שו"ת מהרש"ם חלק א ס״גTeshuvot Maharsham Volume I 63
א׳להרב הה"ג וכו' מו"ה דוב בער עליאש נ"י אבד"ק קאמניץ פאר' ברוסיא.
1
ב׳מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו בהגט שהובא לפניו מעיר באלטימאריע ממדינת אמעריקא ע"י הבי דואר למסרו ליד שליח שני והוא יתנהו להאשה ונכתב שם הבעל אברהם בן מרדכי דמתקרי מאטי בלא אלף לבסוף ובדבר מ"ש דמתקרי הגם שבט"ג ש"א אות מ' סקח"י ס"ל דיש לכתוב המכונה אבל בחא"ש סי' קי"ז פסק לכתוב דמתקרי אך מ"ש מאטי ביו"ד לבד הרי בט"ג ש"נ אות פ' סק"ח בשם אידיא פוסל גם בדיעבד אפי' בשעה"ד וכ"ה בתשו' ב"א סי' ק"ב בשם דוואסי ובס' אה"ש הביא כן בשם תשו' יריעות האהל סי' ט"ז י"ז דהוי פסול גמור אך דבנ"ד הוא מקום עיגון ומרחק רב וזה כמה שנים השתדלה האשה להשיג הגט לכן צידד רו"מ עפ"ד הרמ"א סוסי' קכ"ט דאם שינה באחד מדברים אלו בדיעבד כשר ומשמע בלבוש שם דגם בלא נכתב אפי' כפי מ"כ אפ"ה כשר בשינוי קל שהלשונות מתחלפים ולכן העלה דהט"ג מיירי רק בשם העצם והרמ"א מיירי כשנכתב שם העצם כהוגן רק הכינוי לא נכתב כהוגן ולא דמי למ"ש הג"פ סי' קכ"ח סק"ג וסי' קכ"ט סקמ"ט בשם שלמה טראנטה בשם מהרי"ט ומהרח"ש דהתם גם טראנטה הוא שם העצם משא"כ הכא וגם אולי במ"כ הלשון הוא כמו ביו"ד לבד לבסוף ובפרט דבנ"ד הוא רק שם אבי המגרש עכת"ד והנה בגוף דברי רמ"א סוסי' קכ"ט יעוין בג"פ סי' קכ"ה סקפ"ב וסוסי' קכ"ט ס"ק קמ"ב דאין להתיר אלא בידוע ומפורסם במ"נ שבמ"כ כותבים בשינוי וגם בזה אין הדבר מוכרע להקל וע"ש בתו"ג סוסי' קכ"ט מ"ש בזה ובתשובת מהרי"מ סי' ל"ד הביא ג"כ מדברי הג"פ והעלה עוד דדוקא אם גם האשה דרה תחלה במ"כ ונקבע כן אבל בלא דרה שם אלא שהבעל נסע לשם ושלח לה גט כפי שקורין אותה במ"כ ולא במ"נ הגט בטל שאין זה שמה כלל ע"ש אבל זהו בשינה שמה אבל בשמו יש להקל כשכתב כפי שהוא נקרא במ"כ אך דדוקא בידוע שבמ"כ נקרא כפי שכתב בגט אבל בנ"ד הרי יש ספק בדבר ועכ"פ אינו מפורסם כן במ"נ וא"כ א"א להקל אבל הנה כבר הארכתי בתשו' לק' ראווני והבאתי מדברי הב"ח סי' קכ"ב ס"ב ונחלת שבעה סי' מ"ה אות י"ז בשם רשד"ם וראנ"ש דכל שא"א לטעות בשם אחר וניכר שנתכוון על אשה זו כגון בין נוסל לניסל או שול וסול או זוהי וזווי דיש להתיר בשעה"ד שהם רק חומרות וכן כל דבר שאינו מפורש בש"ס ונוהגין לפסול הם רק חומרות ע"ש אך המעיין ברשד"ם סי' מ"ז וראנ"ש סי' ל' ימצא דמיירי באין נרגש שינוי במבטא וכ"ה בראנ"ח סי' לו אך הנה בתשו' צ"צ החדש סי' ר"ח בשם בעניא שכתב בענא צידד להקל לפי ששם הקודש נכתב כהוגן וזה אינו שינוי גמור רק דהוי כלא נכתב כלל א"כ גם אי נימא דדמי ללא נכתב הכינוי הרי בחסר הכינוי כשר ושם סי' קפ"ט הביא בשם הגהת זקינו הרב ז"ל דהרמ"א הנ"ל מיירי בנכתב שם העיקר כראוי והשינוי הוא בהכינוי וזהו כמ"ש רו"מ ובפרט בנ"ד שהוא בשם אביו הרי מבואר בט"ג ש"א אות מ' סוסקכ"ט דבשינוים קטנים בין אלף לה"א אף דבשמות שבתנ"ך יש להחמיר כל שלא נשאת ואין להשגיח בזילותא דב"ד מ"מ בשם אביו יש להקל וע' תשו' חא"ש סי' י"ב בזה ואף דמיירי בדליכא שינוי במבטא משא"כ בנ"ד אך הנה בשו"ת שו"מ תליתאה ח"א סי' שי"א בכתב גינענצי בלא אלף בסוף פסק להכשיר בדיעבד ואף שכתב בתחלה לפי שנמצא במצבת אמה זקנתה שנקראת על שמה כן מ"מ הרי סיים דגם בלא"ה כשר ואף שראייתו מתשו' מהר"ם מינץ תמוה כמו שכתבתי לק' באר דאנן לא קיי"ל כהר"מ מינץ בזה כמ"ש באה"ע סוסי' קכ"ז וע' בש"ך ח"מ סי' מ"ג סק"ה והארכתי בזה מ"מ נראה דעכ"פ איננו שינוי גמור כיון שהמנהג לכתוב כן בלא אלף בסוף בחתימות מכתבים א"כ הוי רק כלא כתבו דכשר בשם אביו ובפרט בהכינוי של האב וע' בחא"ש סי' ק"ג שהעלה להקל בשעה"ד בשינוי בשם הענא שנקראת העניא דהוי כלא כתבו כלל ובשם אביה כשר ע"ש וע' בפת"ש בקונטרס השמות אות ד' בשם דרעזיל בשם ר"א מטיקטין אבל כבר נתבאר בתשובתו הנ"ל דהפת"ש טעה בזה ואכמ"ל וע' בשד"ח מע"ר גט סי' ל"ב אות ד' ולכן בשעה"ד הנני מסכים עם רו"מ ליתן הגט כיון שהוא רק כינוי של אביו, והנלע"ד כתבתי:
2