שו"ת מהרש"ם חלק א ל״וTeshuvot Maharsham Volume I 36
א׳להרב המאוה"ג וכו' מו"ה יהודא לובעצקי נ"י רב דק' פאריז בפראנקרייך ולהשו"ב המופלג בתורה וכו' מו"ה אליעזר ריכטער נ"י שו"ב דשם. מכתבם הגיעני וע"ד השאלה שנמצא סירכא על האונת העליונה הימנית ובמשך ב' אצבעות להלן ממקום אחיזתה בריאה נכנסה הסירכא תחת קרום הריאה שהי' שם נקב ונמשך חוט הסירכא תחת הקרומים ג"כ לערך ב' אצבעות וחזרה ויצאה דרך נקב שבצד ב ממעל להריאה ונסרכת לשומן הלב והסירכא במשך היותה תחת הקרום לא היתה דבוקה שם רק היתה רפוי' כמו חוט במחט ובמקום אחיזתה בריאה בתחלתה טרם כניסתה תחת הקרום עברה מהריאה במיעוך קל מאוד ונשארה הסירכא שתחת הקרומים אחר שחתך קצה השני מהשומן רפויה שם עד שנמשכת מצד זה לצד זה כחוט במחט נמצא שמצד הסירכא עצמה ליכא חשש אלא מפני שנכנסה תחת קרום הריאה יש ספק אם ניקבו ב' הקרומים ונכנסה הסירכא תחתיהם והשו"ב בדק במקום הנקבים ולא בצבצה והריאה במקום ההוא שלם ויפה בלא שום שינוי או רושם. עכת"ד השאלה:
1
ב׳הנה לא ביאר השו"ב היטב אם שלף והוציא חוט הסירכא לגמרי מתחת הקרומים וגם פתח הקרום שהיה סוכך ע"ג הסירכא וראה שמתחתיו שלם ויפה ובדק אחר פתיחת הקרום שאינו מבצבץ דאז יש לסמוך על מה שאינו מבצבץ להיות הוכחה שלא ניקבו הקרומים אבל אם לא הוציא כלל הסירכא מתחת הקרומים אלא שבדק ברוק ע"ג מקום הנקבים שמשני הצדדים ולא בצבץ דבזה א"א לסמוך כלל על מה שאינו מבצבץ דאפשר שבאמצע המשוך הנ"ל ניקב באיזו מקום אלא שהקרום שע"ג הסירכא למעלה והחוט של סירכא עצמה סותם שם שלא יבצבץ ובפרט אם לא היה יכול להוציא הסירכא משם לגמרי רק שנמשך מצד זה לצד זה יש לחוש שנדבקה הסירכא באיזו מקום ע"י איזו חוט לגוף הריאה ולכן א"י לשלפה משם לגמרי ולכן אינו מבצבץ וליכא שום הוכחה ממה שלא בצבץ ואין שום צד להקל ודמי לסירכא שלא עברה במיעוך דל"מ בדיקת רוק:
2
ג׳וגם בדיקת ראייה ליכא ואולי יש שם שינוי וכיווץ כקרום מחמת מכה תחת הקרום ולכן כפי הנראה שהוציא לגמרי הסירכא וגם פתח הקרום שהיה סוכך ע"ג הסירכא ואח"כ בדק שהוא שלם ויפה ולא בצבץ ולכן צידד לסמוך על הספיקות שהעלה דשמא ניקב רק קרום אחד או שהנקבים זה שלא כנגד זה או שהוא נקב מתולדה אבל זה דוקא אם לא נדבקה שם הסירכא במשך ההוא בשום דביקות חוט סירכא לגוף הריאה דאם נדבקה שם ועברה ע"י מיעוך הרי הוי תרל"ר דלא גרע מקמט או נגלד דבצירוף סירכא הוי תרל"ר ובע"כ דבנ"ד לא היה להסירכא שום דביקות במשך ההוא שנכנסה תחת הקרומים. אך דבכ"ז יש לפקפק במ"ש לתלות שהוא נקב מתולדה דהא אי נימא דהקרומים הסוככים ע"ג הסירכא הם מגוף הריאה הרי צריך שיכנס הרוח לשם דאל"כ יש לחוש על המקום ההוא משום אטום ואין זה דומה למ"ש בדע"ת סימן ל"ו סקנ"ד דשאני התם דהכי רביתייהו ותולין שסופו להתפשט ויתמלא בבשר משא"כ בנ"ד וא"כ א"א להקל בנ"ד כיון שנראה מענינו שהוא נקב בתולדה אבל י"ל דאין למעלה רק קרום העליון לבד ולכן אין הרוח נכנס לשם ונשאר רק ספק אחד:
3
ד׳ומ"ש עוד השו"ב בשם טטו"ד דכשאינו מבצבץ איכא ב' רובי צדקו דברי הרב נ"י דליתא דבנ"ד מקרי רוב אחד שלא ניקבה הריאה וזהו ג"כ רובא דבהמות כשרות הן ומ"ש השו"ב ליישב עפ"ד הר"ן דיש נקבים הראוים להעלות סרכא ואינם טרפה מעולם וה"נ י"ל דרוב בהמות כשרות היינו שהנקב הזה מהנקבים הכשרים וכמ"ש כה"ג הדג"מ סי' מ"ט מה יענה למה דפסק הט"ז סי' ל"ט דבמקום שהבדיקה חיובית אא"ב בבדיקת נפיחה והרי התם איכא נמי ב' רובי וע' מה שכתבתי בדע"ת סי' ל"ט סקי"ט:
4
ה׳אבל מ"ש הרה"ג נ"י לדחות ד' השו"ב במ"ש לתלות בנקב מתולדה דבריאה גם נקב מתולדה טרפה לא אדע מהו דזהו אם הרוח יוצא דרך שם אבל בנ"ד שהעורות שלמים מסביב ואינו מבצבץ י"ל דכשר וכבר רמז השו"ב למ"ש בדע"ת סי' ל"ו סקמ"ו באורך בזה. אבל כבר כתבתי לעיל דיש לפקפק בד"ז משום חשש אטום זולת אם נאמר שאין למעלה אלא קרום העליון של הריאה או שהוא קרום זר וקרומי הריאה שלמים מתחת משך הנחת הסרכא שנכנס תוך הקרומים ולדינא באם שיצאה הסרכא ממקום הנחתה באופן שניכר שלא הי' לה שום דביקות בריאה שם ופתח הקרום הסוכך על גבי הסירכא וראה שהריאה שלם ויפה ובדק היטב ואינו מבצבץ ואין ניכר שום כיווץ בעור אלא העור חלק בלא שום שינוי נראה דיש להקל בהפ"מ אם יש לתלות שהיה למעלה רק קרום זר הסוכך ע"ג הסרכא או שהוא קרום העליון לבד אבל אם יש ב' קרומים הסוככים ע"ג מקום ההוא אין בידי להתיר אם אין הרוח נכנס לשם מחשש אטום:
5
ו׳והנה חזר השואל וכתב לי עמ"ש לסמוך על הבדיקה דכיון שאינו מבצבץ ודאי לא ניקב כ"א עור העליון כמו בריאה דאוושא שסומכין על הבדיקה במקום ידוע כמ"ש הל"ש סימן ל"ו סקכ"ד וגם בנגלד קרום העליון ואני כתבתי דדוקא אם אין להחוט שום דביקות בריאה ופתח הקרום הסוכך ע"ג הסרכא וראה שהריאה שלם ויפה ואינו מבצבץ ואין שם כיווץ בעור הריאה כנ"ל וע"ז כתב השואל דבדיקה זו א"א כלל מפני דקות הנקב והחוט וגם תמה הלא אם היינו מוצאין כמה נקבי נגלד על הריאה היינו סומכין על הבדיקה ומה מזיק לנו חוט הסירכא ההולכת תחת הקרום וכי קוץ או מחט הוא ואפי' במחט צידד הל"ש סי' ל"ו סק"ד דלשי' קצת פוסקים אין לחוש לנתרפא ומכ"ש בחוט של סרכא. ואני תמה על תמיהתו דהא כל סרכא מתהוה על ידי נקב במקום דביקותה בריאה ובכל ריעותא צריך בדיקה א"כ בכל נגלד ודאי סגי בדיקה במקום הנגלד ואם אינו מבצבץ שם בודאי אין שם נקב כי מי יסתום הנקב הפתוח אבל הכא שנתהוה שינוי והסירכא נכנסת בין קרום לקרום והקרום העליון מונח שם וגם בהוציא החוט כפי שכתב רו"מ כעת הלא עכ"פ צריך ראיית העין אם הקרום התחתון שלם שם כי מה שאינו מבצבץ בנפיחה י"ל שהוא מפני שמונח הקרום העליון ע"ג מקום הנקב וסותם שלא יבצבץ הרוח שם:
6
ז׳ומ"ש דיש לתלות שהוא נקב בתולדה דלשי' הט"ז סי' מ"ג וצ"צ כשר ואני כתבתי דהא איכא חשש אטום ותמה ע"ז דבין ב' הקרומים א"צ שיבא הרוח שהם דבוקים זב"ז הלא כתבתי לעיל בעצמי בזה"ל אבל י"ל דאין למעלה רק קרום העליון לבד ולכן אין הרוח נכנס לשם והיינו כי מתחלה דמיתי דכונת רו"מ במ"ש שהוא נקב מתולדה היינו דלמעלה ע"ג הסרכא הם ב' קרומי הריאה ובין העורות והבשר יש נקב בתולדה כמו שלפעמים יש נקב בבשר הריאה מעל"ע לכן כתבתי שצריך שיבא הרוח להקרומים דאל"כ יש חשש אטום ולזה סיימתי די"ל דלמעלה רק קרום אחד והנקב בתולדה הם בין ב' הקרומים של הריאה א"כ ליכא חשש אטום:
7
ח׳ומ"ש עמ"ש בתשובתי הנ"ל בהא דכ' רו"מ דכשאינו מבצבץ איכא ב' רובי והסביר הדבר עפ"ד הר"ן ותמהתי ע"ז מהט"ז סי' ל"ט ורו"מ השיב ע"ז ולא הבנתי דבריו כלל דודאי גם בכל מקום שהבדיקה חיובית אם אנו רואים שאינו מבצבץ נימא דרוב בהמות כשרים ורוב נקבים מבצבצים:
8
ט׳והנה הביא מה שהשיגו עליו מדברי התב"ש סי' ל"ט סקט"ז בדברי הר"ן הנ"ל דלא בכל מקום יש נקבים כשרים ורו"מ הביא מדברי הרא"פ סי' ל"ט סקל"ז שכתב כעין ד' רו"מ ואף שכתב דהוי ס"ס לאיסורא היינו משום שהי' שם נקב ממש משא"כ בנ"ד שהוא רק ספק אם יש נקב ולשי' כמ"פ בדאיכא ס"ס א"צ לברורי כלל וגם הביא מהתב"ש סי' ל"ו סקכ"ב דבנקבים דשכיחי היינו עם סרכות וכיון דאין סרכא מהנקב איתרע לה מיעוטא דשכיח וה"נ בנ"ד שאין סרכות יוצאות מהנקבים והחוט של סרכא שנכנס לשם אינו סרוך ודבוק שם אלא נמשך ויוצא ואף דהרא"פ הנ"ל מיירי בין החיתוכים מ"מ גם במיצר החיה י"ל כן:
9
י׳והנה כפי הצעת השאלה מאז הרי היה נסרך לשומן הלב ולא היה ע"ג האונא במיצר החזה אך גם אם הוא במיצר החזה הרי לדידן גם בנקב במיצר החזה והדופן סביך וסריך אין מכשירין אם כן איזה ס"ס יש כאן ומ"ש רו"מ מדברי הל"ש סי' ל"ו סקע"ו דבאינו ודאי נקב יש לצרף להקל במיצר החזה כיון שהמנהג רק מצד חומרא אבל בנ"ד אין כאן כמה צדדים להקל כיון שיש ריעותא גדולה לפנינו והבדיקה מעכבת וא"א לבדוק כיון שאין המקום מגולה לפנינו ועור העליון של הריאה חופף ומסכך ע"ג השטח ההוא ואולי מעכב הבצבוץ ובפרט כיון דכל סברת הר"ן רק אליבא דרש"י וגם בדעת רש"י יש טעמים אחרים דלא כהר"ן א"א לבנות יסוד ע"ז בכה"ג דנ"ד:
10
י״אומ"ש רו"מ עפ"ד התב"ש סימן ל"ו סקכ"ב דנקבים דשכיחי היינו גם סרכות והאי כיון דל"ל סרכא איתרע לה מיעוטא דשכיח וה"נ בנ"ד אין לו דמיון כלל סרכא הרי שור שחוט לפניך שהרי יש נקב וחוט של סרכא נמשך בו וחורז מצד זה לצד שני ואולי הסרכא נדבקה באיזה חוט לנקב שבפנים ונתלשה משם ונשאר נקב מבפנים תחת העור החופף עליו וא"א לבדוק היטב וגם בלא הסרכא הרי גם נגלד צריך בדיקה אף שאין עליו סרכא ומכ"ש בנ"ד כ"ש נקב לפנינו ומ"ש רו"מ דבדאיכא ס"ס א"צ לברר ולבדוק כלל הנה בנ"ד שאין הספקות שקולים אין זה בגדר ס"ס כלל ועמ"ש בדע"ת סי' נ"ג לצדד בזה ובנ"ד לכ"ע אין להקל:
11
י״בוהנה כעת בא לפניו שאלה שבדק שור אחד ובאונא עליונה מצא סרכא עוברת מעל"ע היינו בנקב מצד גבה לצד קמא לערך אצבע סמוך לשיפולי ואחר נפיחה ראו כי המקום הסמוך לשיפולי הוא בשר הריאה ועולה בנפיחה ובדק המקום בפושרין ולא בצבץ ומפני דקות הנקב לא היה באפשר לבדוק אם סביב הנקב יש קרום הריאה שלם ויפה וכיון שאין כאן צד רק לסמוך ע"ד הט"ז וצ"צ להתיר בנקב מתולדה לא רצה להקל ולענ"ד גם לשיטת הט"ז וצ"צ אין מקום להתיר בזה דדוקא אם רואה קרום שלם ויפה סביבות הנקב תולין שהוא נקב מתולדה כמ"ש בדע"ת סימן מ"ג סק"ד מהתוס' נדה (כ"ד ע"א) וגם מהצ"צ שהבאתי שם מוכח כן אבל כל זמן שא"א לברר חוששין בנקב דשכיח שנתהוה אח"כ ולא מתולדה:
12
י״גומה ששאל בדין ע"א אומר בסרכא שלכס"ד שעבר במיעוך והשני מכחישו דמבואר באחרונים להטריף דבחז"א עומדת וע"ז הקשה דיהא האחד שאומר שעברה במיעוך נאמן במיגו שהיה אומר שהיה כסדרן והביא מהמש"ז סימן ל"ט סקכ"ב שחקר בכה"ג לענין הע"א שאומר שלכס"ד דיהא נאמן במיגו דהיה נוקב נקב פתוח וסיים דבע"א מכחישו א"נ במיגו ורו"מ תמה דבב"ב (ל"ד ע"א) ברשב"ם ותוס' מוכח דבאינו מחייב שבועה מהני מיגו במקום ע"א וה"נ בזה והנה מ"ש מהא דב"ב ל"ד צדקו דבריו ובדבר זה טעה גם הב"ש בא"ע סי' מ"ב סק"ו בהשיגו על הב"ח וכן בסי' מ"ה סקי"א וכבר תפסו עליו הח"צ סי' קט"ו ושאר אחרונים וכ"ה בט"ז א"ע שם סי' ז' סק"ה ותימים כללי מיגו סימן פ"ג אבל בגוף קושיתו י"ל לפמ"ש בתוי"ש כתובות (כ"ב סוע"ב) בהא דע"א אומר נתגרשה וכו' דיהא זה נאמן מיגו דא"ב שתיק ותי' דשמא רוצה לפסלה מכהונה וה"נ י"ל דכיון דיש אנשים שנזהרים מסרכא במיעוך ואין נזהרין מכסדרן שמא רוצה להעיד במיעוך שלא יכשירוה אלא להאוכלים מסרכא.
13
י״דוהנלע"ד כתבתי.
14