שו"ת מהרש"ם חלק א קצ״הTeshuvot Maharsham Volume I 195
א׳להרב וכו' המאוה"ג מו"ה נטע יעקב איידעלשטיין אבד"ק טשערנוליצא.
1
ב׳מכתבו הגיעני ועל דבר שאלתו באיש אחד שנשתדך עם בן כפר רחוק והחו"כ לא היו שם ולא ראו זה את זה וגם אביו ואמו לא ראוה ועשו תק"כ ואחר זה בא אבי הכלה למקום החתן ונתן לו מתנה וכשבאו לעשות תנאים והחתן מוחה בפני כמה אנשים וגם אמר לאמו לאשר לא ראו עוד פני הכלה ויען כי אביו מנהגו להטיל אימה בביתו נתייראו לומר לו וכתבו תנאים ועתה ראה החתן את הכלה ולא מצאה חן בעיניו יען כי היא קטנה מאוד בקומה וגם איננה יפת תואר והיא קצת מגונה ושלח אבי החתן התנאים לאבי הכלה בחזרה והשיב אבי הכלה שמקבל התנאים וגם לא יתבענו לדין תורה אבל אינו מוחל לו וכעת שאל אם יש לחוש בזה לח' הקדמונים ורו"מ הביא דברי הח"ס דאף דאם החתן אינו רוצה פטור אביו מקנס דהוי אונס מ"מ אין לו ליתן נדן לבנו וכדומה אבל צ"ע לפסוק כן עכ"ד:
2
ג׳הנה כבר האריך בענין זה בשו"ת פני יצחק הספרדי חא"ע סימן י"ז ודחה דברי הח"ס והעלה דאין חיוב על האב בזה רק להשתדל בדברים שיתרצה הבן ע"ש אבל בנ"ד שבשעת כתיבת תנאים מיחה החתן לכ"ע אין לחייב את האב שלו ליתן נדן וכדמוכח בתשו' עה"ג סימן ע"ד לחלק דאם מתחלה לא נתרצית פטור וכ"ה בעט"צ חו"מ סימן ר"ז סקכ"ח ובגוף דינו של הח"ס מצאתי בתשו' מבי"ט ח"א סימן פ"ה שנשאל בראובן שנשבע לשמעון בח' ושבועה בשעה שנשתדך עמו עם בתו ליתן לה נדוניא כו"כ וכשנודע לה לא רצתה בתו בהשידוכין והביא בשם ח"א דהאב פטור לגמרי ואין כאן ח' ושבועה כלל והמבי"ט העלה דחייב לפייסה בדברים בכל לבו ב' או ג' פעמים אבל אין חיוב עליו לכפותה אפילו בדברים ע"ש ובש"ך יו"ד סימן רל"ו סק"ז רמז אליו ולא הביא דבריו בשלימות ע"ש וכ"ה בתשו' דרכי נועם ותשו' תו"נ סי' י"ד וע"ע בתשו' לח"ר סימן נ"ט ומבואר דלא כהח"ס הנ"ל ובנ"ד שלא ראו פני הכלה ואחר כך לא מצאה חן בעיניהם וגם היא קטנה בקומה שהוא אחד מהשבחים המנוים בשיר השירים זאת קומתך וכו' נראה דלכ"ע אין חיוב על האב כלל בד"ש אם יודעים בנפשם האמת כי רק מטעם זה ממאנים ואף דבד"א היה חייב לקב"ח וכדומה אבל כיון שאינו תובע אותם בדין אלא שחושש לד"ש כלפי שמיא גליא ואם יודע בנפשו כי באמת בלא ערמה מטעמים הנ"ל אין החתן מרוצה אין חשש כלל משום ח' הקדמונים. והנלע"ד כתבתי:
3