שו"ת מהרש"ם חלק ב י׳Teshuvot Maharsham Volume II 10
א׳עוד להרב הנ"ל:
1
ב׳ומה ששאל בשור שהלך בעומק השלג ולא יכול לצאת והכהו ערל בעץ קשה ויצא משם והי' צולע על רגל א' והלך כן כמה מיל ואחר שהיית מעל"ע נשחט ובדקו ונמצא שנשבר עצם הקוליות בראשו והיינו סמוך להבוכנא ניטל קורט מהעצם אבל נשאר מכוסה עד החלל והבוכנא לא נשמט והניבין והעור הי' שלימים ויפים רק בהבשר הי' במקום א' צרורות דם הרבה אבל לא סמוך להעצם וחקר רו"מ אם בנשבר קורט מהעצם צריך ג"כ עובח"ר והביא מהמק"מ סי' נ"ה סקכ"ט:
2
ג׳הנה מ"ש שם דאין סברא לומר שיעלה ארוכה שיתמלא מקום הנחסר מהעצם באמצע ליתא והועד לפני שראו בעצם יד אדם שחתך הרופא חתיכה באמצע מסביב וחזר וגדל מלמעלה למטה מחלק העליון וכן מחלק התחתון ממטה למעלה ונתמלא כל החסרון לכן במקום שהוא כשר יוכל להתהוות שיתרפא ויתמלא כמקדם אבל כבר כתבתי בדע"ת סקי"א דמלשון תשו' הרשב"א מוכח דגם בניטל קורט מהבוכנא בעינן שיהי' עובח"ר וא"כ ה"ה בנשבר העצם סמוך לגוף במקום דבעי' עובח"ר גם בניטל קורט א' דינא הכי דהשבירה כשמוט ע"י חוזק השבירה כיון דגבי הבוכנא הוי בכה"ג כשמוט כמ"ש גם בדע"ת סקכ"א א"כ ה"ה בנשבר קורט א' סמוך לגוף ואף שכתבתי בדע"ת סקמ"ו דבנשבר מיעוט העצם כשר היינו בנשאר דבוק ולא בניטל קורט א' לגמרי וגם אי נימא דלענין טרפות העצם עצמו יש להקל בכה"ג מ"מ סמוך לגוף יש לחוש שמא מחוזק השבירה ניזוז לכן בודאי בעינן עכ"פ שיהי' עובח"ר ובדבר ההכאה שיש חשש ריסוק שהביא רו"מ מדע"ת סי' נ"ח סקט"ז להקל בהלכה על ג' רגלים אף שצולעת על רגל שנשבר הנה שם כתבתי להקל רק בבדיקת חוט השדרה וה"נ בנ"ד באם שהכה אותה גם על השדרה בודאי מעכב בדיקת החוט עכ"פ אבל באם שהעכו"ם אמר שהכה רק על מקום הקוליות כיון שכל האיסור רק עפ"ד העכו"ם הפה שאסר הוא הפה שהתיר ואין לחוש על החוט א"כ יש להחל כמ"ש בדע"ת, שם סקי"א. והנלע"ד כתבתי:
3