שו"ת מהרש"ם חלק ב ק״גTeshuvot Maharsham Volume II 103
א׳ב"ה חוהמ"פ תרנ"ט להרב וכו' מו"ה חיים ראבינאוויטש רב ומו"ץ בעיר יאס:
1
ב׳מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו בדבר שהלך החזן לקבץ חתימות על ההרשאה למכירת החמץ על שם אחד הממונה מרו"מ וכפי הנהוג הוא בא לפני רו"מ ומוכר החמץ לעכו"ם כדינא ועתה נמלך החזן ומחק שם הממונה אחר שכבר חתמו המוכרים והציב את שמו בתוכו ומכר בעצמו החמץ ונעשה רעש ואמר לפני רו"מ כי ביום ש"ק שחל בו ע"פ בשנה וו הלך אצל הבעה"ב והסכימו על מכירתו וגם הממונה הנ"ל מחל לו עכת"ד השאלה:
2
ג׳הנה מחילת הממונה אינו מועיל כלום והסכמת הבעה"ב לא אדע אם הי' קודם זמן איסורו וקודם אמירת כל חמירא דאל"כ אין בהסכמתם ממש שכבר אינו ברשותם והא דכלך אצל יפות היינו בזמן שהי' מועיל עכשיו תרומתו ובמק"א דחיתי בזה דברי קצה"ח סי' רס"ו והבאתי סמוכין מדברי רש"י ותוס' קידושין (דף ע"ח) דגבי גוסס כיון שאין מועיל עכשיו גם לר"מ דאדם מקנה דשלב"ל ל"מ ע"ש ותבין אבל בגוף הדבר כיון שהוא הפ"מ אצל הרבה אנשים יש לצדד לפמ"ש הפמ"א סוס"י נ"ב דגם במוכר חמץ של אחרים מועיל משום דזכין לאדם שלב"פ והביא כמה ראיות מהתוס' ב"ק (דף ס"ט ע"ב) בהא דמחללין נטע רבעי ומעשר שני של חבירו שלא מדעתו וגם מהא דיו"ד סי' שכ"ה ונדרים (דף ל"ו) וכמה דוכתי ע"ש וה"נ בזה ואף דיש לדון בזה ע"פ דברי הקצה"ח סי' רמ"ג סק"ח וסי' שפ"ב סק"ב וכבר הבאתי בתשו' א' בענין זה מדברי תשו' בר"א א"ע סי' ק"א ונאות דשא סי' ל"ט ושו"ת דברי חכמים סי' ק"ט ועכ"פ לדינא בשעה"ד כזה יש לסמוך ע"ד הפמ"א ואף שבנ"ד נתנו הרשאה לאחר כיון דבשעה שמכר זה כבר מחק זה את שם המורשה הממונה והי' זכות להמוכרים שימכור זה את חמצם שפיר מהני מדין זכין לאדם שלב"פ ושם הבאתי מספר רני ליעקב למ"ק (ד' כ"ו) לענין תופס לב"ח דבנודע אח"כ שהי' באותה שעה זכות לתפסו לעצמו שפיר י"ל מגו דזכי לנפשי' דאיגלאי מלתא למפרע וה"נ בזה ועכ"פ החזן הזה לא טוב עשה בעמיו ומי יודע איך עשה המכירה וצריך לברר אם הי' כדין וגם ראוי לקנסו ולגעור בו בנזיפה איך ערב בלבו לעשות מעשה זר כזאת בלא שאלת חכם בעבור בצע כסף ועלינו יערה רוח הבורא והנלע"ד כתבתי:
3