שו"ת מהרש"ם חלק ב קי״חTeshuvot Maharsham Volume II 118
א׳עוד להרב הנ"ל וע"ד שאלתו בעסק חזקת הכפרים השייכים להרבנות והשוחטים ונשתנו ע"י חק המסים הנה הגם שבשו"ת טטו"ד תליתאה סי' ס"א פסק בפשיטות דדמ"ד בזה אבל בשו"מ תליתאה ח"א סי' רצ"ב פסק להיפוך דאם כבר החזיקו בגליל ששייך לבית החיים שלהם גדולה חזקה ול"מ דד"מ של מסים לשנות וע"ש סי' ס"ב וכבר הארכתי בתשו' להרב אבד"ק פראבוזנא ועוד לכמ"ק והבאתי מדברי הב"י חו"מ סוס"י שס"ט מחודש ד' דהיכי דאין המלך מכריח לזה ל"ש לומר דדמ"ד וע"ש בד"מ וע' בש"ך סי' ע"ג. אך בנשואין הנעשים בנימוסי הקיר"ה בודאי שייכים להרב שהוא ממונה לשם בדד"מ אבל בנישואין שאינם כלל ע"פ דד"מ ל"ש לומר בהם משום דד"מ, שהרי ע"פ דד"מ אסור לעשותן וכן לענין השוחטים אין דד"מ מועיל לשנות חזקתן כי אין להמלך נ"מ כלל ואינו מכריח בדד"מ שישחטו אלו או אלו כן העליתי בתשו' הנ"ל אך לפמ"ש רו"מ שנותן לו כפרים אחרים לעומתם ויבא חשבון בכל שנה דהוי ז"נ וזה לא חסר וכי הדבר הנוגע לחיזוק הדת נגד השו"ב בודאי הצדק אתו:
1
ב׳ובדבר פלפולו שהציע לפני בסוגיא דפסחים (דף נ"ט ע"ב) בהא דהא כל הלילה ילין והכתיב וכו' ולא עולת חול ביו"ט והקשה בז"ב וא"ת למ"ד אין לינה מועלת בראש המזבח הא י"ל דקרא קמ"ל דלא ילין למטה אלא יעלהו לראש המזבח ולא יופסל ותי' רו"מ דכיון דאין מזבח מקדש אלא בזמנו כדאי' בר"פ המזבח מקדש ולכן הקרב ביום קדוש ביום וכו' כדאי' ביומא (דף כ"ט) וא"כ כיון דאין עו"ח קרב ביו"ט לא יתקדש במזבח דלאו זמנו הוא ואם כי דברי חכמה הם בכ"ז יש לפקפק בדברי' דהא במשלה בהן האור קרב ביו"ט כמ"ש התוס' שבת (ד' כ') א"כ מקרי יו"ט זמנו כמו דגבי עשה דהשלמה דמעלהו לראש המזבח משום שד"א גרס לו כמ"ש רו"מ בעצמו וגם מ"ש דאם יופסל הפסח למפרע הוי עשה דכרת י"ל דהוא אנוס בכך משום מצות התורה כמ"ש התוס' בשבת (דף ד') ויקריב פסח שני דגם אם פשע הכהן ולא הקריבם הבעלים פטורים שהרי הוא הקריב במועדו ועוד דא"כ ממילא נשמע דחלבי שבת קרבין ביו"ט שהרי עי"ז יופסל הקרבן למפרע וחילול שבת בהקרבתו שיש בו איסור סקילה וחמור מכרת ובודאי דוחה יו"ט ובפרט דכיון דקרבנות אלו שמקריבין בשבת הרי דוחים שבת ומכ"ש דדוחין יו"ט וכיון דאם ילינו ויופסלו למפרע ולא יהי' להם כל הקרבנות והוי כלא הקריבו התמיד ומוספין בודאי דוחין יו"ט ולמ"ל קרא ואי נימא דמ"מ השתא אינו מקיים המצוה ואינו דוחה הל"ת ועשה א"כ גם בפסח כן הוא לכן אין קיום לדבריו ואני הארכתי בסוגיא זו בפלפול עצום ואין עת האסף ואני הקשיתי באמת איך ס"ד דר"פ שיופסל הקרבן למפרע א"כ למ"ל קרא דעולת שבת בשבתו דעולת שבת קרב ביו"ט הרי ממילא נשמע דאל"כ יופסלו התמיד ומוספין למפרע ויחולל שבת למפרע:
2
ג׳ומה שהקשה ע"ד התוס' מנחות (דף ח' ע"ב) ד"ה אבל מזרקות וכו' שלא הביאו מזבחים (דף כ"ז ע"ב) בהא דמזבח הפנימי מקדש וכו' והאי כלי שרת דמוכח דכ"ש מקדש גם שאינו ראוי לא אדע מהו שהרי התוס' שם כתבו דלשון והאי כ"ש לאו דוקא דעדיפא מכ"ש דמקדש גם פסולין א"כ אין ראי' משם דכ"ש מקדשין את שאינו ראוי. והנלע"ד כתבתי:
3