שו"ת מהרש"ם חלק א מ״בTeshuvot Maharsham Volume I 42
א׳להשו"ב המופלג בתורה מו"ה אליעזר דיכטער נ"י שו"ב בפאריז בארץ צרפת
1
ב׳מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו בעובדא אשר קרה שם בשני שוחטים ראובן ושמעון שעמדו על שור א' וראובן שחט את השור והלך לו ושמעון בדק הריאה בדיקת פנים וחוץ והכשירו וחתם אותו בחתימתו ואח"כ בא ראובן וראה את הריאה תלויה בכותל ובדק אותם ג"כ ולפי דברי שמעון הניח שם גם ראובן חתימתו (ביום א' תשא) ונמכר השור במקולין ונאכל בחזקת כשר ובעוד ב' שבועות בא ראובן והכריז ברבים שמצא אחר בדיקת שמעון סרכא תהוורדא לשומן הלב ושמעון מכחישו וראובן אומר כי הוא לא חתם השור ושומרי המקולין אמרו שהיו שם ב' חתימות והודה ראובן שלא הודיע מקודם שמצא סרכא עד אחר שנמכר כבר הבשר ועברו כמה ימים בינתים ובפקודת הרה"ג דרייפוס נ"י אשר פקד עליו לדרוש ממני שאלה זו עכת"ד השאלה:
2
ג׳הנה הדבר ברור ופשוט דאין ראובן נאמן כלל מלבד דכל בהמה בחזה"ת משום דרוב בהמות כשרות וכמ"ש בסימן ל"ט סט"ז וסי"ז שרמז רו"מ אף גם הכא שכבר יצא בהיתר ונמכר ונאכל הבשר דקיי"ל בסי' י"ח סי"ג דתלינן אפי' בשכחה וכדומה משום דהוחזק בהיתר ועמ"ש בחיבורי דע"ת שם סקכ"ו מכמ"ק בזה ואפילו היכא שהיה בידו אינו נאמן רק היכא שאמר כן בפעם ראשון שמצאו כמ"ש ביו"ד סימן קכ"ז ס"א דבלא אמר בפעם ראשון ואינו עתה בידו אינו נאמן אפי' באומר חבירו אינו יודע ומכ"ש בנ"ד ששתק עד אחר שנמכר הבשר ומבואר בתשו' הר"ן סימן מ"ג דאחר נתינת הגט אם הבעל מוציא לעז שביטל השליחות אין בדבריו כלום דכבר הוחזקה בהיתר ואפי' זמן אין נותנים לו לברר דבריו ואף דהתם הוי דבר שבערוה מ"מ הרי בכל דבר שהוחזק בהיתר ג"כ אין עא"נ לאסרו וע"ש בסי' קכ"ז ס"ג וש"ך סקכ"ג ועוד דבנ"ד שידע שיומכר הבשר ויאכלוהו אם ידע שהיא טרפה מה זה שתיקה להכשיל הרבים וכבר כתבו התוס' בשבועות (דף ל' ע"ב) ד"ה אבל וכו' דכשעושין איסור על ידו לא מקרי שוא"ת וכו' ע"ש והקולר תלוי בצוארו שהרי מבואר במל"מ פ"א מכלאים ה"ו ופמ"ג או"ח סי' תמ"ג בא"א סק"ה דגם בלא אמירה ומעשה כל שיש בידו למנוע ולא מנע עובר בלאו לפני עור לא תתן מכשול וכן מוכח בש"ס דב"מ (דף צ' ע"ב) גבי הלין תורא דגנבין ארמאי וכו' ס"ל כר' חדקא וכו' וקעברו משום לפ"ע וע"ש ברש"י ד"ה ומגנחין וכו' וד"ה משום לפ"ע ובמק"א כתבתי ליישב ד' הכ"מ ואכמ"ל כי הדבר פשוט דמי שהדבר מוטל עליו והעולם סומכין עליו לכ"ע עובר על לפ"ע וכעושה מעשה בידים דמי וא"כ אינו נאמן לעשות א"ע רשע ועמ"ש בדע"ת סי' א' סקכ"ו עד סוף סקכ"ט וסי' ב' סקכ"ה ולכן ראוי לקנוס את ראובן כפי ראות עיני ב"ד ולהעבירו עד שיקבל דברי חברות וכדומה ואין שום חשש להאמינו בדבריו ולהוציא לעז על השו"ב מ' שמעון והאוכלים מהבשר וע' בתשו' אמרי אש יו"ד סי' מ"א דגם מי שהוא משרת אצל בעה"ב וראה שנותן יין ליהודים ושתק ואחר זמן אמר שהוא יי"נ ונתיירא אז לומר שלא יפסיד פרנסתו אינו נאמן דאאמע"ר אפי' באנוסים מחמת ממון ע"ש וע' בראש אפרים סימן ל"ט ס"ק קע"ו באורך מכמ"ק וע"ש ס"ק קע"ז קע"ח והדברים פשוטים וא"צ לאריכות. והנלע"ד כתבתי:
3
