שו"ת מהרש"ם חלק ב קס״טTeshuvot Maharsham Volume II 169
א׳להרב המאה"ג וכו' מו"ה אברהם יהושע העשיל ראבין נ"י אב"ד לעדת עסטי אונגי בעה"ק צפת תוב"ב:
1
ב׳מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו באיש א' שזה כמה שנים ברח מאשתו ואחר יגיעות רבות והוצאות מצאה אותו אשתו בעיר אחת רחוקה ופיזרה ממון רב עד שנתרצה לגרשה ובאה בחזרה והביאה בידה כתב התרה מהב"ד בחת"י ג' דיינים שנתגרשה מבעלה בג"פ כדמו"י ומותרת לכל אדם וכאשר בא לפני כת"ר מצא בו, פסול יען שנכתב בהכתב ההתרה שנתגרשה מבעלה זכריה בן צבי אביעזר דמתקרי הירש ובאמת כי אבי המגרש הי' נקרא בפ"כ הירש יוזשא ולא נודע אם רק בכתב התרה טעו הב"ד ולא כתבו שם אוושא או שגם בהגט לא כתבוהו וכת"ר חזר וכתב להב"ד דשם ולא בא שום תשובה והאשה עניי' ואין ידה משגת לעשות הוצאות יותר עכת"ד השאלה:
2
ג׳הנה מ"ש רו"מ מדברי מכתב מאליהו סי' ל' שצידד דשינוי בכינוי שם האב אינו פוסל המעיין שם ימצא דהוא אזיל שם להסוברים דא"צ לכתוב הכינוי של אב אפי' לכתחלה בגט ובפרט בשם משפחה וכדומה שאין ראוי לכתבו אפי' לכתחלה לכן כתב שם דגבי דבר שא"צ לכתבו אפי' לכתחלה לכ"ע אין השינוי פוסל ומכ"ש בדבר שאין ראוי לכתבו כלל אבל לדידן דקיי"ל כהרמ"א דיש לכתוב לכתחלה גם כינוי האב כמ"ש בהג"ה ס"ט שפיר י"ל דהשינוי פוסל גם בשם הכינוי של האב ואולם הנה בגוף הדבר אם בכותב שם א' משני שמות נחשב לשינוי שם או כלא כתב השם ראיתי, בתשו' הראנ"ח סי' י"א בכתב שם האב של האשה והי' כהן ולא כתב הכהן וצידד להקל עפ"ד רשב"א ורא"ש דשם אבי המתגרשת, אינו מעכב בגט וגם לשי' כתבי מהרא"י דס"ל דמעכב יש לחלק בין אבי המגרש לאבי המתגרשת מיהו י"ל דעדיף טפי בלא כתב כלום ובין אם כתבו ולא כתב הכהן דהוי כשינה שמו וכמו בכותב השם בלא החניכא או בשני שמות ולא כתב אלא האחד דהוי כשינה ובאנו למחלוקת הראשונים בשינה בדבר שא"צ לכתבו כגון בשם עירו ועירה ובכתבי מהרא"י, שם אינו מחלק בין לא כתב כלל ובין כותב ומשנה דשקיל וטרי באותה תשובה להכשיר גט ששינה המגרש שם אביו ותולה הענין בצורך כתיבתו דאם נאמר שא"צ לכתבו הי' הגט כשר אף ששינה שם אביו וה"נ בחסרון שם הכהן מיהו לאו כללא הוא דדוקא בשינוי מקום לידה דלא נמשך מזה קלקול דכ"ע לא בקיאי במקום לידה להכיר שיש בו שינוי וגם העדים לא מיפסלי בכך דלאו אכולא מלתא מסהדי אבל בשינה שם אביו אפי' את"ל שא"צ לכתבו מ"מ בשינה פסול וכ"נ מתשו' הרא"ש מיהו מתה"ד ל"נ לחלק בכך דבתשו' קל"ז גבי גט שנכתב פלוני בן דן ול"ה שם אביו כן שקיל וטרי אם צריך לכתוב שם אביו ומוכח דאין חילוק אבל בסי' קס"ז מוכח דמחלק בזה והוא כפוסח על ב' הסעיפים אבל עקרא דדינא פירכא דחסרון שם הכהן ל"ה שינוי אלא כמי שהי"ל ב' שמות במקום א' ולא כתב רק שם א' דכשר כפי הנראה מתוס' פ' השולח גבי והוא דאיתחזק בתרי שמי ואע"פ שהפוסל בחסרון כתיבת הכהן צ"ל לדעתו דגרע מהי"ל ב' שמות ולא כתב אלא א' מהם דפ' השולח דשני השמות חלוקים זמ"ז וכל א' נדרש לעצמו ויש שקורא אותו בשם א' ויש שקוראו בשם הב' אבל אין קורא בב' השמות יחד אבל כינוי כהן הוא כמו מי ששמו כפול מב' שמות ואינו נקרא כלל בשם א' בלתי שם האחר ובכה"ג בכתב שם א' לבד הוי ככתב חצי השם בלבד וכן יש לפסול בחסרון הכהן כיון שנכתב בחתימתו וקריאתו לס"ת בשניהם יחד הו"ל כחצי השם מ"מ י"ל דבדבר שא"צ לכתבו כמו שם אבי המתגרשת לא הוי שינוי ממש ואפשר שיש להקל בכה"ג עכת"ד. העתקתי כל דבריו לפי שאין הספר מצוי ומבואר דס"ל. דבשם המגרש הוי בכה"ג כשינה אך בשם אביו שא"צ לכתבו י"ל דל"ה שינוי ממש ויש להקל ובתשו' נטע שעשועים סי' ע"ב וסי' פ"ג כתב בקיצור בשמו דהוי כלא כתב כלל ולא כשינוי ובש"ת חא"ש סי' כ"ה השיג עליו וגרם לו לפי שלא ראה גוף התשובה והנה אף שהראנ"ח סיים בדרך אפשר כבר כתב בתשו' פרח מט"א, ח"א סי' ק"ו שדרך הפוסקים לכתוב בלשון אפשר ומ"מ הלכתא הכי והביא ממ"ש הרא"ש פ' השולח ואפשר שגם כשהבעל מבטל דעתו וכו' ופסק כן הטור סי' צ"ו ובקיצור פסקי הרא"ש ובמק"א הבאתי מכמ"ק בזה ואכמ"ל:
3
ד׳וראיתי במכתב מאליהו שער ד' סי' ז' שהביא מתשו' הראנ"ח סי' ל"ג שחולק בין אתחזיק בתרי שמא דדוקא כששם השני שהוחזק בו בא ממק"א והוא ואשתו דרים כאן אז אין לעשות עיקר משם שבמק"א אבל היכי דשני השמות נקראו לו במק"א מה לי אשתו עמו או לא הרי הוחזק בב' השמות וכשמגרש באחד מהם אינו אלא חצי השם ופסול והעמיס כן בלשון הר"ן והמכמ"א חולק עליו וז"ל גם מ"ש דבהוחזק בב' שמות ומגרש בא' אינו אלא חצי השם ד"ז לא נשמע ולא נראה בשום פוסק שכל עיקר כתיבת השמות בגיטין לידע מי הוא וכיון שבשם הכתוב בגט נודע וניכר ליכא שום לעז דלית מאן שיאמר שאינו זה מה לי כל השם מה לי חצי השם ע"ש עוד באורך אבל י"ל דהתם בהוחזק בב' השמות שמקצת קורים אותו בשם זה ומקצתן בשם האחר דבכה"ג ליכא חשש לעז אבל לא מיירי בגוונא שהכל קורים אותו בב' השמות יחד וכתב רק א' דבזה י"ל דאיכא חשש לעז שלא ידעו מי הוא וגם בנידון הראנ"ח סי' י"א י"ל דשא"ה בשם הכהן אף שעולה בו לס"ת וחותם בו מ"מ בפ"כ לא נקרא בו וליכא חשש לעז משא"כ בנ"ד שהי' נקרא בפ"כ הירש יוזשא ונכתב רק הירש י"ל דמודה הראנ"ח דפסול וע' תשו' חא"ש סי' קע"ג מ"ש בזה:
4
ה׳אולם גם בגוף דין שינה שם האב הגם שכל האחרונים דחו דברי עבוה"ג בשתי ידים כבר הביא הג"פ דעת העיטור להקל והנה בתשו' מהר"ם מפדאוה סי' ל"ה בדין גט שהי' אביו מומר להקל נכתב רק שם יהדות בלא וכל שום וכו' וכתב באמצע התשובה וז"ל מדרגה ב' דנד"ד הוא אבי המגרש וי"ל אף אם היינו פוסלים הגט אם הי' הדבר במגרש עצמו אין ללמוד ממנו לשם אביו כי בתשו' הרא"ש וטור מבואר דבלא כתב שם אבי האשה כשר ובלי ספק אין הפרש בין אבי האשה או אבי האיש [בתשו' נו"ב מ"ת סי' קי"ג העיר לחלק בין שם אבי האשה ובין אבי האיש ושלא מצא בתשו' הרשב"א כפי שכתב הב"י בשמו להתיר בלא כתב שם אבי האיש והנך רואה שמהרמ"פ כתב בפשי' דאין חילוק ואני מצאתי בתשו' הרשב"א חלק תו"א סי' ט"ז באמצע התשו' מפורש כמ"ש הב"י בשמו וז"ל ואפי' בגט אם לא כתב בו שם אביו כשר וכו' עכ"ל] והרא"ש השיב על מעשה שהי' וכו' לכך אני אומר שאף אם היינו פוסלים במגרש עצמו אין לפסול באביו וכו' גם ככה מצאתי במגרש עצמו במרדכי האריך על מעשה שהי' שם המגרש חזקיהו ולא נכתב הוא"ו אלא חזקיה והכשיר הגט מב' טעמים חדא דלא חשבו לחסרון דמצינו גם חזקי' בלא וא"ו ועוד דאפי' לא כתב שם המגרש כלל אלא בן פלוני הוא כשר מאחר שידוע שאין לאביו בנים אחרים אלא זה לבד כמו בן פ' עד דמתני' דהמגרש וכו' וה"ה במגרש וכו' לכך אמרתי וכו' לא היינו פוסלים בשם אביו דאינו הכרח כ"כ כשם המגרש ולהיותו בלתי מוכרח גם חסרון מה לא יופסל בו כענין שכתב המרדכי הנ"ל וכו' והדרושים הללו סובבים על המחלוקת שיש בין ר"ת ור"י וראבי' שהביא המרדכי פ' השולח דר"ת ור"י מכשירים אם שינה בדבר שא"צ וראבי' פוסל ומהרי"א בכתביו הוכיח לאחד שסמך בפשיטות ע"ד המקילים בזה ומ"מ נוטה להתיר בדיעבד בשעה"ד ונד"ד עדיף מכל הני דשם מדבר אם שינה דבר מה דיש להחמיר מכח מזויף מתוכו כדברי ראבי' ולא כן בנ"ד דחסר דבר שלא נקרא שינוי מה שמחסר דשם יהודית ידוע וניכר וכו' עכ"ל ומבואר דמהרמ"פ סובר דגם בשינה בשם אבי המגרש תלוי במחלוקת של ר"ת ור"י וראבי' וכדעת עבה"ג וגם בתשו' נט"ש סי' צ"ב הביא מתשו' מהרי"ו סי' ק"צ שהבין בכונת דברי תוס' גיטין (דף פ') כדעת עבה"ג והוכיח מהתוס' שאין לכתוב שם המגרש והמגורשת מפי עצמן כיון ששינוי פוסל בו ע"ש וא"כ מוכח דכיון דכותבין שם האב ע"פ עצמן בע"כ דגם בשינה כשר והנט"ש האריך לדחות גם שאר טעמים אלא שסיים דיש לפסול משום דמיחזי כשיקרא ע"ש וא"כ התינח בשינה ממש אבל בכתב רק שם א' משני השמות ליכא משום מחזי כשיקרא שהרי לא כתב שום שקר וכבר העלה בתשו' מהר"ם מינץ סג"ל סי' ט' (שרמז אליו הש"ך ח"מ סי' מ"ג סק"ה בקיצור אלא שלא הזכיר חילוק זה) דהיכי דהשינוי נמשך מצד שוא"ת לא גרע מלא כתב כלל דכשר כגון שדילג המאות במספר השנים והביא ג"כ מהתוס' (דף פ') והמרדכי שם דהיכא דא"צ לכתבו כשר גם בשינה וחילק דהיכא דשינה בפועל וכתב מה שאינו כן אז מקרי שינוי גמור הפוסל משא"כ היכי דהשינוי בשוא"ת שחיסר דבר ולא כתבו ע"ש ואף דבאותו נידון עצמו השיב בכתבי מהרא"י סי' י"א למהרמ"מ הנ"ל עצמו ודחה כל דבריו ופסל הגט ונפסק כן בש"ע סוס"י קכ"ז היינו בשינה במספר השנים דבכותב האלפים וגם מספר העשיריות ודילג המאות הוי שינוי גמור שמעיד שנכתב בשנה הקודמת כמה מאות משא"כ בנ"ד שפיר י"ל כן. ודברי מהרמ"מ הנ"ל מצאתי מזמן רב ואח"ז ראיתי בשו' שו"מ תליתאה ח"א סי' שי"א בדין כתבו גינעצי בלא אלף בסוף והביא דברי מהרמ"מ הנ"ל וסיים כמה מעליא הא שמעתא ולא חלי ולא מרגיש שדברי מהרמ"מ נדחו מהלכה אך לפמש"ל יש לקיים דבריו ע"פ דברי הנט"ש שהבאתי דבכה"ג דהוי בשוא"ת לא מחזי כשיקרא ובפרט בארה"ק ומדינת ספרד שכותבים ג"כ וכל שום פשיטא דבכה"ג ליכא משום מחזי כשיקרא יש להקל במקום עיגון:
5
ו׳והנה בתשו' מהרא"ן ששון סי' ל' הובא עובדא ששינה בהגט שם עירו ליפאנטו וכתב לפונט וגם הי"ל לכתוב בת יוסף טנס וכתב בת תאניס והכשירו חכמי עירו ולמדו מתשו' ר"י האחרון דאם המגרש במקום רחוק אף ששינה שם עירו ומקום עמידת העדים והסופר וגם שינה שם האב דכשר במקום עיגון שהמגרש מרחוק והרא"מ חלק עליהם וכתב הראנ"ש דדוקא התם שלא נותן עוד הגט ליד האשה ובקל הי' יכולים להשיג גט אחר החמיר אבל במקום עיגון וכבר בא הגט לידה מותרת לעלמא. ע"ש וע' בשו"ת ב"ל א"ע סי' נ"ו מ"ש בזה והנך רואה כמה הקילו במקום עיגון בכמה שינוים בשם העיר ומקום עמידת העדים וגם בשם האב ומכ"ש בשינו בשם האב שנכתב רק שם א' משני השמות של הכינוי ושם שעלה בו לס"ת נכתב כהוגן ובפרט שיש עוד ספק שמא נכתב בהגט כהוגן וטעו בכתב ההתרה וא"כ איכא ס"ס וכבר העלה בתשו' ברכת יוסף חא"ע סוס"י דהיכא דהחשש רק משום לעז והוא רק פסול דרבנן כהא דשינה שם אביו וכמ"ש המהרח"ש וג"פ סי' קכ"ט סקמ"ט דהוי רק פסול דרבנן מהני ס"ס להקל אף דאתתזיק איסורא דא"א, מכמה טעמים ע"ש וה"נ בנ"ד. גם יש לצרף דעת הרשד"ם שהובא בכנה"ג סי' קכ"מ הגה"ט אות מ"ה דגם בשינה השם היכי דכתב וכל שום וכו' כשר ואף שהביא בשם מהרח"ש ומהריב"ל שחלקו עליו הנה בס' דברי אמת בענין גיטין סי' י"ז הביא מתשו' ב"י בשם הגאונים ושכ"נ גם מתשו' רש"י דגם בשינה שמו וכתב וכל שום כשר ע"ש והגם דמתשו' רש"י אין ראי' אלא בשינה שם אביו והוחזק בו וע' תשו' מבי"ט סי' ל"ט שהעתיק ג"כ כן מתשו' רש"י אבל עכ"פ דעת הגאונים כך הוא ואף דבש"ע ס"ב לא הביא שום חולק התם מיירי בשינוי שמו משא"כ בשינה שם האב וגם בתשו' ברכ"י א"ע סי' ס"ג אות הוכיח מדברי ר"נ גאון שברשב"א והגמ"ר פ' המגרש דשינה שמו וכתב וכל שום כשר והוכיח דלשיטתו כשר בשינה שם האב גם בלא כתב וכל שום ומכ"ש בכתב ג"כ וכל שום דבר וע"ש שהביא ג"כ מאשר רש"י הנ"ל וי"ל דאף שבתשו' רש"י כתב שהוחזק בו הרי לא נזכר כמה הוחזק בו וי"ל דסגי בהוחזק בו בשעת הגט בב"ד ופרסום עשרה וכמ"ש בתשו' שב יעקב סי' ל"ג דסגי בכך וע"ע בתשו' ח"ס ת"ו ס' מ"א וה"נ בנ"ד ואף דקיי"ל דבעינן הוחזק ג"פ לס"ת במשך ל' יום כמ"ש המבי"ט ואחרונים וע' תשו' כתב סופר א"ע סי' ק"א שהחמיר יותר מ"מ לענין חשש שינוי שם האב יש לצרף ד"ז כיון שהגט במקום שלא הכירו שם האב כלל וע' בשו"ת תפארת צבי א"ע סוס"י צ"א ושו"ת רח"כ סי' נ"ז שצדדו ג"כ להקל בשינוי שם האב במקום עיגון וע' שו"ת נחלת אבות סי' י"ד דהיכא דאיכא עוד ספק יש להקל מטעם ס"ס וזהו ג"כ כדברינו וע"ש שרמז ג"כ לדברי מהרמ"פ בשם מרדכי הארוך שהבאתי למעלה וע"ע בשו"ת חא"ש סי' ג' וסי' נ"א וסי' ס"א קס"א קס"ט קע"ד קע"ה ובהשמטות סי' י"ב וימצא כמה צדד קולא ובסי' י"ב הנ"ל סמך להקל ע"פ דברי הראנ"ח בכתב שם א' מב' שמות דהוי כחסרון ע"ש ולא הזכיר מכל הנ"ל ועכ"פ בנר"ד הנני מסכים עם רו"מ להתיר האשה מכבלי העיגון ובדבר מ"ש דמתקרי על שם החול כבר נודע דבדיעבד כשר ובפרט דבמדינת ספרד מסתמא כותבין כן לכתחלה כדעת המחבר סעי' ט"ז והנלע"ד כתבתי:
6