שו"ת מהרש"ם חלק א קפ״חTeshuvot Maharsham Volume I 188
א׳להרב הה"ג וכו' מו"ה שמעון צבי וויינער נ"י אכד"ק קריפטש
1
ב׳מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו באשה שרגילה בזיבת דבר לח לבן והרגישה בימי טהרתה ולא בדקה וגם היא נו"נ ונוסעת בדרך עם אנשים ואי אפשר לה לבדוק כלל אפילו בכתונת ורו"מ הביא דברי החכ"א ופת"ש סימן ק"צ סוף ס"ק ק"ג שצידד להקל ובשו"ת ב"ש ח"ב סימן ל"ו חולק עליו וסיים דנשתקע הדבר ולא יהיה נאמר:
2
ג׳והנה מ"ש הב"ש מדברי הראב"ד בבעה"נ דרוב דמים באשה טמאים וגם לשיטת רז"ה הוי סד"א ולהחמיר לענ"ד ליתא דהא כל טעמו של החכ"א משום דבאשה זו שרגילה בזיבת דבר לח ובדקה כמ"פ ונמצאה טהורה אם כן הרי איכא באשה זו רובא להיפוך והרי מבואר במהרש"א פ"ק דכתובות ובב"ש א"ע סימן ס"ח סק"ג דהא דתלינן בבוגרת בדם בתולים משום דדם נדה שלא בשו"ו לא שכיח ובעכנ"ל דהא דבהרגישה שלא בשו"ו ולא מצאה כלום טמאה משום דאין דרך אשה להרגיש שלא בשעת ווסתה אבל באשה זו שדרכה להרגיש זיבת דבר לח ויש לנו במה לתלות כמו דתולין בבוגרת בדם בתולים כן הכי נמי תולין בנ"ד בליחה לבנה שדרכה למצוא ומ"ש עוד בשו"ת ב"ש מהא דנדה נ"ז ע"ב דפריך לשמואל מהא דבמניעות והיסטות הלך אחר הרוב וע"ש ברש"י ותוספות והא הו"ל לאוקמי בהרגישה ולא בדקה דאם רוב פעמים רואית דם טהור טהורה ואם רוב טמא טמאה ג"י לק"מ דהתם הא ברישא דברייתא דעל בשרה ועל חלוקה מפרש בש"ס דמיירי בלא הרגשה ואם כן גם סיפא מיירי דומיא דהכי בלא הרגשה לכן הוצרך הש"ס לשנויי דכיון דרוב ימים בהרגשה חיישינן שמא ארגשה ולאו אדעתה ולעולם מיירי בלא הרגשה ומצאתי בשו"ת תפארת צבי להגאבד"ק גליגא ואה"ו חיו"ד סימן ל"ט שהעלה דבאשה שרגילה לראות ליחה לבנה בשעת הרגשה דיש להקל גם בהרגישה ובדקה ולא מצאה כלום וגם התה"ד מודה בזה וכתב שם גם כן דכיון דעל פי רוב מוצאת ליחה לבנה וזיבת דם אינו מצוי שלא בשעת ווסתה תולין ברוב ע"ש וע' בתשו' ד"ח ח"א סימן ל"ד וח"ב סימן ס"ו שהעלה גם כן דאם בדקה כמ"פ היטב ונמצא מראה טהור דיש להקל וגם בשו"ת שע"צ להגאון מדעעש סימן קל"ח שפסק גם כן דאם בדקה ג' פעמים ונמצאת טהורה גם בתוך ספירת ז' נקיים יש להקל בכה"ג:
3