שו"ת מהרש"ם חלק ב קכ״טTeshuvot Maharsham Volume II 129
א׳להרב וכו' מו"ה יוסף דויד ווארשאווסקי נ"י בק' קאליש במדינת פולין גדול ברוסיא:
1
ב׳מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו באתרוגים שהם ארוכים יותר מכביצה אבל בעוביין הם דקים מכביצה אם מצטרף האורך לרוחב והביא משו"ת בי"צ יו"ד ח"ב ס' קל"ה אות ד' שנסתפק בזה:
2
ג׳הנה מ"ש שם להעיר מירושלמי סנהדרין כבר זכיתי בה תחלה בדע"ת סי' ל"ה סקכ"ה ומאז בבוא חיבורי לפני הגאון בעל בי"צ הנ"ל כתב לי תש"ח על הערה זו ואם כי לא דברתי שם מאתרוג אבל כבר העירותי שיש כמה נ"מ שהי"ל להירושלמי להביא אבל בנ"ד לענ"ד הדבר פשוט דאטו יש שיעור לעובי הביצה ואף דודאי שיעור כביצה הוא בינונית כמ"ש בהגהותי לאו"ח סי' תרמ"ח הנדפסים בארץ הגר מהא דפי"ז דכלים אבל מ"מ אין שיעור לאורך ורוחב דגם ביצים בינונים יש ביניהם שהם ארוכים יותר ויש שעבים וכבר העליתי בדע"ת סי' ל"ה שם דבמקום שלא נזכר שיעור אורך ורוחב מצטרף האורך להרוחב ומ"ש הבי"צ דכאן י"ל שאינו הדר לפי שאינו כפי ההרגל אני תמה שהרי מבואר בב"י סי' תרמ"ה בשם הרמב"ן דפיסולי לולב יש שלא נאמרו באתרוג כגון אתרוג כפוף ועקום דומה למגל כשר ע"ש והרי זה בודאי אינו לפי ההרגל ונראה לעין שאינו הדר ואפ"ה כשר שאין לנו אלא מה שאמרו חכמים כמ"ש בתשו' הרא"ש שבב"י סוס"י תרמ"ה לענין עליו כפופין ע"ש וגם כבר העיר רו"מ מהא דסוכה (דף ל"א ע"ב) דמבואר דטעמא דפחות מכביצה פסול הוא משום דלא נגמר הפרי אלא שפקפק בזה די"ל דדוקא אליבא דר"י דלית לי' דרשה דהדר משא"כ לדידן אבל אני מצאתי בריטב"א סוכה (דף כ"ט ע"ב) דחשב שם פסולין שהם משום הדר כגון יבש ונקטה ועלתה חזזית וכו' שגופם ושמם קיימים עליהם אינם פסולים אלא ביום א' ויש שהוא פסול כל שבעה כל שפסולו מפני שאין שמו עליו שאין שיעורו קיים וכו' וכמינים אחרים דמו ע"ש הרי דגם לדידן כל שאין בו כשיעור טעם פיסולו מפני שאין שמו עליו והא דחסר כשר ביום ב' היינו כשהי' בו שיעור ונחסר ודברי הריטב"א הנ"ל הם היפוך דברי הר"ן שבט"ז סי' תרמ"ט סק"ט כמ"ש בהגהותי שם ועכ"פ מבואר דבאין בו כשיעור אין טעם פיסולו משום הדר וגם בר"ן רפ"ג הביא בשם כמ"פ כן וע' בא"ז הל' סוכה סי' ש"ו אות ב' בשם תשו' דכולהו פיסולי דאתרוג משום הדר אבל היינו ביבש או נרקב דאיירי שם:
3
ד׳ומה שהקשה ע"ד תוס' פסחים (דף ק"ו) בהא דאין הקב"ה מביא תקלה דדוקא באיסור אכילה שמצד עצמן אסורים ולא במה שהאיסור משום הזמן איך יפרנסו דברי הב"ר פ' חיי גבי בהמות של אאע"ה שיצאו זמומין ופריך ולא הוו כחמורו של רפב"י מלבד די"ל דאיסור גזל הוי נמי איסור בגופן כיון שאין תלוי בזמן י"ל עוד דהך מ"ד דמפרש דזמומין הי' בע"כ דס"ל דלא כדעת הנך מ"ד וס"ל באמת החילוק כדעת תוס'. והנלע"ד כתבתי:
4