שו"ת מהרש"ם חלק א קצ״וTeshuvot Maharsham Volume I 196
א׳להרב הגדול וכו' מ"ה אריה ליב נ"י אכד"ק ואלישטעיק.
1
ב׳מכתבו הגיעני ועל דבר שאלתו בדין הפירות שקורין מאליניש שהעיד שראה בעיניו כי כשנוטעים שרש בקרקע מוציא בקיץ הראשון ענף ועדיין אין גדל עליו כלום עד שנה השניה גדלים על הענף מדאשתקד מאליניש ומהשרש יוצאים עוד ענפים חדשים ואין גדל בהם כלום ובשנה שלישית מתייבשים ענפים שגדלו עליהם בשנה ב' פירות והם גדלים על הענפים שיצאו בשנה שניה וכן בכל שנה ושנה ושאל מה דינם לענין הברכה ולענין ערלה כיון שהענפים חדשים בכל שנה והביא מיו"ד סימן רצ"ד סי"ח ונש"א כלל נ"א והביא מתשו' רדב"ז ח"ג סי' תקל"א בדין הבדאנגאן שהאריך מאוד וגם הביא מהא דא"ח סי' ר"ג ס"ב והג"ה שם ומ"ש הנש"א בשם הט"ז לא ידע מקומו עכת"ד:
2
ג׳הנה גוף דינו של רמ"א סימן ר"ג ס"ב המעיין בטור וב"י ימצא שיש ב' דיעות (ודברי הט"ז בדין מאלינוס הוא בסי' ר"ד סק"ח) והרדב"ז האריך שם בדעות הללו והעלה כמה חילוקים בזה וזה כביר ראיתי בשו"ת מש"נ להגאבד"ק פלאצק סי' ו' שהביא ראיה לענין פירות סנה מעירובין כ"ח ב' דכשות הגדל בסנה מערבין בו והוי גמר פירי ונקרא פרי האדמה ע"ש ע"א בזה ובסוכה י"ג היזמי והיגי וכו' ע"ש ואני מצאתי בירושלמי פ"א דערלה ה"א בהא דבעי פירות אילן של סייג אם אסורין משום גזל ופריך אטו בעצים גופייהו ליכא משום גזל מה צריכא ליה כגון אילן תותייא דלא אית בהון ממש וכתב הפ"מ אילן סנה שמגדל פירות תותים דלית בהון ממש ולא חשיבי כלל ואם עשה אילן כזה לסייג בעי אם יש בפירותיה משום גזל דדלמא בעי להו שיתחזק הסייג על ידן ע"ש ומוכח שאינן בכלל פירי כלל עד שאין בהם משום גזל כלל לולא שצריך להן לסייג לחזקו בהם:
3
ד׳ואולם בדין המאליניס לכאורה היה נראה דגם הסוברים בפירות סנה לברך בפה"ע מודים בזה דיש לברך בפה"א וגם אין בהם משום ערלה דהנה מצאתי בברכ"י ליו"ד סי' רצ"ד אות ד' שהביא בשם ר"מ אלשיך בדין הבדאנגאן שהאריך הרדב"ז הנ"ל וכתב הוא דאין בהם חשש ערלה כלל דכל אילן פירות דרכו להשביח בכל פעם יותר והבדאנגאן רק בשנה אחת פירותיו טובים ובשנה שניה מרים קצת ושנה שלישית מרים לגמרי ויותר אין גדלים בו פירות כלל ומה"ט הקילו בהם הב"י והאר"י ורח"ו ועוד כמה גדולי ישראל וקדושיהם לאכלם וא"ב חשש ערלה דהוי מין ירק ולא אילן ע"ש ומה"ט פסק בברכ"י או"ח רסי' ר"ג לברך עליהם בורא פרי האדמה:
4
ה׳ויש סמוכין לזה מדברי רמב"ן עה"ת פ' קדושים שכתב דכל האילנות עד ג"ש פירותיהן מועטים ובלא טעם וריח טוב ורובן רקובין ע"ש וצ"ל דהא דיבמות קכ"ב פירות ערלה הן דלהשביח מקחו קאמר היינו כמ"ש הרמב"ן ורשב"א שם דשל ערלה ועזקה קאמר דעל ידי רוב עבודה נתרבו הפירות תו"ז שלא כדרכן וע' תשו' ח"ס חיו"ד סי' רפ"ה באמצע התשו' בשם באר שבע לסוטה מ"ש בזה ובחלק ששי סימן ל"ו ע"ש ואם כן בנ"ד באילן מאלינוס שגדל בו פירות בשנה שניה ליציאת הענף לבד ואחר זה הענף מתייבש בשנה שלישית וכן בכל ענף וענף אם כן איננו אילן אלא מין ירק ויש לברך רק בורא פרי האדמה ואין בו משום ערלה וכמו מין הבדאנגאן הנ"ל ורואה אני הדברים ק"ו דהכא אין גדל בהם כלל בשנה שלישית אבל יש לפקפק דהכא השרש על כל פנים נשאר קיים מה שאין כן בהבדאנגאן ולכן מסתבר לברך עליהם בורא פרי העץ וכן המנהג. שוב בדקתי בספרי הטבע בלשונם וראיתי כתוב כי אילן פירות הימבערין (והוא בלשון פוליש מאלינע) בכל שנה עולין ענפים חדשים מן השרש ורבים מענפים הישנים מתייבשים והוא כמ"ש רו"מ אבל מלשון זה נראה כי רק רבים מענפים הישנים מתייבשים ולא כולם:
5
ו׳והנלע"ד כתבתי.
6