שו"ת מהרש"ם חלק ב קס״אTeshuvot Maharsham Volume II 161
א׳להרב הה"ג וכו' מו"ה אהרן ווייס נ"י אבד"ק בנעדיקאוויטין. באוגרין:
1
ב׳מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו בגט ששלח איש א' מאמעריקא לאשתו שבקהלתכם והיינו שעשה שם בפני ב"ד שליח להולכה והשליח עשה בפני ב"ד את איש א' מקהלתכם לשליח שני כנהוג והגט נשלח ע"י בי דואר ונמצאו בהגט כמה פקפוקים שהיודי"ן אין להם עוקצין השמאלי וגם הגליונות אינם כפי הנאמר בש"ע וגם בההרשאה כמה אותיות מטושטשין המ"ם של מנחם כתי"ת ממש ותיבת ושעשאו העין נכתב נכתב תחלה אלף ותקנה הסופר ונעשה טשטוש והעיקר שנכתב בו וסימני הגט הם בתחלת שיטה שלישית ורביעית וחמישית ונשאר גליון חלק ולא נכתבו הסימנים וכן כתבו ובסוף שיטה שלישית רביעית וחמישית אותיות ונשאר ג"כ גליון חלק בינתים ולא נכתבו הסימנים ועל ההרשאה ההוא חתמו הרב המסדר עם ב' דיינים ובמכתב ששלח הרב המסדר כתב בו כי חוץ מסימני הגט הנאמר בההרשאה עוד יש נקב בצד אות פלוני ואחרי שראה רו"מ כל הנ"ל שלח את ההרשאה בחזרה להראותו השגגה שיצאה מלפניו וביקש שיסדר גט אחר בהסכמת הבעל ולהשגיח על הכותב ההרשאה שיכתוב בטיב דבגט הנשלח ע"י ב"ד לשליח שני בודאי ההכרח שיהי' הרשאה כדין ובתשו' ח"ס ח"ב סי' י"א בשם הגאון מהרמ"ט שהי' מדקדק מאוד בהרשאה כי בזה"ז עיקר הקיום הוא ההרשאה ואם ההרשאה פסולה אין קיום על הגט ובפרט בנ"ד שהוא ע"י שליח שני והשיב הרב ובירר ע"י מכתבים מרבנים שהוא בקי בטיב גיטין וכי עתה יצאה שגגה שסמך א"ע על הסופר שימלא הגליון באותיות של הסימנים בתוך ההרשאה ונשכח מהסופר ושלח גב"ע מהעדים שבאותו יום לא חתמו על גט אחר ששם המגרש פב"פ רק על גט הנשלח לבנעדיקאווטן ובהמכתב כתב ששולח גב"ע שלא חתמו לא על גט ולא על הרשאה אחרת והוא סותר להגב"ע ששם לא נכתב רק שלא חתמו על גט אחר. עכת"ד השאלה:
2
ג׳והנה רו"מ חושש עי"ז על המסדר ואף שהמסדר ציין לדברי הצ"צ סי' ק"י שהובא בפת"ש סי' קמ"א סקכ"ז אבל רו"מ פקפק ע"ז דטעמו של הצ"צ משום שהב"ד לא הרגישו בטעות לפי שלא קראו את שטר ההרשאה כדאי' בכתובו' (דף ק"ט) והיינו היכי דהעדים חתמו מקודם על הרשאה והם חתמו רק לקיים החתימות אבל הרשאה שני' שהב"ד בעצמם כותבים וחותמים והם העדים ובודאי אין רשאים לחתום אא"כ קראוהו ועוד דגם עתה לא נודע אם לא חתמו העדים על הרשאה אחרת באותו יום כי בהגב"ע לא נכתב רק שלא חתמו על גט אחר וגם יותר ראוי לנו להקטין שגגת הרב והדיינים שע"י שלא הוטב בעיניהם ההרשאה כתבו הרשאה אחרת כראוי וטעה ושלח הרשאה זו בשגגה או שנמלך הבעל לעשות שליח אחר ועי"ז כתבו הרשאה אחרת עכת"ד:
3
ד׳הנה מ"ש רו"מ להקטין השגגה לתלות שכתבו הרשאה אחרת כדין ובטעות שלח הרשאה זו אני תמה דאכתי מדוע חתמו שלשתן על הרשאה זו טרם שנתמלא גליון החלק כיון שמחויבים לקרותה קודם שיחתמו ובמה איפוא יתוקן שגגתו ועוד דא"כ הו"ל להרב להתנצל כן ומדלא התנצל בזה מוכח שאינו כן וכה"ג כתבו התוס' בכתובות דף ט' ע"א) בסוד"ה ואב"א באשת ישראל וכו' ובתוס' יבמות (דף קט"ז ע"א) ד"ה הכא ותוס' שבועות (דף מ"א ע"ב) ד"ה כל וכ"ה בתשו' חכ"צ סי' ל"א:
4
ה׳ובדבר אם יש לחוש גם על המסדר שאינו בקי הנה לפ"ז לא יועיל גם אם יסדר גט אחר מחדש כיון שאינו בקי בסידור גיטין אבל באמת מבואר בתשו' פ"י ח"א א"ע סוס"י ב' דדוקא אם רואים שטועים בדין מחזקי' לע"ה שאין בקיאים אבל במקום שיש לתלות בט"ס וכדומה אין לחוש כלום ובפרט בזה"ז שסדר הגט מסודר בש"ע אין לחוש למכשול בדבר שאינו מצוי ואין פוצה פה ומצפצף לחוש בכה"ג וה"נ בנ"ד שנראה בחוש שנתהוה ע"י שכחה וגדולה מזו מבואר בשו"ת הלק"ט בקונ' לגיטין סי' נ"א וז"ל מעשה הי' בגט שבא ממדה"י ע"י שליח שלישי ע"י הרשאה ובההרשאה הי' כמה גמגומים אחד וכו' עוד גמגום אחר הי' שבשטר הרשאה של שליח ג' הי' כתוב במקום שם כתיבת הגט טעו וכתבו שם מקום כתיבת ההרשאה והזמן הי' ג"כ זמן כתיבת ההרשאה ופקפקו בדבר לומר שלא היו בקיאים בטיב גיטין כמ"ש הריב"ש וחזרו לומר דלא אמר הריב"ש אלא במסדרי הגט עצמו שיש בו הלכות חמורות משא"כ בזה שהי' רק טעות במסדרי השליחות שאין בהם כ"כ הלכות חמורות ותו דשאני בנידון הריב"ש דמתוך דבריהם נראה שהי' ג' הדיוטות והראי' שטעו בדברים שאפי דרדקי דבי רב ל"ה טועים משא"כ בנ"ד מודה שט"ס הוא והם לא דקדקו ע"ז דעיקר עדותם הוא להעיד איך שהשליח השני עשאו לזה שליח ג' ונאמנים לומר ע"ז חתמנו וע"ז לא חתמנו ועוד מטעם אחר יש להכשיר בהרשאה זאת דדל הרשאה מהכא הא קיי"ל דהשליח נאמן לומר שליח ב"ד אני כיון שהגט בידו וכו' וכן נעשה מעשה עכ"ד והובא בתשו' נא"ד סוס"י ל"ג וסיים מכ"ש אם ידוע שהמסדרים בני תורה בודאי אין לחוש לטעות שהי' בהרשאה ונאמנים לומר ע"ז לא חתמנו ובפרט בטעות שמצוי לטעות בו כגון שכתבו זמן ההרשאה והשליח אומר שנמסר לו ביום שקודם לזה דיש להתיר ע"ש באורך ומבואר דבכה"ג אין לחוש על המסדר כלל ובחזקתו עומד:
5
ו׳אך דבנ"ד ל"ש הטעם שכתב בהלק"ט דדל הרשאה מהכא שהרי כיון שהגט נשלח ע"י בי דואר מבעלדי ההרשאה אין לזה דין שליח כלל מ"מ עכ"פ לענין המסדר אין חשש וגם בשו"ת ברכת יוסף חא"ע סוס"י נ"א מבואר דהיכי די"ל שהמסדר סמך א"ע על הסופר והסופר כתב הטעות אף שלא יפה עשה ויש לו להשגיח בעינא פקיחא על כל תיבה וכל אות מ"מ אם סמך על הסופר לאו ע"ה הוא ע"ש וע' תשו' ח"ס א"ע ח"ב סי' נ"ד באמצע התשו' בישוב דברי הריב"ש והרא"מ בזה ובגוף הנידון של הנא"ד הנ"ל גם בתשו' ח"ס ח"ב סי' מ"ח האריך בנידון זה ממש והמציא תקנה ע"י שיכתבו למקום המגרש ויעידו עידי הגט שביום ג' לא חתמו על שום גט יותר רק על אחד והע"מ יעידו שהוא אותו שנמסר באותו יום לשליח זה או שהב"ד ועידי הרשאה יגידו המעשה וכו' יעי"ש באורך ולפ"ז גם בנ"ד שהעידו העדים שלא חתמו ביום ההוא על שום גט אחר כזה נראה דאין לחוש לחילוף הגט ובפרט שהרב כתב גם סי' דנקב סמוך לאות ונמצא כן ואף שכתב במכתבו חוץ סימני שיטות ולא נמצא כן זהו מפני טעות שאירע לו במה שסמך על הסופר:
6
ז׳אבל מ"ש הרב המסדר במכתבו השני שהעידו גם על ההרשאה שלא חתמו על אחרת יותר ורו"מ כתב שבהגב"ע לא נמצא מזה כלל לא אבין כלל שהרי ההרשאה כתבו בשם הדיינים בדרך מעב"ד והם חתמו עלי' ומה לעדים בהרשאה זו שנכתבה לשליח ב' ולכן מכתב הרב הזה הוא בלא פתרון. ולכן לענ"ד ישלח ההרשאה בחזרה ויכתבו הב"ד של ג' דשם הרשאה אחרת בזמן המאוחר ביום שיכתבוה ומה שחשש רו"מ לדברי הב"ח שבפת"ש סי' קמ"א סקי"ג הדבר פשוט שזהו רק זהירות לכתחלה וכן מ"ש מדברי שו"מ תליתאה ח"א סי' קפ"ד דשמא לא נשמר הגט כראוי הרי בנ"ד הוא ביד כתר"ה ונשמר כראוי ואין לבדות חששות שלא נזכרו בפוסקים וסגי שיכתבו רק סי' דנקב סמוך לאות וגם אין הסי' מעכבים וע' בשדי חמד מער' גט סי' כ"ב אות ג' והנלע"ד כתבתי:
7