שו"ת מהרש"ם חלק א ל״אTeshuvot Maharsham Volume I 31
א׳להרב המאוה"ג וכו' מו"ה מנחם מגלי סג"ל נ"י אבד"ק וואסלאי במדינת ראמאניע.
1
ב׳מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו בדבר המקוה החדשה שההכרח לעשותה בהר בפקודת שוטרי העיר וא"א למצוא שם מעין מקור מים זולת על ידי שיש סילונות הממשיכים מים לכל העיר ממעינות היוצאים מהר א' מרחוק ונקבצים לתוך קסטלין בנין מבנין אבנים וסיד וגפסים (צימענט) ומשם נמשכים ב' סילונות של מתכות א' מהם מוליך מים לכל שווקי העיר וסילון השני נמשך לתוך קסטלין אחד שבתוך העיר ג"כ בנוי מאבנים וגפסים ומשם נמשך סילון א' מלמעלה למטה לתוך הסילון הראשון בכדי שאם יתרבו המים בתוך הקסטלין ויוכל להיות שטף מים מהקסטלין ולחוץ אזי יסתמו מבוא המים אשר לסילון הראשון ויפתחו הסילון הזה שימשכו המים מהקסטלין שבעיר מלמעלה למטה לתוך הסילון הראשון המוליך מים לשווקי העיר וכשיתמעטו המים שבקסטלין אזי יסתמו הסילון הזה ההולך מלמעלה למטה ויחזרו לפתוח מבוא המים לסילון הראשון ועתה כאשר יעשו סילון אחד להמשיך המים להמקוה הנ"ל יחברוהו לאחת הסילונות ההולכים בתוך העיר ובסופו סמוך למקוה יעשו מסגרת להסתם ולהפתח כפי הצורך להמקוה עכת"ד השאלה:
2
ג׳והנה מ"ש רו"מ מדברי הנו"ב מ"ת סימן קמ"ב וח"ס סימן כ"ו שנחלקו בדין כלי מנוקב שנעשה לסתום ולפתוח אם נחשב תמיד ככלי גם בהיותו נקוב ופתוח ולשי' הנו"ב דנחשב לכלי אם כן בנ"ד שהסילון עומד לסתמו בעת הצורך בודאי דינו ככלי וגם לשי' הח"ס י"ל דמודה בנ"ד דדוקא היכא דאין תשמישו דרך הנקב ס"ל דלא הוי כלי משא"כ הכא דדרך תשמישו הוא פי הסילון והביא ראי' להנו"ב מדכתבו רמב"ם וש"ע דבעינן קבעו בארץ וגם נקב המטהרו ואמאי לא יועיל הנקב המטהרו לבד כמ"ש בש"ע סעיף מ' ובע"כ דמשום שבדעתו לחזור ולסתום הנקב לא בטל מתורת כלי כלל ואף שהסתימה בקרקע לא גרע מטוטרוס שסותמו באצבע ומיחשב בית קיבול כדאי' בפ"ב דכלים אבל בסעי' מ' הסתימה דרך ארעי עכת"ד:
3
ד׳הנה בגוף הסתירה כבר האריך בתשו' רע"א סי' מ' ליישבו והביא מהכ"מ פ"ו דמקואות ובב"י דלשי' רמב"ם ל"מ נקב המטהרו לבטלו מתורת שאובין וגם פקפק בדברי הש"ך סקכ"ג במה שהבין שיש בזה דיעות חלוקות וסיים דלענין לטבול בתוכו הכריע הש"ע דבעינן נקב וגם חברו ולענין מים היוצאים מהכלי סגי בנקב לבד כיון דלשיטת כמ"פ שאובין דרבנן וגם בשו"ת תועפות ראם סימן כ"ז העלה ב' תירוצים דבסעיף ז' מיירי בנקב המטהרו ואינו כשפ"ה אז בעינן חיבור וקביעות ובסעיף מ' מיירי בנקב כשפ"ה ועוד דבסעי' ז' מיירי בלא עשאו מתחלה ע"מ לנקבה ובסעי' מ' מיירי בנעשה מתחלה ע"מ כן וגם בגוף דינו של הנו"ב כתבתי בתשו' א' דהיכא דהדיוט יכול להחזיר הסתימה מיחשב כלי גם בהיותו פתוח וכשצריך אומן לזה לא הוי כלי בהיותו פתוח והבאתי מש"ס דשבת (פ"ג ע"ב) ותוס' חגיגה (כ"ג ע"א) ד"ה ונפסקה ותוס' סוכה (ט"ו ע"ב) ורמב"ם פ"ו משאה"ט ה"ד ובזה י"ל מ"ש בתשו' ב"א סי' נ"ג משבת (ט"ז) וזבחים (צ"ה) והבאתי גם מתוס' חולין (נ"ה ע"א) סוד"ה שיעורן ומרמב"ם וראב"ד וכ"מ פ"י דכלים הט"ו ואחר זמן רב מצאתי בשו"ת ב"ש ח"ב סימן ע"ד וסימן ע"ה שהעיר מקצת דברינו הנ"ל וגם הוא לא הביא מכמ"ק שהבאתי:
4
ה׳ומ"ש רו"מ דבנ"ד כיון שדעתו שתהי' הסתימה אחר קביעותו בקרקע לא נחשב כלי ע"י סתימה זו הנה זה י"ל רק אם לא נעשה בהסילון המסגרת בעודו בתלוש אבל בנעשה בתלוש ומסתמא סגרו ופתחו כמ"פ ועכ"פ נעשה מוכן לכך טרם שניתן בקרקע אם כן כבר נעשה כלי הראוי לקבל בעודו תלוש כיון דגם הדיוט יכול לסור ובפרט כשהעמידוהו משופע מלמעלה למטה טרם שנתחבר בקרקע כבר נעשה כלי והוי כחקקו ולבסוף קבעו וגם בגוף דין קבעו ולבסוף חקקו שדעת הנו"ב דל"מ לשל תורה כבר הארכתי בכמה תשובות והבאתי מתוס' רי"ד לשבת (ט"ז) ופיה"מ להר"מ פרק ד' דמקואות מ"א דמפורש כדעת הנו"ב והוכחתי בראיות מהש"ס סוף חגיגה וירושלמי שם שד"ז הוא מחלוקת בבלי וירושלמי וגם בעשאו מתחלה אדעתא לקבעו דוקא אם צורתו מוכחת שנעשה אדעתא לקבעו כמ"ש הח"ס וגם דוקא כשהקרקע מסייע לתשמישו מהני גם בשל תורה:
5
ו׳ומ"ש רו"מ דהמים מחוברים בהשקה למי המעין דרך פי הסילון אלא דקיי"ל בסי' ר"א ס"ח דאין מי המעין מטהרין שאובין שבכלי מטעם גזירה שמא יכשירו גם כשנפסק מהמעין וא"כ הוא רק גזירה דרבנן ובדרבנן שפיר מהני קולבס"ח גם לשי' הנו"ב כבר העיר בעצמו מדברי הש"ך סק"פ ודג"מ שם ונו"ב מ"ת סימן קל"ו דאם הנזחלין הולכין מלמעלה למטה אין מערבין והביא מהח"ס סימן ר"ח שהשיג עליו מהש"ך סקכ"ט דבמעין גם הזוחלין מערבין ורו"מ העיר די"ל דכונת דג"מ משום דניצוק אינו חיבור וכבר העיר בזה השואל שבתשו' כתב סופר סי' צ"ג והביא מהמג"א סי' קנ"ט סקי"א שכ"כ דלטבילת אדם אין ניצוק חיבור והכ"ס שם הביא מהתוס' גיטין (ט"ז) דדוקא בשניהם חסרים ניצוק וקטפרס אינו חיבור ובקטפרס מהני מה שסופו לירד משא"כ בניצוק אבל באחת שלימה גם בניצוק י"ל דהוי חיבור וגם הרי שי' ר"י דדוקא לענין השקה אינו חיבור ולא לטבילת אדם ולשי' המרדכי שבב"י סי' ר"א ולדעת הפ"י גם שי' ר"ת הוא כן דבמעין דאינו פוסק לעולם חיבור ע"ש ובתשו' ר"מ שיק סימן ק"צ הביא מהריב"ש סי' רצ"ב שכתב בטעמא דאין הזוחלין מערבין משום דקטפרס אינו חיבור ומד' הכ"מ וב"י מדברי הרמב"ם דסובר דגם בסופו לירד למטה אין קטפרס חיבור אלא דכיון דלשי' רמב"ם מעין מטהר בכ"ש יש להקל בממ"נ בדאיכא מ"ס ע"י קטפרס ע"ש וא"כ בנ"ד א"א להקל לשי' רמב"ם כיון שהמים הולכין דרך הצינורות של מתכות שמקב"ט ובאנו להתיר ע"י ההשקה של קטפרס ולשיטתו גם בסופו לירד למטה אין קטפרס חיבור וגם לפמ"ש בסי' ר"ה שם דבניצוק באויר בודאי אין להקל א"כ בנ"ד כפי הנראה שהמים הבאים מגוף המעין דרך הסילון לתוך הקסטלין מתחבר רק בניצוק באויר מהסילון אל הקסטלין והמים שבתוך הקסטלין אין להם דין מעין לפ"ז כיון שכבר נפסקו מגוף המעין וע' בש"ך סק"ל ע"ד מהרי"ק בזה:
6
ז׳ואני מצאתי בד"מ אות ט"ו שכתב שמדברי הח"ה מוכח דלא כמהרי"ק וא"כ אין להקל בנ"ד על ידי חיבור השקה מהמים שבקסטלין להסילון היורד מלמעלה למטה כיון שאין להמים דין מעין וע' בתשו' מהר"י אסאד סי' ר"ב בשם הגי"ט דגם במעין דמטהר בזוחלין אין קטפרס חיבור וע"ש עוד בזה וכ"ה בס' ד"ח על מקואות סקנ"ז וע' תשו' ד"ח ח"ב יו"ד סי' פ"ח שהאריך ג"כ בביאור כל השיטות בענין ניצוק וקטפרס והביא מהר"ש פ"ו דמקואות מ"ח דלענין שאובין דרבנן הקילו וגם קטפרס חיבור והוא סותר למ"ש בעצמו בפ"ג דמקואות מ"ב וצ"ל דהתם ראב"ע סובר דגם בשאובין דרבנן אינו חיבור וגם פלפל בדברי רמב"ם וכ"מ ותוס' והוכיח מהתוס' בגיטין במ"ש בשם ר"ת במ"ש מהא דגישתא דמיירי במונח על בת גישתא דגם ביורד הקילוח בתוך קנה חלול כסילון מקרי ניצוק ולא קטפרס ולכן בשאובה דאורייתא לכ"ע אינו חיבור ולכן קשה מאוד להקל בנ"ד:
7
ח׳וגם כבר העליתי בתשו' לק' באכניע דבנין אבנים המזופף בצימענט דאם אין בה נקב המטהרה יש לחוש לכתחלה שג"ז הוא כלי דאף דחיבור אבנים אינו חיבור היינו בטיט וסיד אבל הצימענט שהוא כברזל ויכול הטיח לעמוד בפ"ע ה"ז ככלי א' של אבן אחת דפסול והבאתי ראיות מפ"ו דאהלות מ"ב ופ"ה דכלים מ"י וש"ס דעירובין (כ"ה) ואף שנעשה החקיקה וקביעות בקרקע כאחד הרי לשיטת נו"ב בשל תורה אין להקל וא"כ בנ"ד גם הקסטלין עצמו שבו מתאספין המים טרם ירידתן להסילון היורד למטה יש בו חשש כלי ואם כן אם הקסטלין אינו מחובר להמעין אלא ע"י ניצוק באויר שיורד מן הסילון אל הקסטלין בלא"ה אין להקל לכתחלה. ואף שבתשו' אחת העליתי להתיר במקוה שכבר נעשה מעשה גם בלא נקב מ"מ לכתחלה טוב לעשות בלא חשש כלל:
8
ט׳ומ"ש רו"מ מדברי הרא"ה בשם ריטב"א שהובא בבדה"ב דמעין אינו מטהר בהשקה אלא למינו ולא למקוה של מי גשמים והביא מהח"ס סימן ר"ט ורי"א בשם אס"ז לביצה והגהת י"ש סעיף נ"ד ורו"מ השיג על הי"ש דכונת ריטב"א במ"ש דל"מ השקת מעין הוא רק כשהם זוחלין משא"כ כשנעשו אשבורן והמעיין בלשון אס"ז ימצא דהוא סובר דמעין אינו מטהר אלא בזוחלין כדמוכח מלשונו שהובא בח"ס רסי' ר"ט ולכן הוי מבשא"מ עם מי גשמים אבל לדידן דמעין מטהר אף בזוחלין ומכ"ש באשבורן הוי מב"מ אבל מ"ש דכונת ריטב"א דבניקב כמ"ר לא נעשו שאובין כלל צדקו דבריו וכבר ראיתי כן לרב א' בספרו על מקואות שנדפס מחדש פ"ו מ"ה והוכיח כן שהרי הרא"ה מתרץ בזה הא דמתני' דלעיל פ"ג בור שהוא מלא שאובין והאמה נכנסת לו הרי הוא בפיסולו והרי התם העירוב הוא עירוב גמור יותר מכמ"ר ואפ"ה לא מהני וכיון שמדברי הר"ש פ"ג דמקואות מ"ג ורא"ש הל' מקואות סימן י"ב ואשכול סימן נ"ח ועוד כמ"פ מוכח דלא ס"ל כהרא"ה א"כ אין לחוש בזה וגם נ"ל ראי' מפ"י דמקואות מ"ו דפליגי ב"ש וב"ה אי בעינן בהשקה מב"מ ולב"ה מהני גם במבשא"מ גמור ומכ"ש בזה וע' ר"ן נדרים (נ"ב) דמבשא"מ בעצם גרע:
9
י׳ומ"ש רו"מ עוד דבנ"ד בעודו בתלוש הרי היה מונח הסילון וגם כשסוגר הפתיחה מצד א' אינו ראוי לקבל בו מים שהרי החלל פתוח מצד השני קשה לסמוך ע"ז דאפשר שהגביהו אותו לנסות אם מקבל מים ולא יצאו דרך המסגרת כנהוג וע' בשו"ת ב"ש ח"ב סי' מ"ח בדין העמידו המקוה בעיקום ובצד העיקום לא ניקב ומקבל מים וע"ש סי' מ"ט עוד בזה ואני הבאתי במק"א מדברי הר"ש סופ"ב דעוקצין וגם מפי"ח דכלים מ"ג ור"מ ורע"ב שם ואכמ"ל ובנ"ד בודאי יש לחוש לזה כי כן דרך האומנים ובכה"ג ודאי דנעשה כלי בתלוש. ומצאתי בשו"ת פרשת מרדכי לר"מ בנעט סימן י"ז שהאריך מאוד להחמיר בסילון זקוף גם אם לא נעשה הקיבול עד אחר שנקבע בקרקע ע"ש ומ"ש רו"מ לעשות המשכה ג"ט קודם שיגיע למקוה ובזה יצאנו מחשש איסור תורה ושוב יש לסמוך להקל הנה בשו"ת אמרי אש סימן פ"ו האריך להוכיח דלשי' כמ"פ שאובה שהמשיכוה כולה פסול מה"ת ואף שבס' ד"ח חולק עליו וכ"ה בתשו' תשב"ץ ח"ג אבל בישוע"י הוכיח גם מרש"י חולין (פ"ד) דפסול מה"ת וזה ימים הארכתי בזה בתשו' לק' בערלין ואכמ"ל:
10
י״אולכן לענ"ד הנכון להתאמץ בכל האפשר למלא בתחלה חפירת המקוה בקרח וע' ח"ס סי' ר' וסי' רי"ג ותשו' ב"ש ח"ב סימן ע"ו איך יתנהגו בזה וכשיפרשו המים אז יפתחו לתוכו הסילון ואז יש להקל לענין חומרת נטל סאה ונתן סאה שבש"ך סקס"ג על הסברות שכתבנו ובכל עת שירצו לנקות המקוה יניחו יותר מכ"א סאה או יחזרו ויניחו כפור וקרח לפחות שיתמלא כ"א סאה למען יהיו בטוחים מחשש איסור תורה. והנלע"ד כתבתי:
11