שו"ת מהרש"ם חלק ב קכ״וTeshuvot Maharsham Volume II 126
א׳ב"ה ה' עקב תרנ"ט ברעזן להרבנים המאוה"ג וכ' מו"ה נפתלי צבי גאלדבער נ"י ומוה' משה אפטער נ"י ומוה' אברהם יהודא ארשיטץ נ"י בד"צ דק' טארנא מכתבם הגיעני וע"ד שאלתם באחד אשר חתנו ירד מסחרו ולא שילם לנושיו ואחד מהבע"ח שלו שהי' בידו וועקסיל של חתנו הנ"ל ע"ס ארבעה מאות ר"כ מכר הוועקסיל עם זיר"ע שלו (לשקאנטיסט) וכשנודע שזה אינו משלם לנושיו הרעיש השקאנטיסט על בעל הזיר"ע שישלם הוא והלכו עם החותן וחתנו להב"ד והתפשרו שהחותן יתן וועקסלין ע"ס שלשה מאות ר"כ על ראטען ובעל הזירע יתן להשקאנטיסט וועקסיל ע"ס מאה ר"כ והוועקסיל של ד' מאות של חתנו נמסר להחותן ואח"ז פתחה אשת היורד הנ"ל חנות על שמה ותבע בעל הזירע את האשה באמרו שהבטיחה לו שלא יהי' לו שום היזק והיא הכחישה ותבע בדא"ה והחותן טען שהוא קנה הוועקסיל מן ד' מאות של חתנו בעד ג' מאות ויצא הפסק שישבע ע"ז ונשבע ע"ז וכעת תבעו בעל הזירע בב"ד שנשבע לשקר שלא קנה הוועקסיל רק שנתפשר לשלם בעד תתנו וחשדו שהמעות הי' באמת של חתנו והחותן טוען שהמעות הי' שלו ואם יצליח חתנו יתבעוהו הסך ג' מאות וזה נחשב אצלו כקנה והחותן הנ"ל הי' חותם לעד על גיטין וקידושין מכמה שנים (כפי הנראה גם אחר שנשבע הי' עד לכן נסתפקו בזה או שהספק על להבא) ונסתפקו אם יש לפסלו עי"ז לעדות ולשבועה:
1
ב׳והנה רו"מ כתבו דגם אם שילם ממעות חתנו י"ל דלא נשבע לשקר עפ"ד הקצה"ח סי' מ"ח סק"א במ"ש ליישב קו' הש"ך דשטר שנמחל שיעבודו לא נפקע השיעבוד למפרע אלא הוי כפודה וקונה שיעבודו ממנו ואף שבנ"ד שהמלוה מכר לבעל הכיס השט"ח עם זירע שלו ומבואר ביו"ד סי' קע"ג ס"ד דבמקבל אחריות לא מקרי מכירה כלל וא"כ לא הי' הוועקסיל של בעל הכיס כלל מ"מ בלשון ב"א מקרי מכירה עכת"ד:
2
ג׳הנה מ"ש מהא דבעל הכיס לא הי' הוועקסיל שלו ולא הי' בידו למכרו כלל לא אדע מהו שהרי גם בעל הזירע הי' עמהם בב"ד והתפשרו כן א"כ הרי פשרה כמכר והו"ל כמכרו בעל הזירע בעצמו להחותן וגם מה שעשה השקאנטיסט היינו הבעל הכיס בפניו והוא שתק הוה כאלו עשה הוא כמ"ש כה"ג בתוס' כתובות (דף ק"ח סוע"ב) ד"ה הפוסק מעות וכו' אבל גדולה הואיל ובמעמרה התנה הרי הוא כמו שהיא עצמה התנית עכ"ל וע"ע כה"ג בב"י חו"מ סוס"י של"ג בשם תשו' הרמב"ן וע"ש סוס"י רי"ב מ"ש בישוב דברי רמב"ם כעין זה ועתו"ס ב"מ (דף כ' ע"א) ד"ה, ש"מ ובתשו' מהר"ח א"ז סוס"י נ"ב וסי' נ"ג מ"ש בזה. ועוד יש לי לדון דהא כפי נימוסיהם גם בזירע עם אבליגום כשעבר הזמ"פ ולא עשה פראטעסט מתבטל אחריות הזיר"ע וגם אם התנה בהזיר"ע שלא יצטרך לעשות פראטעסט מ"מ אחר ג' חדשים מתבטל האחריות א"כ דמי למוכר בית בבתי ע"ח דהוי צד אחד בריבית ולשי' כמ"פ הוי רק א"ר ומקרי שפיר מכירה אבל בגוף הדין הרי מבואר בסי' ל"ד ס"ד בהג"ה בשם ריב"ש דכל שאפשר שעבר ע"י טעות לא נפסל וכ"ה במהרי"ט בשניות תא"ע סי' מ' בסוף שרש השלישי ובחחו"מ סי' צ' והביא ראי' מהא דלא תחמוד לאנשי בלא דמי משמע להו וכ"ה בתשו' ב"ח סי' כ"ט וא"כ ה"נ בנ"ד הרי י"ל דבדעתו הי' שזה נחשב לקונה, הטראטע ולא נפסל לעדות ולשבועה. והנלע"ד כתבתי:
3