שו"ת מהרש"ם חלק א ד׳Teshuvot Maharsham Volume I 4
א׳להרב המאוה"ג וכו' מוה' משה גינז נ"י אבד"ק באדראג קערעסטאר במדינת אונגרין קונטריסיו הארוכים מגלה עפה מזה ומזה הם כתובים לנכון הגיעני וע"ד שאלתו אודות האשה ליבא בת זאב מכפר וועלאט הסמוך לאוהעל שבאה לפניו להנשא באמרה שנתגרשה בקהלתכם לפני כמה שנים בפני הרב הקדים שהוא כעת בק' נוגרמשט ורו"מ כתב אליו והשיב שנאבדו ממנו כמה כתבים בדרך נסיעתו ואיננו זוכר מזה מאומה והגם שאמרה האשה כמה סימנים באיזו זמן וכי הרבנית רצתה לשכרה למשרתת ושלחה אלי' מכתב גלוי כפול ועוד ג' מכתבים והרבנית דשם זוכרת קצת מגופא דעובדא אבל אינה זוכרת אם באותה אשה והנה בעלה הקדום ור בן יעקב כבר נשא אשה. ואיש א' תורני השיב במכתב ששמע מפי הבעל והאשה מאז שנתגרשו בפני הרב הנ"ל וגם השו"ב מכפר הסמוך כתב ג"כ בצירוף עוד א' שהוחזקה שם כמה שנים לגרושה ואח"ז הי' לפניו אחד מהנ"ל והעיד ששם הכל יודעים שהיתה א"א אלא שאח"כ שמעו מפיה שנתגרשה ועוד איזו נשים העידו ששמעו מפי האשה מאז שבאה ושמחה שפטרה את בעלה ע"י שקבלה גט ואנשים בני בליעל פיתו את האשה ונשאת כעת לאיש אחד בלא היתר ב"ד וכשנודע לרו"מ גזר עליהם להפרישם עכתו"ד השאלה. והנה רו"מ האריך למעניתו וגם שלח העתקות מתשו' הגדולים דמדינתכם אשר בידו ואני עמוס הטרדות ולא אוכל לצאת ולבא בארוכה כי המון מכתבים לפני ואולם בגוף הדין אם האשה נאמנת לומר נתגרשתי כיון שבנ"ד היא מוחזקת בא"א כפי שכתב שהעיד לפניו איש אחד מהכפר ששם הכל יודעים שהיתה א"א וגם מפני שמתכסות בהשייטל כדרך הנשואות הנה כ"ז אם היתה אומרת סתם שנתגרשה אבל בנ"ד שאמרה שנתגרשה לפני ב"ד פלוני והוא במקום קרוב הרי כבר הביא בפת"ש סי' קמ"ב סק"ז בשם תשובת מנחת עני דבכה"ג כיון דהוי מלתא דעל"ג נאמנת ואף שהוא כתב דדוקא אם הב"ד במקום קרוב ואני הבאתי סמוכין לסברתו מתוס' קידושין מ"ד סוע"א ד"ה כמין ימא וכו' ור"ת פי' דשני מקומות הם וקרובים זל"ז כלומר אין אדם משקר כה"ג כיון דמקום קרוב הוא סבר אי משקרנא אתי אינש אחרינא ומכחישני הלכך לא משקר עכ"ל ומצאתי כן בירושלמי פ"ו דגיטין ה"ב חד רב נפק מבית וועדא אמר נפק עובדא כר"י וסומכין עלוי לא הוה צריכא מיסמך עליו אלא דהות מן ימא לטיגני וע"ש בפ"מ ומרה"פ בזה הרי דיש לחלק בכה"ג בין מקום קרוב לרחוק אבל נראה דבזה"ז שהבי דואר הולכת ומרכבת הברזל מעופפת רחוקים נעשו קרובים ועוד כי בשו"ת משיבת נפש להגאון מפלאצק סי' פ' הביא מתשו' מהרי"ו סי' פ"ו דבזה"ז שאנו מתי מעט כשהאשה מקבלת הגט יוצא הקול יותר מבזמן הש"ס לכן קורעין הגט לכן כשאמרה נתגרשתי בב"ד פלוני נאמנת גם אם הב"ד במדינה אחרת וגם אם בזמן הש"ס לא היה בכלל על"ג מ"מ בזה"ז עבידא לגלויי ונאמנת והביא מדברי הא"ז שהובא בד"מ סימן ד' אות ו' ובב"ש סקכ"ז וכתב שהאריך בזה בתשו' אחרת ע"ש וכה ראיתי בתשו' הגאון אבד"ק איפאליא נ"י ששלח לי רו"מ שמצא חדשות מדברי הא"ז וד"מ הנ"ל וכבר קמו בתשו' מש"נ הנ"ל [אבל אנכי עיינתי בא"ז הל' יבום וקידושין סי' תרנ"ז וראיתי שאין משם ראי' כלל לנד"ד ע"ש בכל התשו' ותבין] וגם בשו"ת ספר יהושע בפסקים נכתבים סי' מ"ז חידש ד"ז דבאמרה נתגרשתי בב"ד פ' דמי להא דיבמות ע"ז הא שמואל וב"ד קיים וגם בשו"ת תועפות ראם סי' פ' העלה כן וראיתי בפת"ש סי' קמ"ב שם שדחה דברי המנ"ע בשתי ידים והביא מהא דיו"ד סימן רס"ח ס"ט דגם באמרה נתגיירתי בב"ד פלוני אינה נאמנת ודחה דשא"ה דעכו"ם חזקתו משקר ובאמת שגם בתשו' ספ"י שם הביא מהא דסי' קי"ט דלשי' כמ"פ גם באמר קניתי מאיש פלוני אינו נאמן ותי' ג"כ כן דהתם חשוד לשקר משא"כ סתם אשה בחז"כ ולא הוחזקה לשקר אך הפת"ש הביא עוד ראיות מהתשב"ץ ורדב"ז דגם בכה"ג אינה נאמנת וצ"ל כמ"ש הנו"ב מה"ק א"ע סי' כ"ט דהיכא דאתחזיק איסורא גם בעל"ג אין נוגע נאמן וה"נ הרי היא נוגעת כיון שהיא רוצית להנשא לאחר ובתשו' אחת הארכתי בזה:
1
ב׳והנה כבר הביא רו"מ דברי הפת"ש סי' קנ"ב סקי"ד בשם רדב"ז דהיכ' דנמשך איזו זמן והוחזקה בגרושה נאמנת לומר נתגרשתי אלא שאין בידי גוף הספר ואני עיינתי בתשו' רדב"ז ח"ד סי' רמ"ה שהאריך מאוד והביא מפ"ק דחולין ומש"ס שלהי קידושין דסומכין על החזקה והוכיח דגם בדליכא מעשה המוכיח על החזקה סומכין על החזקה ודלא כמהרי"ק שרש פ"ז ואדרבא י"ל דחזקה בלא מעשה עדיפא דבדאיכא מעשה דמוכח כגון אשה שבאה ובנה מורכב על כתיפה איכא למימר שע"י מעשה זו הוחזק שהוא בנה משא"כ בלא מעשה אבל קושטא דמלתא דאין חילוק בין חזקה לחזקה ובפרט דהתם שהיתה אשה עשירה ויצאה לעיר אחרת ועמדה זמן גדול עם המעות שבידה איכא מעשה ואומדנא המוכיח והביא עוד ראיות מש"ס פ"ב דנדה דמהני חזקת טהרה אפי' לגבי איסור כרת והן אמת דבתשובת ח"ס חלק ששי סי' ס"ט ביאר דדוקא בנידון הרדב"ז שהוחזקה ע"י אנשים שהיו עדים גמורים אלא שאותן עדים אינם לפנינו אלא עדים מפ"ע משא"כ היכא שהוחזקו רק ע"י אנשים ששמעו מפי הבעל והאשה עצמם והרי אם אנו שומעים מפיהם אינם נאמנים איך נימא דע"י שהוחזקה כן איזה זמן יחשב לחזה"ת וגם בתשובת ב"ש חא"ע סימן קל"א קל"ב פקפק הרבה בדברי רדב"ז והביא מד' הא"ז הל' חליצה סי' תרע"ב ומרדכי וסה"ת ועוד כמ"פ וסיים ג"כ דל"מ חזה"ת שהוחזק עפ"ד עצמן ע"ש סוסי' קל"ב וכבר הביא גם רו"מ מ"מ העלה שם באמצע התשו' סי' קל"א דעכ"פ ע"י הקול ומה שהוחזקה כמה שנים בהיתר איתרע חזקת א"א ובפרט דבנ"ד שכבר נשא הבעל אשה אחרת דהוי כאומר גרשתי את אשתי דמוקמי' לי' בחז"כ שלא עבר על חדר"ג ומבואר בתשו' ב"ש דאף דבזה"ז אין בידו לגרשה בע"כ מ"מ היכא שנודע לנו שנתרצית לגירושין מאז וגם עתה ובפרט שהיא אומרת ג"כ שנתגרשה א"כ בידו לגרשה ואף שבנ"ד אינם במקום א' הרי מבואר בתוס' יבמות צ"ג סוע"א ד"ה מייתי כנתא דפירי אור"י דמשל אריס הוו שהיה נותן לר"י דאי משל ר"י לא חשוב דבר שלא בא לעולם ואפי' הוו מחוברים כיון שבידו לתלוש כדמוכח בקידושין ס"ב ולא מסתבר לומר דלא חשיב הכא בידו לפי שהי' רחוק מהם דאין נראה לחלק בין קרוב בין רחוק עכ"ל הרי מבואר דגם בכה"ג הוי בידו ובפרט דיכול לגרש ע"י שליח וגם בגוף דברי תשו' ב"ש שהעיר דבזה"ז דאסור לגרש בע"כ לא הוה בידו וכ"ה בתשו' בר"א שרמז בפת"ש והגהת ב"ש שם יש לי לדון דכיון דמבואר בכמ"ק דגם בדבר האסור לכתחלה מקרי בידו כמ"ש התב"ש סי' א' סקי"ד ובדע"ת שם סק"א הבאתי מכמ"ק בזה אלא דבנ"ד שצריך לסופר ועדים והם לא ישמעו לו לעשות איסור לא מקרי בידו כמ"ש בתשו' ב"ש שם מדברי המלחמות דביצה מ"מ הרי מדאורייתא מהני בכת"י וליתן בפני ע"מ שלא ידעו כלל מתחלה אם נותן בע"כ וכבר ביארתי בתשו' אחת דמדאורייתא מהני בכל כתב אפי' של משיט"א ולשיטת רש"י בגיטין פ"ו ורשב"א יבמות ל"א גם בדליכא ע"מ מתגרשת מה"ת בגט של כת"י וע' ברשב"א מגלה ט"ו ומהרמ"ש גיטין י"ז והארכתי בתשו' שם להוכיח כן ומבואר בתוס' גיטין (ב' ע"ב) ד"ה ע"א נאמן וכו' דבנשים כיון שבידה ללמוד לשחוט וכו' מקרי בידה א"כ מקרי בידו מדאורייתא ונאמר לומר גרשתי אלא דמדרבנן אינו נאמן וא"כ כבר יצאה מחז"א מדאורייתא וכבר העלה הנו"ב מ"ק א"ע סי' כ"ח דבדרבנן גם באתחזיק איסורא נאמן גם נוגע במלתא דעל"ג ובתשו' נטע שעשועים סימן ס"א ס"ב הוכיח כן מדברי הב"ש בא"ע סי' ק"כ סק"ה דשליח נוגע נאמן בהכרה והביא ראי' מיו"ד סי' שי"ד דכהן נאמן לומר ישראל נתנו לי במום זה אף שמגיע לו הנאה כיון דעל"ג וצ"ל משום דהתם הוי בדרבנן ומוכח דבדרבנן נאמן בעל"ג גם בכה"ג ע"ש וא"כ ה"נ בנ"ד שוב מהני מה שאמרה נתגרשתי בב"ד פלוני ובפרט לפמש"ל דבנ"ד איתרע חז"א ע"י הקול וחזה"ת שלה ובצירוף שיש כמה אומדנות מוכיחות ע"י סימנים שאמרה והרבנית זוכרת קצת מהם א"כ פשיטא דמהני אמירתה ונאמנת במילתא דעל"ג:
2
ג׳ומה שפקפק רו"מ בעדות השו"ב שהשיב בכתב יעוין בתשו' שו"מ תליתאה סי' קצ"ד דבכתב תשובה ע"י בי דואר או טעליגראם יש להקל טפי ע"ש ולכן הנני מסכים הולך עם רו"מ והגדולים שהסכימו עמו להתירה לבעלה:
3
ד׳ובהיותי בזה אכתוב לו מה שנ"ל ראי' דאין עא"נ לומר שנתגרשה בב"ד פלוני אף דעל"ג מדברי תוסי"ש ואס"ז בשם כמה ראשונים בכתובות (כ"ב ע"ב) ד"ה תרוייהו בא"א קמסהדי שהקשו בהא דע"א אומר נתגרשה וע"א אומר לא נתגרשה דתרוייהו בא"א קמסהדי והא דקאמר נתגרשה הו"ל חד במקום שנים והא גם בלא העד השני שאומר לא נתגרשה אין עא"נ בדשב"ע דהתם בע"כ מיירי שהיינו יודעים שהיא א"א גם בלא העד דאל"כ יהא נאמן במגו דא"ב שתיק ואם איתא הא י"ל דמיירי שאומר שנתגרשה בב"ד פלוני דהוי על"ג ובע"כ דכיון דל"ש בגירושין טעמא דאשה דייקא ומינסבא כמ"ש התוס' בב"ב ל"ב סוע"א ד"ה אנן מסקינן לה וכו' לכן גם בעל"ג אין עד אחד נאמן:
4
ה׳אבל במח"א ה' עדות סימן ט"ז הוכיח דגם בגירושין מהני ע"א בדאפשר להתברר ודחה ד' הש"ך סוסי' ל' שכתב דבממון אין עד אחד נאמן בעל"ג ולפענ"ד ראי' להש"ך מש"ס דמכות (ג' ע"א) באומר העדנו והוזמנו בב"ד פלוני וחייבנו ממון סד"א כיון דלחברי' לא מצי מחייב לי' וכו' ופירש"י שאינו נאמן על חבירו והא על"ג ובע"כ כמ"ש וי"ל דהתם משום דאאמע"ר ואי פ"ד והוא לא הוזם א"כ גם חבירו פטור ודו"ק:
5
ו׳ידידו הדו"ש.
6