שו"ת מהרש"ם חלק ב קצ״זTeshuvot Maharsham Volume II 197
א׳ע"ד הדו"ד במי שמכר לחבירו כמה מאות ק' תבואה וכ' לו בשטר מכירה שהתבואה מחויב להיות טוב וגם נקי בלא שום תערובות ובאם, שיהי' איזו תבואה לא טובה או שלא יהי נקי מחויב להניח לו על מה שיהי' ל"ט או אינו נקי א' ר"כ מהמקח על כל ק' ואח"כ הי' קצת מהתבואה גרועה מאוד וקצת מהתבואה שהי' טוב אבל הי' קצת מעט מזעיר תערובות מין (הנקרא קאקיעל) וטען המוכר כי יקיים כפי המו"מ שיניח לו א' ר"כ על כל ק' של תבואה הגרוע אבל מתבואה הטובה לא ינכה כלום ומה שאינו נקי קצת אין זה בגדר אינו נקי כיון שהוא רק מעט מזעיר ומנהג הסוחרים שאין מקפידים ע"ז כלל וקורים לזה נקי והלוקח טען כי התבואה הגרוע לא יקבל כלל כי הגם שהתנה שבאם יהי' לא טוב ינכה לו א' ר"כ היינו אם לא יהי' טוב אבל ג"כ לא יהי' רע וגרועה והגם שאין בה שיעור אונאה יותר משתות בכ"ז הוי מום במקח וחוזר וגם התבואה הטובה כיון שיש בה עכ"פ קצת תערובות מעט מזעיר אין זה כפי תנאו שיהי' נקי בלא שום תערובות. וזה תשובתי. הנה בשו"ת צ"צ סי' י"א נשאל בדין מי שמכר לחבירו בגדיו ונתחייב ליתן בגדי' טובים ואח"כ נתן לו בינונים והשיב דגם בינוני' בכלל טובי' וראי' מהש"ס דב"ב (דף ס"ט ע"ב) אמר לבר מדיקלא פלניא חזינן אי דיקלא טבא שיורי שיירי' אי דיקלא בישא כ"ש הנך ופי' רשב"ם אי דיקלא טבא כלומר מן הבנונים שטוען פירות קצת ומבואר דקרי לבנוני טבא וגם בש"ס דר"ה (דף ט"ז) מפרש לקרא דעם צדיקי' לא יכתבו זה ספרן של בנוני' הרי דקרא לבנוני' צדיקי' ע"ש ולפ"ז היכי שהתנה שאם יהי' לא טוב כו' היינו גרוע לגמרי והדין עם המוכר ואולם בעט"ז או"ח סי' רי"ט בשם מהרא"ש ז"ל מבואר בענין ברכת הגומל לחייבי טובות שגמלנו כל טוב דלא יברך עד שיצא לגמרי מן הצרה והחולי דכל זמן שלא נגמרה אין זו טובה ואולי בעת שתיקנו לברך שגמלנו כל טוב הפירוש הטוב הוא כולו ולא רובו וכן אחז"ל למה לא נאמר כי טוב ביום שני לפי שלא נגמר כו' הרי שלשון טוב מורה על טובה שלימה שנגמרה בטובה ובמילואה עכ"ל. ונראה מזה דטוב היינו טוב גמור וזהו היפוך ד' הצ"צ ואף די"ל דדוקא אי נקט כל טוב משמע כולו וע' ט"ז או"ח סי' תקפ"א אבל ממה שהביא דרשת חז"ל מכי טוב נראה דטוב לבד הוי פירוש ג"כ הכי ובאמת כי ראיית הצ"צ יש לדחות דהתם כיון דנקט בסיפא דיקלא בישא והיינו דלא טעון פירות כלל וכדאי' בש"ס דב"ק (דף צ"א) וע' רשב"ם שם א"כ בע"כ הא דנקט ברישא דיקלא טבא לאו דוקא הוא והכונה בינוני ולכן כ' רשב"ם כלומר דהיינו שאין הכונה כמשמעו ולאו דוקא נקט ובפרט די"ל דנגד בישא נקרא גם בינוני טבא וכמו שמצינו כה"ג בתוס' ביצה (דף ל"ט) גבי הא דהקדש לא בדילי מיני' ובפסחי' אי' דהקדש בדילי ותי' דהתם לגבי חולין מיקרי בדילי מיני' וע' זבחי' (דף צ"א) מילה לגבי פסח כתדיר דמיא ועוד בכמ"ק וגם מש"ס דר"ה הנ"ל ג"כ אין ראי' מטעם הנ"ל וגם מצינו דלשון צדיק מתפרש על כל אדם אשר הוא צדק במשפטו וכמ"ש צדיק הראשון בריבו וכיון דבינוני' מטה כלפי חסד כדאי' בר"ה שם לכן נקראי' צדיקים. אבל נראה דגם מד' העט"ז הנ"ל אין ראי' דאף דבעי' שיהי' הטוב ההוא נגמר במילואו אבל היינו רק דהטוב כפי שהוא יהי' נגמר אבל מ"מ גם מדה בינונית מיקרי טוב. וגם נראה ראי' מהש"ס דשבת (דף קמ"ט) בהא דכל מי שחבירו נענש ע"י אין מכניסין אותו במחיצתו של הקב"ה דכתי' גם ענוש לצדיק לא טוב ואין לא טוב אלא רע וכתי' לא יגורך רע ופירש"י דכיון דהוי לא טוב ממילא הוא רע ע"ש ומבואר דלשון לא טוב פירושו רע וא"כ ה"נ בנ"ד כיון שהתנה שבאם יהי' לא טוב ינכה לו א' ר"כ א"כ אף שהתבואה גרועה המקח קיים כפי המקח הזה בפחות א' ר"כ ויש להעיר מש"ס נדרים (דף ס"ו) ות"ל דאין רע ופירש"י ור"ן דאף שאינו יפה מ"מ עכ"פ אינו רע למעים ואף די"ל מ"מ צל"ע עוד בזה ואמנם בהתבואה הטובה והיא קצת אינו נקי נראה דודאי בסתם כשמוכר לחבירו תבואה והתנה שיהי' נקי הכונה רק כפי מנהג הסוחרי' וקפידתם ואם נמצא מעט מזעיר איזו תערובות ונקרא בפי הסוחרים נקי אין להלוקח טענה אבל מ"מ בנ"ד שהתנה שלא יהי' בו שום תערובות מחויב שיהי' נקי לגמרי וראי' מדכ' הטור באה"ע סי' ל"ט גבי מקדש שלא יהי' בה נדרי' הכל תלוי בנדרי' שי"ב קפידא אבל התנה שלא יהי' עליו שום נדר כל הנדרי' בכלל וע' שב"י ח"ג סי' פ"ג בדין התנו בתקנה שיקבלו רב שלא יהי' לו שום קרוב בעיר אע"ג דסתם קרוב הוי רק פסולי עדות מ"מ בזה שהתנה שלא יהי' לו שום קרוב אתי לרבוי הכל וכן הדין בהתנה שלא יהי' בה שום מומין וכמ"ש הב"ש גבי כל מומין ואף דיש מבוכה בענין לישנא יתירא לטפוי קאתי (ועסמ"ע סי' שט"ז סק"ח וב"י סי' שט"ו וע' ב"י בסוס"י ע"ב וסי' רי"ד מחודש ג' וע' ברדב"ז ח"ג סי' תקע"ג ותשו' שעא"פ סי' קכ"ט וכנ"י סי' ק"א ומהרי"ט ח"ב ח"מ סי' קי"ט ונו"ב מ"ת חא"ע סי' ק' ק"א ומל"מ פכ"ד ממכירה הט"ו וע' בקה"י לב"א אות ל' לשון השטר בשם כמה תשו' בזה] מ"מ בזה נראה דלכ"ע הוי כן דלשון שום מתפרש שלא יהי' כלום ולכן צריך לנכות לו גם בתבואה זו א' ר"כ על כל ק' והנלע"ד כתבתי:
1