שו"ת מהרש"ם חלק ב ק״בTeshuvot Maharsham Volume II 102
א׳ב"ה ו' ת"מ ד' אייר י"ט למב"י תרנ"ט להרב הה"ג וכו' מו"ה דוד בער עליאש נ"י אבד"ק קאמניץ ברוסיא:
1
ב׳מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו בהמקוה שעשו בבנין סקליעפ מיסוד המעין ולמעלה ותוכו תור גדול משפה"נ והרצפה בגובה תחת המקוה בנוי לבנים ואבנים וצרורות ועל הרצפה שפכו צימענט אך נשאר חור פתוח הנ"ל שעי"ז מתחברים המים שבהמקוה עם מי המעין בגובה ג"ט ולפי אורך ורוחב המקוה כבר יש שיעור ב' מקואות וכששופכין לתוכה שאובין עד שיעלו בגובה למעלה מהטבור יוכלו לטבול שם ובצדה מקוה קטנה וביניהם כותל בנוי' ג"כ מיסוד המעיין מפסקת בין מקוה הגדולה להקטנה ותוך הכותל חור טפח על טפח פתוח כדי שהמקוה קטנה תהי' מחוברת עם הגדולה וכותל מקוה הקטנה מחופית מבפנים עם קאחליעס לתפארת והרצפה מאבנים וצרורות ועליהם צימענט שפוך כפי הנ"ל ויען שאין המים שלמעלה מג"ט הנ"ל הנשפכין למקוה הגדולה מחזיקים שם בהיות החור בהרצפה פתוח ומוכרחים לסתום בברזא של עץ הנעשה לשם כך והוא, פשוטי כ"ע כמ"ש הח"ס סי' רי"ח עשו עוד חפירה בצד מקוה הגדולה מחופה מבפנים הדפנות והרצפה מאבנים קטנים וצימענט ועשו סילון של מתכות מחובר להגג שעם שינדלין ולהכותלים ומי הגשמים הנוטפין מהגג נשפכין לארץ ונמשכין בקרקע ראוי לבלוע ג"ט ומשם דרך צינור בנוי מאבנים בקרקע באים להחפירה מ"ס ועומדים שם תמיד וגם יש חור טע"ט בהכותל שבין החפירה ובין מקוה הגדולה פתוח תמיד ומתחברים המים שבמקוה הגדולה עם מי החפירה ע"י השקה תמיד גם בשעת טבילה במקוה הקטנה וכבר טבלו במקוה זו הרבה נשים ועתה ערער הרה"ג ר' אלטר אבד"ק קאסניטין ישן בהיותו שם לפסול המקוה עפ"ד הנו"ב דס"ל דבקבעו ולבסוף חקקו ל"מ בדאורייתא והביא משו"ת צ"צ החדש סי' ק"ע וקע"ב דתליא במחלוקת הקדמונים דלשי' ר"ש ורא"ש בפיה"מ פ"ה דפרה מ"ז גבי שוקת שבסלע גם בדאורייתא מועיל קבעו ולבסוף חקקו אבל הר"מ מפרש דמיירי בסלע שבהר שמחובר מעולם וכ"ד הרמב"ן בב"ב ומ"ש הגי"ט ראי' מירושלמי שבת פר"ע דפריך על רב דאמר המשתחוה לבית אסרו מהא דהשוקת שבסלע ומשני שקבעו ולבסוף חקקו והדר פריך דגם בית הוי קולבס"ח ומשני סתיתן של אבנים לשם ע"ז אוסרתן כתב הרב הנ"ל דהתם למאי דס"ל דלרב בבנאו ולבסוף הקדישו אין בו מעילה אבל להש"ס דילן במעילה (ד' כ') מבואר דלרב מעל א"כ תיקשי לרב מהשוקת שבסלע ובע"כ דס"ל דמיירי במחובר מעיקרא וכיון דבקיבוץ אבנים הוי כלי אלא דקולבס"ח ל"מ בשל תורה ובפרט בצימענט שאמרו קצת בקיאים שיכול להנטל כאחת ועכ"פ הוי סד"א א"כ גם דיעבד צריך תיקון והביא גם מדברי הב"ח סי' קצ"ח ורו"מ האריך להסיר תלונותיו דבנ"ד הוי דרך בנין וגם הנו"ב מודה כמ"ש בנו"ב סי' קמ"ב להדיא וגם הביא מהח"ס סי' קצ"ח וסי' רי"ז כמה תירוצים על קו' הנו"ב ובמלבושי טהרה הביא בשם הג' רש"ק דבכלי מחזיק מ"ס בלח שאינו מקב"ט מה"ת י"ל דלכ"ע הוי רק איסור דרבנן אבל בנו"ב שם מבואר דגם בכה"ג מקבל טומאת מדרס וגם דחה רו"מ פי' הפ"מ בשבת בפי' ד' הירו' פר"ע הנ"ל במ"ש סיתותין של אבנים אוסרתן דמיירי שהשתחוה להן מתלוש ואח"כ בנאן דזה פשיטא שכבר נאסרו בתלוש אלא ר"ל כמ"ש בלו"ש סקכ"ט דלענין ע"ז לא בעינן שיהי' כלי בתלוש דכל דבר תלוש נאסר אף שאינו כלי ומיד שנתלשו האבנים הוי גמר מלאכתן לענין ע"ז לכן גם בתלוש ואח"כ חברן הוי כתלוש משא"כ במה דבעי' שיהי' כלי דוקא ומ"ש לחלק בין יכול להנטל כאחת אין לזה שרש ורק שהצ"צ החדש חידש כן ובנ"ד א"י להנטל כאחת עכת"ד שאלתו:
2
ג׳הנה בגוף ד' הנו"ב כבר הארכתי בתשו' [ע"ל ח"א סי' ל"א וסי' קל"ד] וגם בעינן חיבור הצימענט העליתי ג"כ כדברי צ"צ החדש הגם שלא ראיתיו מעולם ואינו ת"י ואולם אח"ז נודע, לי כי בכמ"ק עושים מקוואות כאלו וגם כתבו לי ששאלו לבקיאים ואמרו שהצימענט לבד א"א להנטל כאחת מבלעדי האבנים לכן אחרי שובי נחמתי והסכמתי להכשיר מקוה כזו בשעה"ד שא"א לתקן בענין אחר כי הנה יסוד ראייתי מהש"ס סוף חגיגה אף דמוכח משם דגם בנעשה לשמש עם הקרקע ל"מ בשל תורה היינו בהי' כלי בתלוש כמו המזבח אלא שנעשה לשמש עם הקרקע אבל מ"מ ליכא הוכחה להיכי שקבעו ולבסוף חקקו די"ל דמהני גם בשל תורה והש"ס דב"ב כבר כתבתי בתשו' הנ"ל די"ל דשינוי השם שיקרא בפ"כ מקוה מהני שיהי' הקביעות מועיל גם בשל תורה והבאתי מדברי הפ"י שבת (דף נ"ח ע"א) בתוס' ד"ה אע"פ שחברה וכו' שהוכיח מפכ"ח דכלים דשינוי השם מהני בטומאה להוציא מטומאתו כאלו נשבר וע"ש עוד בסוכה (דף י"ט ע"ב) במשנה דמחצלת מ"ש בזה וא"כ בשלמא הצינור וכדומה שאין בו שינוי השם שפיר ס"ל להש"ס דהקביעות ל"מ בשל תורה אבל בתיבה שעושים למקוה דשם מקוה הוא בקרקע כמ"ש בתורה פ' שמיני אך מעין ובור מקוה מים יהי' טהור א"כ שינוי שמו משוי לי' חיבור וקביעות גם בשל תורה ואף שבנ"ד ל"ש ד"ז שמתחלת עשייתו כך הוא מ"מ י"ל דשמו משוי לי' קביעות להקרקע גם יש ראי' מברייתא דשבת (דף פ"א ע"א) דת"ר חפי פותחת וכו' אע"פ שחברן בדלת ונקבעו במסמרים טהורין שכל המחובר לקרקע כקרקע ולשי' תוס' וריטב"א מיירי בשל מתכות ומוכח דכיון שלא הי' כלי בתלוש מהני החיבור לקרקע גם בשל תורה וע"ש בהגהת מצפה איתן שהוכיח משם דאם קודם הקביעות לא הי' ראוי לקב"ט לכ"ע לא נעשה כלי בחיבורו לקרקע ע"ש ואף דלשי' רש"י ומהרמ"ל ומג"ש ופ"י שם אין ראי' מ"מ עכ"פ מוכח שגם דעת תוס' וריטב"א להקל וגם הבאתי מפיה"מ להר"מ פ"ה דכלים מי"א גבי תנור של מתכות דמפורש דבחברו בקרקע מהני גם בשל תורה וזה סותר למ"ש בעצמו רפ"ד דמקואות מ"א דדוקא לגבי שאובה דרבנן מהני חיבורו לקרקע והרי בתנור הוה חקקו ולבסוף קבעו וצ"ל דבתנור שנעשה מתחלה אדעתא לחברו בקרקע ודרכו בכך שאני וא"כ ה"נ במקוה שדרכו בכך ותמיד נעשה בחיבור לקרקע והבאתי מתוספתא שבר"ש פי"ב דכלים מ"ג גולת החנוני וכו' ושל בעה"ב אפי' כולה של מתכות וכו' טהורה שלא נעשה אלא לשמש עם הקרקע וע' בנקה"כ יו"ד סי' שע"א ועוד הבאתי מכמ"ק בזה ובפרט בנ"ד שכבר טבלו בהמקוה נשים רבות ואיכא חשש לעז בודאי אין להחמיר בזה וגם הרי הוא שעה"ד שא"א לתקן בע"א רק בהוצאה גדולה ומשך זמן הרבה ולא נענש יהושע אלא על שביטל מפ"ו לילה א' כדאי' בש"ס בעירובין (דף ס"ה) ולמה נחמיר במה שיש כמה צדדי קולא גם לשי' המחמירים ובפרט שיש כמה ראשונים המקילים בזה וכדאי הם לסמוך עליהם אפי' שלא בשעה"ד לכן הנני מסכים עם רו"מ להכשיר המקוה והנלע"ד כתבתי:
3