שו"ת מהרש"ם חלק ב קנ״דTeshuvot Maharsham Volume II 154
א׳להרב הגאון וכו' מו"ה אברהם יואל אבעלסאן נ"י רב בק' אדעס ברוסיא:
1
ב׳כן הגיעני ספרו היקר שו"ת כנח"י וראיתי בסי' צ"ז אות כ"ה הביא קושיא בשם הרב מקרילאוו נ"י בהא דנדרים (דף צ' ע"ב) שלש נשים יוצאת וכו' נטולה אני מן היהודים חזרו לומר וכו' נטולה אני מהיהודים יפר חלקו ותהא נטולה מהיהודים לאחר שתתגרש ובתוס' הקשו איך חל נדרה על אחרים שהיא עליהם עכשיו באיסור א"א ואאחע"א ותי' דחל בכולל דבעל וע"ז הקשה הרב הנ"ל בהא דבעי בנזיר (דף כ"א) בעל בהפרת נדרי אשתו אי מיעקר עקר או מיגז גייז והא הו"ל למיפשט ממתני' דנדרים הנ"ל דמיגז גייז דאי מיעקר עקר א"כ אם יפר חלקו ונעקר הנדר מהבעל למפרע א"כ שוב תיקשי אמאי תהא נטולה מהיהודים הא אאחע"א וליכא כולל דבעל שהרי נעקר הנדר למפרע ולא חל על הבעל כלל:
2
ג׳ונראה ליישב ע"ד פלפול דהנה הח"צ בהגהת הט"ז לחו"מ סי' ע"ג העלה דגם כולל דלאחר זמן מקרי כולל ולכן בנשבע בליל פסח שלא יאכל מצה כלל מגו דחל על כל ימי השנה חל נמי אפסח ע"ש וכבר תמהו השעה"מ פי"ז מאי"ב וברוך טעם בדיני עדל"ת ושער הכולל דא"כ מה הקשו התוס' בהא דנטולה אני מהיהודים דנימא אאחע"א הרי י"ל מגו דחל לאחר שתתגרש חל נמי עכשיו וגם הא זהו בכלל מוסיף וגם מאן דלית לי' איסור כולל מודה באיסור מוסיף שהרי זהו מוסיף איסור על החתיכה כנודע וצ"ל דדוקא התם שיחול בבירור לאחר ליל פסח לכן חל נמי עכשיו אבל הכא מי יימר שתתגרש כלל וסתם אשה לאו לגירושין עומדת כדאי' בזבחים (דף ב' ע"ב) וכיון דיש ספק שמא לא תתגרש כלל ל"ש לומר דחל בכולל והנה התוס' לעיל (ד' פ"ב ע"ב) בהא דאר"י דבנדרה מב' כריתות באחת מתענה ובאחת אינה מתענה מתוך שמיפר למתענה מיפר לשאינה מתענה הקשו התוס' דא"כ בהא דנטולה אני מהיהודים אמאי יפר חלקו ותהא נטולה מהיהודים נימא ג"כ דמיפר כולו ותי' דהתם משום דברים שבינו לבינה גזיה"כ היא דלדידה לחוד מיפר ולא לאחרים וכ"ה בפי' הרא"ש שם ובנימוק"י יבמות פב"ש והנה התוס נזיר (דף כ' ע"ב) ד"ה הריני נזירה ושמע בעלה ואמר ואני דא"י להפר הביאו מהא דבעי למימר דבעל מיעקר עקר נדרי אשתו מעיקרא ולכן א"י להפר שאם מיפר לה יתבטל גם נדר עצמו ולא יחול כלל כיון שזה תלוי בזה וגזיה"כ דלעצמו אינו מוחל ע"ש וע"ש (דף כ"א ע"ב) בד"ה אלא וכו' שהניחו ד"ז בצ"ע אם זהו בכלל מיפר לעצמו כיון דהוא מיפר לאשתו אלא שעי"ז אין מקום לנדרו לחול ותי' בע"א אבל במל"מ פ"ב מנזירות ה"ד הוכיח מהש"ס כדברי התוס' (דף כ') דגם בכה"ג הוי בכלל מתיר לעצמו ע"ש ומעתה לפ"ז הכא גבי אמרה נטולה אני וכו' אי נימא דע"י הפרתו שעוקר למפרע לא יחול איסור לאחרים כלל שוב הוי בכלל מיפר לאחרים וכבר נתבאר דגזיה"כ הוא שאינו מיפר רק לאשתו ולא לאחרים וע"כ לא יוכל להפר גם לאשתו וכהא דנזיר (ד' כ') הנ"ל שהרי כאן נמי אם יפר לאשתו יוגרם עי"ז גם ביטול הנדר שלא יחול על אחרים גם לאחר שתתגרש. והנה התוס' עירובין דף ל"א ע"ב) ד"ה ונתן הכסף וכו' ובב"מ (דף נ"ד ע"א) ד"ה הקדש וכו' ביארו הא דבונין בחול ואח"כ מקדישין אף דאין מחללין מעות הקדש על בנין המחובר מ"מ כיון דאי נימא דלא קדיש עומד לתלישה ומיחשב כתלוש לכן שפיר קדיש ע"ש וא"כ ה"נ בזה כיון דאי נימא דלא יפר חלקו מטעמא דכתיבנא שהרי עי"ז יתבטל חלות הנדר גם לאחרים א"כ שוב יהי' הדין כמשנה ראשונה דיוצאת ונוטלת כתובה וא"כ עומדת להתקדש ושוב יחול שפיר הנדר לאחרים בכולל או מוסיף מגו דחייל לאחר גירושין חל נמי בעודה תחת בעלה דכיון דעומדת להתגרש שוב דמי לנידון הח"צ בנשבע שלא יאכל מצה אף דנשבע בליל פסח מ"מ חל בכולל דשאר ימות השנה וה"נ בזה כיון דעומדת להתגרש חל שפיר בכולל דלאחר גירושין וכיון דלאחרים אסורה שוב יכול להפר לאשתו כיון דעי"ז לא יתבטל חלות הנדר לגבי אחרים ולכן אמרי' שפיר יפר חלקו ותהא נטולה מן היהודים ודו"ק כי הוא עצה עמוקה בס"ד:
3
ד׳ועפ"י דברינו הנ"ל י"ל קו' האב"מ בתשובה שבסופו סי' י"ב דלפי תי' התוס' איך יפרנס ר"ל הך מתני' שהרי הוא סובר דבאיסור הבא מחמת עצמו כגון בנדר ל"ש כולל א"כ שוב תיקשי קו' התוס' איך חל איסור נדר על איסור א"א ונראה דלפמש"ל די"ל דהכא הוי איסור מוסיף שהרי יחול גם לאחר שתתגרש וע' תוי"ט, ושעה"מ פי"ז מאי"ב ותבין אלא דסתם אשה לאו לגירושין עומדת ומי יימר דתתגרש לכן ל"ה מוסיף אך לכאורה י"ל דלבתר דתתגרש נימא דהוברר למפרע שהיתה עומדת להתגרש וחל האיסור למפרע ושפיר אסורה גם לאחר שתתגרש דהא איגל"מ שחל האיסור בשעת נדר אולם ז"א דהא קיי"ל דבדאורייתא אין ברירה ונודע דעת, היש"ש בפ"ה דב"ק דבין להחמיר בין להקל אין ברירה בדאורייתא ולכן הקשו התוס' שפיר אולם הנה בתוס' גיטין (דף מ"ח ע"א) ד"ה אי לאו וכו' העלו שם בתי' א' דלר"ל דסובר ק"פ לאו כקה"ג דמי בכל מקום בע"כ סובר דיש ברירה דאל"כ לא משכח"ל דמייתי ביכורים וכו' ע"ש ותבין וא"כ לר"ל לשיטתו בלא"ה לק"מ דשפיר י"ל דחל במוסיף דלאחר שתתגרש וא"ש ודו"ק:
4
ה׳ובפשיטות י"ל קושי' הרב מקרילאוו הנ"ל עפמ"ש האב"מ בשו"ת שבסופו סי' י"ב שזה תלוי אם נדרים חלים על האיסורים לקיימם והתוס' לשיטתם דס"ל דגם נדר אינו חל על האיסורים ע"ש א"כ י"ל דלפי צד הבעיא דנימא דבעל מיעקר עקר יהי' באמת מוכח דנדרים חלין על האיסורים ולבתר דפשיט דבעל מיגז גייז שפיר י"ל דאין נדר חל על האיסורין:
5