שו"ת מהרש"ם חלק א קפ״וTeshuvot Maharsham Volume I 186
א׳להרב וכו' מו"ה מרדכי טודרוס ראזענוואלד נ"י אבד"ק דובענקא מחוז לובלין.
1
ב׳מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו באחד שיש לו באר נובע היטב סמוך לביתו ששאב ממנו מים בחג הפסח וביום ז' של פסח שאבו משם מים להתבשילין לצורך יו"ט וסננו המים דרך בגד עב ואח"ז הלך אחד מבני ביתו לשאוב משם מים ומצא בהדלי חתיכת לחם תיכף בעלייתו מהבאר ורו"מ התיר התבשילין דלענין פירורין סמך ע"ד המקילין גם בתוה"פ על ידי סינון בבגד עב כמ"ש הרב בש"ע סימן תמ"ז ובקו"א לסימן תמ"ב להקל בשעה"ד ונגד חשש כבוש מעל"ע סמך על שו"ת טטו"ד תליתאה סוף סימן רי"ד דבבאר שהמים נובעים כל שעה מקררים המים ול"ש בהו כבוש עכת"ד:
2
ג׳הנה במה שהביא מהטטו"ד ראיתי בשד"ח מע"ר חו"מ סימן ד' אות ט"ו שהביא בשם ס' רוח חיים שהעיר בסברתו ודחה עפ"ד הט"ז סימן תס"ז סקי"ז דמיירי במים שבבאר וכתב דאם שהה מעל"ע לכ"ע אסור ולענ"ד מלבד דיש לומר דמ"ש הט"ז ונראה דאם שהה מעל"ע לא קאי על דין הבאר אלא בשהה במים שבכלי ותדע דאם לא כן למה ליה למימר דאפשר שהרוקח ס"ל כהרשב"א דצונן אוסר הרי יש לומר דהרוקח חשש שמא היה כבוש מעל"ע אם היו מחזיקין שהיה בהבאר ובע"כ דליתא אבל יש לומר דסבירא ליה דספק כבוש מותר ולא מחזקינן מזמן לזמן בצונן ודלא כהמג"א סקי"ט וכמ"ש בחידושי רז"ה להוכיח כן מהט"ז ביו"ד סימן ק"ה סק"ג ומסי' תס"ז סקי"ז הנ"ל דחולק על המג"א ע"ש וזהו כמ"ש וגם אם לא נימא כן מכל מקום הרי בט"ז יו"ד סימן קל"ה סקט"ו נחלק באמת עם הנת"ך שם בדין כבוש לסירוגין אם כן יש לומר דהט"ז לשיטתו שם דמחמיר גם בכבוש לסירוגין לכן גם בבאר אסור מה שא"כ לשיטת נה"ך וכדבריו פסק המנ"י כלל כ"ד בשם חותנו וע' במש"ז רסי' ק"ה בזה אם כן גם בבאר יש להקל. ומ"ש עוד השד"ח שם שמדברי תשו' בנין עולם שהובא בפת"ש סימן תס"ז שכתב דבבאר יש לומר דאין מחזיקין בצונן מזמן לזמן מוכח דאיכא דין כבוש הנה לדעת הב"ע הרי בלאו הכי מותר משום דאין מחזיקין מזמן לזמן ובעיקר דין כבוש בסירוגין הנה גם בשו"ת מעיל צדקה סימן ל"ה פסק בפשיטות דאם נחלפו המים וגם בהוציאו כרגע וחזר והכניסו באותן מים עצמן יש להקל ע"ש וע' בעקרי הד"ט ליו"ד סימן ז' אות י"ט שהביא כן בשם הגו"א בשם קבלה מחכמי מנטובה וע"ש בשם ח"א קבלה ממהר"ם פרובינצאלי דגם בנענע המים בינתים לא הוי כבוש והוא פקפק ע"ז ועכ"פ בבאר שמים חדשים נובעים ומתערבים יש לומר כדעת טטו"ד וע"ע בזכל"א יו"ד אות כ' ושם ח"ג אות כ' בזה באורך. אבל מכל מקום קשה לסמוך ע"ד הטט"ו בזה כיון דגם מים הראשונים מקודם המעת לעת עוד מעורבים שם דיש בהם שיעור כבישה אין לנו להמציא להקל על ידי שגם מים חדשים הנובעים מעורבים בהם והראוני בחמ"ד הלכות תערובות סוף סימן כ"א שנסתפק בדבר זה אך יש לצדד דכבר האריך בש"ש להקצה"ח ש"ג פ"ה דכיון דלא אמרי' כל הטומאות כשעת מציאתן אלא בתרומה וקדשים אין להחמיר בחשש משהו בחמץ מזמן לזמן ע"ש ובע"כ דטעמא משום דהכא ליכא חזדמע"ק שאין המים בחזקת בדוקים כמ"ש בפמ"ג ופתחי נדה והובא בהגהותי לאו"ח אם כן במים אף דגם במי גשמים יש לומר גם כן שהם בחזקת בדוקים כשירדו מהעבים דחטים בעבים אף שנזדמן כן כדאיתא במנחות ס"ט מכל מקום לא שכיח כלל אבל מעת שנפלו בארץ שמא היה שם חמץ בנהר או בבור וממל"מ כמו דאין מחזיקים להקל הכי נמי ל"מ חזה"ת ממקום למקום אבל בבאר הנובע הרי בנידי הנביעה שבמקום הבאר המים בדוקים שוב איכא חזדמע"ק להיתר ואין להחזיק מזמן לזמן ובזה יש לקיים הוראת תשו' בנין עולם שבפת"ש הנ"ל ולכן יש לקיים הוראת רו"מ ואין לערער עליו (ולפמ"ש הל"ש בחי' דינים סקע"ב דדוקא בדרבנן אין מחזיקים ממל"מ אבל בדאורייתא מחזיקים אם כן יש לומר דלהקל מחזיקים ממל"מ גם בדרבנן כמ"ש כה"ג הש"ך ביו"ד סימן שי"ג סק"ד וכ"ה בר"ן סופ"ב דכתובות ובכ"מ פי"ד מעדות ה"ג אם כן יש לומר דמהני שפיר חזקה דמעיקרא של מי גשמים ויש להקל גם מזמן לזמן ודו"ק ועתוס' חולין י"א סוע"ב בד"ה לר"מ וכו' אדרבא העמד ולד בחזקת שאינו קדוש בבכורה שהיה חולין במעי אמו וכו' ע"ש אף שהוא כעין חזקה ממל"מ והעירני לזה ח"א ויש לחלק בין חזקה דדינא לחזהנ"י וע' בשעה"מ פ"ט מטו"מ ושו"ת אמרי אש חיו"ד סימן י"ב מהא דחולין ע"ז ב' ויבמות ל"א ובכורות מ"א וע"ש מ"ש בזה):
3