שו"ת מהרש"ם חלק א קפ״זTeshuvot Maharsham Volume I 187
א׳להרב הה"ג וכו' מו"ה מנחם שלמה אבענד נ"י אבד"ק נעמרוב.
1
ב׳מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו באחד שגירש אשתו בשנת תרנ"ח בשם יעקב כי כן היה נקרא בפ"כ ונשא אשה אחרת ואחר כמה חדשים כתב לרו"מ שנקרא לתורה בשם יעקב יוסף ובכונה העלים שם זה לנקום בה את נקמתו במעות שנתן לה לקבל גט ורו"מ הרעיש עליו עד שבא וגירשה שנית ועתה נזדמן לה שידוך ונשתדכה והחתן רוצה שתנשא לו מיד תוך ג"ח מן הגט השני ואם לאו יחזור בו מהשידוך ורו"מ צידד דכיון שכבר נשא אשה אחרת ובזה"ז יש חדר"ג גם החולקים על ר"ת שבתוס' גיטין צ' וש"ע א"ע סימן י"ג ס"ט מודים להקל והנה בגוף השאלה כבר האריך בשו"ת מאיר נתיבים סימן כ"ו באחד שמסר מודעה מקודם על הגט והעלים שם אחד בכונה והעלה דשם שנקרא בפ"כ דינו כחניכא שהכל קורין בה דכשר בדיעבד וגם לכתחלה יש לצדד דכשר ובדבר המודעה הרי ביטל כל מודעי ואף שאומר שבכונה העלים שם א' דברים שבלב אינן דברים וגם אאמע"ר ואף שבט"ג בליקוטי שמות אות לה רמז לדברי מא"נ והניחו בצ"ע וכפי הנראה כונתו להא דמבואר בסימן קכ"ו סכ"ב בלא כתב ווי"ן הארוכין דאם הבעל ערער ואמר שנתכוון לשנות פסול וע"ש בטור בשם עיטור ובג"פ ס"ק ס"ה וע"ע כה"ג בתשו' הרא"מ ח"א סימן ס"ו ונו"ב מ"ת א"ע סימן ק"ט אבל הנה גם בתשו' רח"ש סוף סימן ס"ג מיקל בכה"ג משום דאאמע"ר ובתשו' תא"ס סימן ל"ד וסימן ר"א העלה דדוקא היכא דשינה בגוף הכתיבה וניכר לכל מהני הערעור מה שאין כן בהעלמת שם אחד וגם בתשו' שו"מ תליתאה ח"א סימן ט"ז העלה כן ותדע שהרי בכל שאר מקומות שמבואר בפוסקים דכשר בדיעבד כגון בלא כתב שם אביו וכדומה לא נזכר בשום מקום שיהא מועיל ערעור הבעל וע' בשו"ת ברכת יוסף חא"ע סימן ס"ג אות כ"ב כ"ג שהעלה דגם הט"ג שהניח דברי מא"נ בצ"ע היינו היכא שמסר מודעה מקודם אבל בלא מודעה לכ"ע יש להקל והביא מפסקי מהרא"י סימן רי"א דהיכא שנשבע שאין לו שם אחר לכ"ע כשר וגם היכא שהעלים שם אחד ואומר שהיה מוכרח להציל ממונו על ידי זה אין חשש ע"ש היטב ואם כן בנ"ד שנשא אשה אחרת ואיכא חדר"ג אין לחוש לערעורו כלל וגם העליתי בתשו' אחת להרב וכו' אבד"ק קאלביעל נ"י דלא מהני ערעור הבעל אלא בערער מיד אחר הגט אבל בעבר יום או יומים אחר שנתבטל אמתלאתו ושתק לכ"ע אין חשש והבאתי ראיה מש"ס דכתובות פ"ג ע"א מסתברא מלתא דר"י בעורר אבל בעומד מגופה של קרקע קנו מידו ופירש"י דבעומד יום או יומים ושתק ואחר כך ערער ל"מ דהשתא קהדר ביה ולמדוהו לטעון כן והבאתי מתשו' הרשב"א שבב"י חו"מ סימן שט"ז שהביא מהש"ס הנ"ל לנידון שלו וגם הבאתי מתשו' רשד"ם חו"מ סימן שכ"ג ושער אפרים סימן קל"ג שכתבו כה"ג ע"ש ואם כן כיון שנשא אשה אחרת קודם הערעור וגם אחר כך עברו כמה חדשים ושתק לכ"ע אין לחוש לערעורו ולכן לע"ד בחנם החמיר רו"מ שיגרשנה שנית ואם החמיר כן לצאת מחשש איסור תורה עכ"פ אין להחמיר בזה לענין חשש הבחנה דרבנן כיון דמדינא לא היו צריכים לגט שני כלל גם מחשש לעז וגם החולקים על ר"ת מודים בזה ויפה פסק רו"מ.
2