שו"ת מהרש"ם חלק א קצ״דTeshuvot Maharsham Volume I 194
א׳להרב המאוה"ג וכו' מו"ה יעקב יצחק הלוי איש הורוויץ נ"י אבד"ק קאונטשונא.
1
ב׳מכתבו הגיעני ועל דבר שאלתו באחד שמכר חמצו בשטר וכתב בו שקיבל אדראן ובחול המועד פסח נזכר המוכר וגם הקונה א"ל שלא נתן לו האדראן ואחר הפסח בא לשאול על חמצו ורו"מ צידד די"ל דמהני מכח אודייתא שהודה בשטר שקיבל מעות אך דתליא אם אודייתא מועיל לענין איסור ורמז למ"ש בשו"ת שו"מ מהד"ק ח"א סי' רי"ד בנידון כזה להחמיר:
2
ג׳הנה מ"ש שם דל"מ אודייתא בלא עדים הנה בנ"ד שחתם השטר בכת"י מהני כעדים וע' בב"מ א"ע סי' קל"ג ושו"ת ב"ש הנדפס מחדש חא"ח סי' ע"ב ע"ג בזה וע' במש"נ לסי' מ' מ"ש על דברי נה"מ בזה וגם מ"ש השו"מ שם מהא דל"מ באיסורא כבר הבאתי בחיבורי לחו"מ סי' ר"ב דברי שו"ת ספר יהושע ס"ס י"ג שצידד דבחמץ כיון דבהודאה עצמה ליכא איסור לכ"ע מהני ע"ש וגם לפמ"ש הפ"י לב"מ מ"ו בישוב סתירת דברי תוס' והסכים עמו בתשו' ח"ס חיו"ד סי' שי"ד יש לצדד בנ"ד ועוד נ"ל דדוקא היכא דבשעת הודאה חל כבר האיסור אז י"ל דל"מ הודאתו לאיסורא אבל בנ"ד שהודה קודם שחל זמן איסורו ובאותה שעה הועילה ההודאה ממילא מהני גם באיסורא וכה"ג מבואר בלח"מ פ"ב ממכירה ובתשו' נטע שעשועים סי' ל' דבכה"ג מהני לכ"ע גם קנין דרבנן לדאורייתא אך בגוף ההודאה העלה המק"ח סי' תמ"ח דל"ה קנין אלא דנאמן אדם ע"ע ועמ"ש בחיבורי שם ואחר זה מצאתי בנה"מ סי' ס' סקי"ז שהעלה בעצמו דהוי קנין אבל מצאתי בתשו' הרשב"א חלק ד' סי' נ' שביאר הדבר היטב דהודאה רק בתורת נאמנות ול"ה קנין כלל וע"ש בהג"ה שרמז לח"ג סי' ס"ו גם כן בזה. וגם מצאתי בבעה"ת שער ב' אות ד' בשם ראב"ד דהודאה אינו קנין וכ"ה בנימוק"י ב"ב פמ"ש גבי איסר גיורא וע"ע בב"י אה"ע סי' קל"ד וט"ז סק"ד מדברי רשב"א פ' השולח ובברכ"י לחו"מ סי' מ' בזה שהעיר דהודאה ל"מ בבריא כלל לשי' כמ"פ וכן מצאתי בשו"ת שאילת יעב"ץ ח"ב סי' כ"ב שהשיג מזה על דברי אביו הח"צ אבל אני מצאתי בשו"ת אבקת רוכל להב"י סי' ק"ה שפסק דהודאה מהני גם בבריא וע' בשו"ת פני יצחק הספרדי סי' כ"ב דהודאה בכתב לכ"ע מהני גם בבריא כמ"ש בתשו' הרא"ש וטור וב"י סי' פ"א וסי' רנ"ג וכ"ה בתשו' באר מים חיים ח"א יו"ד סי' א' וגם בשו"ת חיים שאל ח"א סי' ע"ד פסק בפשי' דגם בריבית דאיסורא מהני הודאה אלא שלא הביא דברי הב"ח וט"ז כלל:
3
ד׳ועוד עלה בלבי לצדד דבנ"ד בלא"ה יש להקל דהא נכתב בו גם אנ"ק ומסתמא דיבר כן עם העכו"ם שקרא לפניו השט"מ דאל"כ בלא"ה אינו מועיל ואם כן כיון שהשכיר לו המקום ושכירות קרקע נקנה בשטר לבד ואם כן שוב נקנה החמץ באג"ק אבל יש לפקפק דשטרי חמץ שטרי ראיה נינהו כמ"ש בחיבורי לחו"מ סי' קצ"א ולכן אף דהוי כמוכר מפני רעתה דמהני שטר בלא דמים מכל מקום לא נקנה בשטר לבד. ובכל זאת אם עשה גם בתק"כ ומאהריטש כמנהג הסוחרים אף דאיננו קנין גמור מכל מקום מצאתי בכתבי הגה"ק מביטשאטש שפסק דבשכירות קרקע מהני קנין סטימותא ודוקא במכירת קרקע ל"מ בלא שטר ובפרט בנ"ד שהיה גם שטר ואודייתא יש להתיר החמץ לאחר הפסח
4
ה׳והנלע"ד כתבתי.
5