שו"ת מהרש"ם חלק א כ״בTeshuvot Maharsham Volume I 22
א׳להרב המאוה"ג וכו' מו"ה יעקב יצחק הורוויץ אבד"ק קאנטשינא.
1
ב׳מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו ביהודים שקנו יער מאדון לכרות להם העצים עד זמן פלוני לא יאוחר מפני שנחוץ להאדון מקום העצים שיהיה פנוי ויש בתוכם אילני פירות אם מותר למכור האילנות לעכו"ם שהם יקצצו להם העצים. הנה בד"ז כבר האריכו האחרונים ובפרט בשו"ת חיים שאל ח"א סי' כ"ב כ"ג הרחיב הדיבור בענין זה בכל דברי הפוסקים ראשונים ואחרונים ובתוס' ב"ב (כ"ו סוע"א) מוכח דדוקא במפסידים יותר מדאי בגפנים יש להקל ובשו"ת בשמים ראש סי' של"ד צידד להתיר ע"י עכו"ם דהוי רק כגרמא ובפרט במוכר לעכו"ם יש להקל טפי ומ"מ כיון דבשו"ת שאילת יעב"ץ ח"א סי' ע"ו צידד דגם בצריך למקומו דשרי מ"מ איכא חשש סכנה לכן לענ"ד יש למכור לעכו"ם ויאמר לו שיחצוב עם השרש והעפר שבסביבו באופן שיוכל לחיות ולנטעם במק"א וכמ"ש בשאי"ע עצה זו וע' בשו"ת ברכת יוסף סימן ל"ד שכ"כ בשם השואל והסכים לדבריו ולא ידע שכבר קדמוהו רבנן. ומה שיש לחוש דהוי הערמה בדאורייתא הנה לענ"ד בדבר שיש בו חשש סכנה בודאי גמר ומקני בלב שלם כדי שלא יזיק לו הסכנה וגם שום אדם לא יחשדהו בזה וכה"ג כתבו התוס' בב"ק (פ"א א') ד"ה אין מחייבין וכו' ומשום מקיים בכלאים ליכא כיון דקשו להו עשבים וכו' שלא יחשדוהו ומכ"ש במקום שיש חשש סכנה ואם העכו"ם לא יעשה כן ויחצוב העצים בעצמן בלא העפר אדעתי' דנפשי' עביד ואין חשש נגד הישראל ולא יאונה להם כל און:
2
ג׳והנה מ"ש הבש"ר הנ"ל דאמירה לעכו"ם הוי גרמא יעוין בשו"ת ספר יהושע סי' מ"א דס"ל דקיל מגרמא וע' שו"ת ב"א חיו"ד סי' ע"ה ואני מצאתי בשו"ת מהר"י מברונא סי' ר"א דמבואר דהוי כגרמא ע"ש. והנלע"ד כתבתי:
3