שו"ת מהרש"ם חלק א רי״גTeshuvot Maharsham Volume I 213
א׳להרב וכו' מו"ה יצחק ווייס נ"י בעהמח"ס אבני בית היוצר בפרעשבורג אונגרין.
1
ב׳מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו שלא השלים פ' שמות עם הציבור ונדחית על פרשה השניה אם להקדים פרשה של השבוע לפ' הקודמת והביא מהכר"ש סימן קל"ה בשם צ"ה ולש"ח. והנה אני מצאתי בתשו' צ"צ סימן קכ"ו שהאריך בענין הפטרת פינחס דברי ירמיה שלא נקרית ע"פ טעות אם להשלים בפ' שמעו (לש"ק פ' מטות ומ') והאריך שם מהא דתדיר ושאינו תדיר כדין תפלה אבל כיון שהם סמוכין זה לזה ואין ביניהם הפסק יש להתחיל דברי ירמיה ויקרא כאחת עם שמעו כדי שלא יקראם שלא כסדר ע"ש באורך ומבואר דבנ"ד אם בשבת שניה ישלימנה יתחיל פ' הקודמת ויקרא כסדרן אבל אם אחר כמה שבועות ישלים אז יקרא קודם פ' השבוע כדין תדיר ושאינו תדיר:
2
ג׳אולם יש לי לדון דכיון שיש לפנינו דין תדיר ושאינו תדיר דתדיר קודם אלא דמשום דלא לקרות שלא כסדר אמרי' דיתחיל פ' הקודמת והרי קיימא לן דבתרי ענינים אין מוקדם ומאוחר בתורה אם כן מאן יימר דהכי הוא שלא כסדרן וכבר תמה בשו"ת משיבת נפש חאו"ח סימן ב' בהא דפרשיות שבתפלין שלכסד"ר פסול דהא אין מוקדם ומאוחר בתורה ע"ש אבל י"ל דכיון דפסול שלכס"ד מה"ת כמ"ש במש"ז או"ח רסי' ל"ב ודלא כמ"ש במש"ז רסי' ס"ד אם כן נהי דאמו"ב מכל מקום מספיקא שמא פרשיות אלו נאמרו כראוי לכן לא יצא אבל הכא דיש לפנינו מעלת תדיר וכו' אלא דאיכא כנגדה מעלת קריאה כסדר אם כן כיון דאין מוקדם ומאוחר וכו' שוב אי אפשר לדחות מספק מעלת תדיר. ועפ"ז יש לדון דלפמ"ש בהגהת רב"ר ליבמות ד' בשם ראב"ן סימן ל"ד דבמשנה תורה יש מוקדם ומאוחר גם בתרי ענייני אם כן במ"ת שוב יהיה הדין שיקרא פ' הקודמת גם היכא דמשלים אחר כמה שבועות, מה שאין כן בד' חומשים הקודמים ועתוס' ברכות י"ד ב' ד"ה למה קדמה וכו' דמוכח דלא כהראב"ן:
3
ד׳אולם עוד יש לדון דמעלת תדיר וכו' נהי דאינו מעכב בדיעבד כמ"ש התוספות במנחות מ"ט ב' ועתוס' יומא ל"ד א' ד"ה העולה וכו' ותשו' שאג"א סימן כ' מכל מקום בכה"ג דאיכא חובת היום ותשלומין הרי מבואר בט"ז או"ח סימן ק"ח וסימן תרפ"ד דבכה"ג גם דיעבד לא יצא בהקדים התשלומין והרי בקורא בתורה הקורא למפרע יצא כמ"ש בתורי"ד למגלה י"ז וכ"ה בש"ע סימן קל"ז ס"ג. אם כן פשיטא דיש להקדים חובת היום גם בסדר מ"ת ואף דקריאת שמו"ת איננה חובה כקריאת התורה מכל מקום מאן דשוייה עליה חובה נראה דמקדים חובת היום בכל גווני (והראוני בא"ז הל' שבת סימן מ"ה שממנו מקור דינו של הרמ"א דמבואר דבלא קראו פ' אמור בשבת וצוה הראב"ש להתחיל בשבת של פ' בהר ולקרות פ' אמור וגם פ' בהר ע"ש ומבואר דס"ל דיתחיל פ' של שבת שעברה וע"ש שכ' דאין קבע לפרשיות של שבת זה או זה ע"ש היטב):
4
ה׳ומה שהקשה אמאי לא הזכיר הרמב"ם ברכת שהחיינו בקריאת פ' הקהל:
5
ו׳הנה דבר זה הוא מהלכות עמומות שנתקשו הפוסקים בכמה מקומות וע' תשובת הרשב"א ח"א סימן קכ"ו דלא תקנו אלא בדבר שי"ב הנאת הגוף וכו':
6
ז׳ומ"ש רו"מ מהר"ן סוכה פ"ד דבספה"ע שאין מצותו אלא בלילה ואם לא ספר בלילה לא יספור ביום לא תקנו שהחיינו ותמה רו"מ דהא גם נ"ח גם כן כן הוא יש לומר דהתם בלא הדליק בליל א' עכ"פ ידליק ליל ב' וכן כל ח' ימים ומברך אז שהחיינו אבל בספירת העומר בלא ספר ליל א' שוב בטלה כל הספירה וע' בר"ן סו"פ ע"פ בשם הרז"ה והעיקר נ"ל דמצות קריאת הקהל מפורש בקרא דטעמא למען ישמעו ולמען ילמדו ליראה אם כן אין זה תכלית המצוה ולא נגמר המצוה בשעת הקריאה לכן אין לברך שהחיינו וכמו בבדיקת חמץ שאין מברכין שהחיינו יען שלא נגמר המצוה בשעת הבדיקה אלא כשמבער וע' במאירי שבת ט' דגבי לימוד לא אמרינן דעוסק במצוה פטור ממצוה מפני שהלימוד הוא רק הכנה לבא לידי מעשה ע"ש ואף שמדברי רש"י סוכה כ"ה ור"ן פ"ג דר"ה וב"י א"ח סימן ל"ח וטור א"ע סימן א' בשם רמב"ם מוכח להיפוך מכל מקום הכא דהטעם מפורש בקרא יש לומר דלכולי עלמא כן הוא ובפרט דעל כל פנים לענין שהחיינו יש לומר כן:
7
ח׳והנלע"ד כתבתי.
8