שו"ת מהרש"ם חלק ב ב׳Teshuvot Maharsham Volume II 2
א׳להרב הגאון וכו' מו"ה אברהם יואל אבעלסאהן נ"י רב דק' אדעס:
1
ב׳מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו בעסק הגט ששלח ר' נחמי' מעיר טשיקאגא באמעריקא לאשתו מ' אסתר מקהלתכם ע"י רוב השתדלות והוצאות וביום בוא הגט ליד מעכת"ה מהרבנים דשם בא מכתב מהבעל להרב ר"י היילפרין נ"י וזה תוארו לכבוד הרב וכו' קיצור הדברים דער גט וואס איך נחמי' ברח"י שו"ב דאדעסע האב גישיקט צוא אסתר וכו' איז ניט קיין גט אין ער איז פסול אין זיא איז ניט גיגעט ווארום דער גט איז נאר אהן גישריבען אין ניט גיגעבין ליד השליח אלזא זאלט איהר מודיע זיין לכל הרבנים מאדעם ווער עם וועט מקבל זיין דעם גט זאל מען איהר ניט געבין נאר מען זאל איהם צו ריק אפ שיקען וכו' נחמי' ווירטמאן עכ"ל והרבנים דקהלתכם אמרו דכיון שכתב אלזא זאלט איהר וכו' דמשמע כמו לכן ותלה דבריו במ"ש מקודם שהגט נכתב ולא נמסר ליד השליח וזהו שקר שהרי באו הרשאות מקוימות מהב"ד דשם א"כ י"ל דהוי רק כמפליג בדברים ועוד שהבטול צריך להיות בפני ב' עדים דביטול בכתב צריך להיות כביטול בפה והי' צריך לכתבו בפני ב' עדים. ומעכת"ה פקפק דלשון אלזא יתכן להיות כמו גמר וסוף דבר ואין הכרח שיהי' תלוי בהקודם ועוד שהרי כתב בפירוש שישלחו הגט בחזרה והוי ביטול השליחות וגם הוכיח מתשו' הר"ן שבב"י דא"צ שיכתוב בפני ב' עדים מדכתב שמו"ה שלמה ראה את הכתב משמע שלא הי' עדים ותדע דאם הי' לפני עדים למ"ל הא דהביטול בכתב מועיל הרי ביטל בפני ב' עדים שכתב לפניהם וכבר כתב הפ"י ר"פ השולח דאם עשה שליח בפני ב' אף שלא הגיע השליח שנעשה לצורך הביטול לומר לשליח הגט את הביטול מ"מ נתבטל תיכף השליחות משעה שעשאו שליח ואף שהתו"ג סעי' ס"ב השיג על הפ"י מדברי הב"ש, סקצ"ז י"ל דהב"ש מיירי שלא עשאו שליח בפני עדים שילך ויבטל אבל בעשאו שליח בעדים י"ל דזהו עצמו ביטול המועיל שלא בפני השליח עכת"ד:
2
ג׳הנה בגוף דברי הפ"י מצאתי בתשו' מהר"ם אלשיך סי' ל"ו בעובדא בראובן שמסר גט לשמעון ועשאו שליח להוליכו לאשתו וקיבל בח' שלא לבטלו ואח"כ אמר ללוי שיבקש מהשליח שלא יתן הגט עד אחר איזה שבועות ברצונו לבא בעצמו למקום אשתו וחשב בלבו שיתייחד עמה קודם קבלת הגט ויתבטל הגט והאריך שם שאין הביטול מועיל מטעמים אחרים ואח"ז כתב וז"ל בר מן דין דאפי' בטלי לשליחותי' קמי' דלוי ושוי' שליח דלימא לשמעון דבטלי' בפירוש כיון שלא א"ל לוי לשמעון כלום מקמי' דיהבי' ניהלה לאו כלום הוא דהו"ל כאלו בטלי' קמי דחד בלחוד דלאו ביטול הוא כלל דאע"ג דקיי"ל וכו' לא מהני בבציר מאנפי תרי וכו' כיון דלא א"ל מידי מקמי' דיהבי' ניהלי' וכו' עכ"ל ומבואר מזה שאם הי' אומר כן לשליח קמי תרי שילך ויאמר לשליח הגט ענין הביטול אף שלא אמר לוי לשליח הגט ענין הביטול הי' מועיל הביטול כיון שא"ל כן בפני ב' עדים זהו עצמו נחשב ביטול השליחות ומבואר דאע"ג שקיבל עליו באלה שלא לבטל מ"מ מקרי ביטול ודלא כהתו"ג. וע' תשו' תפארת צבי להגאון מגלוגא חא"ע סי' ק' באמצע התשו' שצידד בנידון כעין זה דבאמר לשליח שיבטל הגט אמרי' שלא נתכוין עוד לבטל בעצמו ורמז לדברי הב"ש סקצ"ז אבל כיון שאמר להעדים אתם עדים ש"מ שנתכוין לבטל עכשיו ולא הביא מכל הנ"ל ומצאתי בשו"ת צלעות הבית שבסו"ס ב"מ לא"ע סי' ט' שהביא ראי' מהמרדכי והג"א דאפי' באמר לפני ב' עדים לשליח שילך ויבטל לא נחשב לביטול כל זמן שלא ביטל בפירוש ע"ש ומכ"ש בזה"ז שמקבל בחרם שלא לבטל בודאי יש לדונו לזכות שלא עבר על הח' עוד:
3
ד׳ומ"ש כת"ר שמדברי הר"ן נראה דמיירי שכתב הביטול בלא עדים הנה מדברי תשו' הר"ן שבב"י נראה להיפוך שהרי כתב וז"ל על בעל המגרש ע"י שליח ושלח כתב לאביו שלא יתן הגט והי' בלשון הכתב וכו' ושזה הכתב ראה אותו קרושקאש שלמה וברורי העבירות ושהי' מחלה פני קרושקאש שלמה שלא יתן רשות שינתן הגט וכו' עכ"ל ומזה נראה שראו קרושקאש וגם ברורי העבירות א"כ י"ל שהי' בשעת כתיבה והי' עדים אבל הנה בגוף תשו' הר"ן אי' וז"ל מעשה בגינו בן נפתלי וכו' הניח גט לאשתו ועשה נפתלי אביו שליח להולכה לתת לה גט וכו' יקבל עליו אלה וכו' שלא לבטל הגט והשליחות וכו' וע"י שליחות זה נתן השליח הגט לאשת בנו ואח"כ וכו' וקרא ערעור על גט הנתון ושטר השליחות הנעשה והוציא קול ע"ז עד שהביאוהו ברורי העבירות לפניהם ושאלוהו וכו' והוא שהבעל בכתבו אשר שלח אלי אמר שהוא שלח כתבו לאביו להזהירו שלא יתן הגט וכו' ושזה הכתב ראה איקרקאש שלמה שלא נתן רשות שינתן הגט וכו' שזה הכתב נראה להנזכר קודם נתינת הגט וא"כ הוא יש לחוש בגט זה דודאי ביטול שליחות מתוך הכתב מהני וכו' וכיון דגט כותבים ע"פ כתבו כ"ש דביטול ע"פ כתבו מהני ואע"ג דבתוספתא משמע דאפי' בפקח אין כותבין ע"פ כתבו מ"מ יש לחוש להחמיר וכיון שכן וכו' עכ"ל הרי שברורי העבירות לא הי' בשעת כתבו אלא הם שלחו לקרוא אותו אבל קרקאש שלמה הי' שם וראהו וגם מבואר מזה שאביו נפתלי הוא הי' השליח של הגט וכתב אליו שלא יתן הגט. ודלא כמו שהבין כת"ר שהי' שליח אחר אלא שהי' מופקד ביד אביו ובנה יסוד פלפולו על מה ששינה הרמ"א וכתב בזה"ל כתב כתב אחר השליח וכו' דבאמת הרמ"א כתב כלשון שבר"ן וגם הר"ן שסמך על שי' הסוברים דכתב מועיל לשליחות הגט הביא בעצמו מהתוספתא דמשמע להיפוך ומ"מ יש לחוש להחמיר וא"כ גם לדידן דקיי"ל בסי' קכ"א דאין להתיר בפקח ע"י כתב מ"מ הרי במקום עיגון העלו כמ"פ ובראשם הרד"ך בתשו' גט פשוט ודברי אמת קונ' י"א להקל וע' תשו' בית אפרים חא"ע סי' פ' באורך וגם בתשו' כתר כהונה סי' ע"ו הובא תשו' בעל הפלאה הגה"צ המגיד מקאזניץ והמחבר כמה צדדי קולא וע"ש סי' ע' עוד בזה ובשו"ת גבעת פנחס סי' ל"א וא"כ עכ"פ יש לחוש לדעתם להחמיר ובפרט לפמ"ש בתשו' רד"ך הנ"ל דגם להאוסרים בכתב הוא רק מדרבנן וכ"ה בהגהות תוי"ט על טור א"ע שם א"כ פשיטא דא"א לסמוך להקל עפ"ז לענין הביטול בכתב ולפמ"ש הרשב"א ור"ן ורא"ש סופ"ז דגיטין דגם להאוסרים בפקח בכתב היינו רק לענין לצוות לסופר לכתוב אבל לענין מינוי השליח בכתב מהני שפיר מדינא ואף דבסי' קמ"א סל"ה הובא. יש אוסרים גם בזה אבל במקום עיגון שרי א"כ לענין ביטול השליחות בודאי א"א להקל אם עשהו בכתב:
4
ה׳אבל בכנה"ג סי' קמ"א הגב"י סי' פ"ט הביא בשם תשו' מהריב"ל ח"ג סי' צ"ג דדין ביטול ע"י כתב הוי סד"ד והויא ספק מגורשת אבל עיקר ההיתר בנ"ד לפי שאין עדים על הביטול דבנדון תשו' הר"ן שכתב להשליח עצמו ענין הביטול והוי כמבטל בפני השליח דא"צ עדים ומ"ש הר"ן שם דצריך עדים היינו על חת"י שיעידו שאינה מזויפת אבל אם כת"י יוצא ממק"א א"צ עדים כיון דהוי כמבטל בפני שליח כמ"ש הב"ש סק"ל בשם רמב"ם וטור וגם בזה דעת. מכתב מאליהו שער ז' סי' א' דהוי סד"ד דתליא בפלוגתא דרבוותא והויא ספק מגורשת אבל בנ"ד שכתב להרב ר"י היילפרין ולא להשליח עצמו א"כ הי' צריך ב' עדים לזה וכיון שאין כאן עדים לא חל הביטול כלל ובתשו' הר"ן שם מבואר שם דאפי' באומר שיביא עדים אין לחוש לדבריו כל זמן שאינם לפנינו ע"ש ולכן האשה מותרת. והנלע"ד כתבתי:
5