשאט נפש.
5
ו׳והנלע"ד כתבתי.
6