שו"ת מהרש"ם חלק א רכ״גTeshuvot Maharsham Volume I 223
א׳להרב המאה"ג וכו' מו"ה מרדכי הכהן נ"י אבד"ק קאזין ברוסיא
1
ב׳מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו היות שכל ימי החורף שאב נכרי א' בבאר בכלים שתשמישן בבראהויז ולא נמצא בעירו רק עוד באר אחת וקשה להסתפק בבאר א' לכל בני העיר כל ימי הפסח וניקו את הבאר הנ"ל והוציאו בהרפש גם כמה גרעיני חמץ וא"א לנקות עד היסוד ויש לחוש אולי נשאר עוד גרעינים בתוך הרפש או איזו בעין מהברא"ה ויהיה נכבש בתוכו בפסח ורו"מ הביא בשם הג' מהרש"ק ז"ל שצידד להקל דאין דין כבוש נוהג בבאר לפי שמים נובעים בכל עת ומצנן הדבר הכבוש וגם הוא בשל הפקר ואין אוסר במשהו עכ"ד של מהרש"ק:
2
ג׳והנה בגוף דין כבוש בבאר כבר הארכתי בתשו' (לעיל סי' קפ"ח) והעליתי דקשה להקל מטעם חילוף מים הנובעים אלא דיש לומר דבבאר אין מחזיקין מזמן לזמן ואם כן בנ"ד צ"ע להקל מטעם זה ומ"ש הג' מהרש"ק עוד דאין איסור משהו נוהג בשל הפקר עמ"ש בחיבורי גי"ד סימן ס' בדע"ת סקי"ב סמוכין לזה מדברי הכ"מ פ"ד משמטה ויובל הכ"ט ושכ"ה דעת השע"ת ותשו' גא"י ודחיתי דברי בעל יד יהודה סימן פ"ח שדחה ד"ז בשתי ידים והסירותי תלונותיו ע"ש (ועמ"ש בשד"ח מערכת חו"מ סימן ד' אות ט"ו בשם כמה מחברים בזה):
3
ד׳והנה מצאתי בתניא רבתי סוף סימן מ"ו וז"ל פ"א מצאו בפסח לחם בתוך באר מים ואסרו לשתות ממי הבאר כל ימי הפסח עכ"ל. ויש לומר דהיינו מחשש פירורין ולפמ"ש הרב בש"ע סימן תמ"ז ובקו"א לסימן תמ"ב לצדד להקל על ידי סינון בבגד עב גם בפסח וע' בברכ"י סימן תמ"ז אות ט' שכתב וז"ל ככר חמץ שנפל לבאר צריך לחפש כל הככר ולהוציא כולו או מקצתו ואחר כך יסננו המים סינון יפה ומותרים בשתי' בפסח תשו' ב"י סימן י"ד עכ"ל ואולי מיירי שנפל קו"פ וע"ע בזכל"א הספרדי אות פ' לסימן תס"ז סי"ב מ"ש בענין הסינון אם כן גם בנ"ד יכריזו לסנן המים בבגד עב ובנ"ד יש לצרף עוד מ"ש המג"א סימן תמ"ז סק"ו דחטים בבאר נטל"פ ושעורים גם בבור נטל"פ ואני מצאתי בהג"א פ"ה דע"ז סוף סימן כ"ט דחטים ושעורים ושיפון כולן נטל"פ בבור ומכ"ש בבאר ואף דאנן קיימא לן דנטל"פ אסור בפסח הנה מצאתי בתשו' מהר"ם ב"ב החדשות סימן קס"ו דהיכא דפוגם בעין כשכר ביין גם האוסרים בפסח מודים להקל ע"ש ואף דלא קיימא לן כן מכל מקום בדאיכא ספיקא שמא לא נשאר כלום בצירוף ד' המהרש"ק הנ"ל יש להקל וגם הברא"ה הוא מקולקל ונוקשה ולשיטת כמ"פ בטל בששים גם בפסח ומ"מ אם אפשר בלא זה ירא אני להקל לכתחלה:
4
ה׳ואח"ז נשאלתי מהרב וכו' מו"ה מיכל האראדנר נ"י מסטרעטין בעובדא שהשליך א' קו"פ חתיכת לחם קטנה לבאר עמוקה כ"ד אמות והוא שעה"ד שאין למצוא מים לפסח והשבתי דאם יש לתלות שעל ידי שאיבת מים כמ"פ יצאה משם יש להקל לשאוב בפסח ועל ידי סינון בדבר עב דשמא כבר יצא בשאיבת מים ואף דאין ספק מוציא מידי ודאי ועמל"מ פ"ב מחו"מ ה"ח ושעה"מ הל' מקואות כלל ז' מכל מקום כיון דלחם צף ע"פ המים שכיח טפי שיצא ודמי לספק אכלתיה ועוד דהכא אם נפל למטה ברפש שבקרקע הבאר יש לומר דנתעפש ונרקב כמ"ש הד"מ סימן תמ"ו אות ב' בשם ת' הרשב"א ורו"מ רמז לתשו' שי"צ סימן ט' ואף דהרשב"א התיר רק בספק גם בנ"ד רק ספק. והנלע"ד כתבתי:
5