שו"ת מהרש"ם חלק ב ר״טTeshuvot Maharsham Volume II 209
א׳להרב המאה"ג וכו' מו"ה משה ברילל נ"י אבד"ק נאוואסעליץ ברוסיא:
1
ב׳מכתבו הגיעני ובדבר שאלתו שברצונו לסדר גיטין בעירו מחדש אשר מעולם לא סדרו בה גיטין יען כי העיר איננה ישינה ואנשים היו בה מעט ול"ה נחוץ כ"כ ועתה כי נתרבו ת"ל והעיר הולך וגדול ויזדמנו כמ"פ שעה"ד ודבר הקשה ליסע לעיר אחרת:
2
ג׳והנה בגוף הדבר לחדש סידור גיטין בשו"ת ר"ח כהן חא"ע סי' ס"ז ס"ט חוכך מאוד בדבר וגם בשו"ת טטו"ד מ"ק סי' קצ"ד החמיר מאוד בזה ואני בתשו' א' לק' טאלמיטש בניתי דיק בפלפול גדול לסתור דבריהם וגם בתשו' רח"כ בעצמו סי' ע"א דחה בעל מרכבת המשנה דברי רח"כ הנ"ל ואולם בנ"ד א"צ לאריכות כיון שהעיר איננה ישינה והיתה מצער מאוד אין לחוש שהיו לרבנים הקודמים טעמים לאסור כי טעם בצדם מפני שלא הי' נחוץ הדבר לא הכניסו א"ע בזה ואין לנו להחזיק איסור ומצוה לחפש צד היתר:
3
ד׳והנה בדבר שם העיר שנקראת בפי היהודים ונכתב נאוואסעליץ אלא שיש כמה אנשים שקורין נאוויסעליץ ביו"ד וגם המבטא נוטה לזה ובערכאות נכתב נאוואסעליצא ובפי עכו"ם נקראת הצד"י בהברה ממוצעת בין קמץ לפחת ורו"מ כתב דדמי לעיר לובלין שהובא בט"ג שמות עיירות סקי"ח דאע"ג דבלשונם נקראת לובלינא בכ"ז אין כותבין רק שם יהודי וכן נראה לכתוב באלף אחר הווי"ן לפי ששם העיר נתייסד על שם שהוא ישוב חדש וגם המבטא ליודעים בטוב הלשון והכותבים היודעים הוא כן עכת"ד:
4
ה׳והנה בג"פ סי' קכ"ח סק"ג הביא מדברי כמ"פ בענינים אלו ובתוכם הביא בשם תשו' מהרא"ש סי' ב' בכתבו קוסטאנטין על קוסטאנטינה והכשיר מהרי"ט משום שקורין כן שם העיר על שם הקיסר קוסטאנטין שבנאה והרא"ש חולק עליו והחמיר דבחסרון אות א' הוי שינוי והג"פ צידד להקל כיון דהוי קיצור השם וגם איכא הוכחה מדנקראה ע"ש הקיסר ע"ש עוד בזה וכל דבריהם לענין דיעבד אבל לכתחלה בודאי יש לחוש לכתוב עצהיו"ט וכבר כ' בתשו' פ"י ח"ב א"ע סי' י"ד דכיון דשם העיירות יוצאים מן העכו"ם מוטב להחמיר לכתוב גם כינוים שלהם ושמה"ט כותבים פוזנא גם בשם שלהם כפי שהוא בכתבי דת העיר וכן קאזימיר קאזומירז ע"ש וכבר רמז רו"מ בעצמו למ"ש בט"ג סקל"ב בשם טוסמיניצא וגם בעיר קאלק ובאמת שנמצא שם עוד כמה עיירות כה"ג וכיון שאין חשש בדבר מוטב לייסד לכתחלה גם דמתקריא נאיואסעליצא כנלע"ד. ובפרט שבזה"ז גם סוחרי היהודים מתחילים במכתביהם בכתבם ולשונם וכותבים שם העיר כפי נימוסיהם א"כ גם הם מחזיקים בשם זה. והמעיין בתשו' ת"ס חלק ו' סי' מ"א בביאור דברי פסקי מהרא"י ימצא שהשיג על הב"י ורמ"א בענין זה והעלה דאם באים לכתוב גט מחדש בעיר שלא נודע בה עוד סידור הגט ולא נמצא שום טופס גיטין אם שם היהודים והעכו"ם מענין א' אלא שמשתנה קצת במבטא אם השם הוא בלשון אשכנז שמשם נתגרשו היהודים ולשונם צח אזלי' בתר ישראל אבל בלשון בעהמין וכדומה מסתמא אזלי' בתר לשון העכו"ם אלא דמ"מ מסתפק קצת מהרא"י בזה ע"ש באורך וע' תשו' ספר יהושע סי' צ"ב בדין שם הרימלוב שביאר דהא דפסק ס"ת שלא לכתוב שם גיות בגט היינו בשמות אנשים ונשים אבל בשמות עיירות שהאדונים הטביעו השמות והארץ שלהם איך לא נחוש לשמותיהם ומה"ט כותבין בשמות עיירות דמתקריא ולא המכונה ע"ש ויש לתמוה שלא הביא מדברי מהרי"ק שרש ק"ו שהעיר בסברתו לחלק בין שמות עיירות לשמות אנשים ומ"מ סיים דכיון דכל החשש משום לעז דלא ליתי למיטעי באחר יש לנו לכתוב כשם שנתפרסם בין היהודים דפרסום העכו"ם לא מעלה ולא מוריד ע"ש ואולם הנה גם ביש"ש פ"ד דגיטין סי' ל"ב כתב דבשמות עיירות יש לשאול בערכאות ולכתוב השם הנכתב בערכאות לעיקר וע' בשו"ת ברכת יוסף חא"ע סי' נ"ב דאין המנהג כרש"ל בזה וע"ש שהעלה דבשינוי מועט והוספה בעלמא אין לכתוב שם עכו"ם כלל וע' שם סי' נ"ג נ"ד עוד בזה. ולכן הגם שבודאי אין עיכוב בדבר מ"מ לענ"ד נכון יותר לסדר לכתחלה גם דמתקריא בשם הערכאות ובסדר הכתיבה צדקו ד' רו"מ לכתוב באל"ף אחר הווי"ן:
5
ו׳ובדבר נהר פרוט שהלך עד עתה בתוך עיבורה של עיר ונשתמשו בו כל בה"ע בכביסה וכדומה וזה כשנתים ע"י תגבורת המים הועבר תהלוכות המים להלאה מעיבורה ובתוך התחום ובכ"ז רוב בה"ע משתמשים בכיבוס ורחיצה ושפתי הנהר הגבוהים נשארו בתוך עיבורה ומשם עד הילוך המים אבנים קטנים וחול כדרך נהר המעלה שרטון ובעת תגבורת המים יתפשטו עד השפה הגבוהה והנהמ"ש הה"ג המו"צ מס"ג נ"י דכל החפירה נקרא נהר והביא ראי' מדכתיב ויבואו בנ"י בתוך הים ביבשה הוא תמוה דחדא דודאי כל נהר אפי' פוסק מימיו לפרקים נקרא נהר כמ"ש הכנה"ג ובאה"ט בשם משפטי שמואל ואף שהג"פ כ' דדוקא בשעה שיש שם מים. בתשו' א' לדארהוי הבאתי ראי' להיפוך מש"ס דב"ק (ד' ס"א ע"א) עברה גדר כו' או נהר פטור רב אמר נהר ממש וכו' אע"ג דליכא מיא ובתוס' שם וגם העירני ח"א קצת מהש"ס דב"מ פ"א אזיל באורחא דנהר פקוד וכו' ומיהו ליכא מיא ובאס"ז בשם ריטב"א שהנהר מתייבש לפרקים ועוד דים איננו בלשון נהר אלא החפירה נקראת ים ולכן כתיב מי הים ומצינו **א"ה יוסף נכהמ"ח. ע' רמב"ן בראשית א' פ"י דקרקע המקוה נקרא ים ומביא גם מיש"ש ופ' (כמים לים מכסים) ונהר י"ל שנקרא ע"ש משיכת המים כמו ונהרו אליו כל הגוים וע' רש"י שמות ז' פי"ט** בש"ס דב"ב (ד' ס"ז) המוכר בית הבד מכר את הים ואת הממל ובפט"ו דכלים ים של נפה משא"כ נהר י"ל דנקרא על שם המים שבתוכו ובפרט לפמ"ש בשו"ת אבני צדק להגאון מדעעש חא"ע סי' קי"ג לחדש דהיכי דאיכא עוד נהר סמוך לעיר ממש ורוב תשמישו ממנו יש לכתוב גם נהר שחוץ לעיבורה אם אפי' רק קצת תשמיש בו וגם הרשב"א מודה אלא דיש להקדים נהר הסמוך ממש ורוב תשמיש העיר ממנו ע"ש היטב א"כ ה"נ בנ"ד ולפ"ז יש להקדים הנהר הקטן כיון שרוב תשמיש העיר ממנו וסמוך לעיר ממש:
6
ז׳ובדבר אם לכתוב נאוואסעליץ דרוסיא שהעיר הרב הגאבד"ק ס"ג ז"ל דשמא ישתנה הממשלה לכן יש לכתוב דבאסראביא לא אדע מה תועלת בזה בודאי אם ישתנה ויבא לידי עסטרייך ותהי' העיר נאוואסעליץ ביד מלך א' כולה בודאי לא תהי' חצי העיר נקראת על שם בוקאוונא וחצי באסראביא וישתנה גם שם באסראביא א"כ ג"ז אינו סימן בטוח וגם מ"ש דיש חשש שינו השם ג"ז ליתא שבכל העולם קורין כל הארצות השייכות למלך רוסיא ארץ רוסיא וכן כותבין בכל המכתבים וקורין כל אנשי רוסיא על שם הממלכה ואיזו לעז יוכל להיות מזה. ואדרבא בשם דבאסראביא יש חשש כיון שבערכאות נכתב בעסראביא לכן לענ"ד יותר נכון לכתוב דרוסיא ובכ"ז אין בזה קפידא והטוב בעיניו יבחור:
7
ח׳ובדבר הכרזת שם נהר השני ע' ת"ס חלק ששי סי' מ"א שדחה דברי הנו"ב ומסיק דסגי גם בפעם א' וא"צ ל' יום ע"ש אבל נכון שידביקו מכתבים בכל ביהכ"נ וביהמ"ד ויהיו תלוים ל' יום לצאת דעת הנו"ב:
8
ט׳ובדבר הבארות הנה בתשו' ב"ח סי צ' מפורש דאם אין מעינות כלל כותבין בארות ושכן נהגו אבל אם קצת משתמשין במעין יש לכתוב רק מעינות ע"ש וגם בפת"ש הביא כן בשם תשו' רי"מ מבריסק וכ"ה בתשו' ת"ס ח"ב סי' ל' ע"ש שהאריך בזה דבליכא שום מעין וגם נהרות הקטנות אינם נובעים כלל רק ממי גשמים או שלא נכללו בכלל מעינות שיש לכל א' שם בפ"ע אם כ' מעינות יש חשש פסול וכ"ה בשו"ת עטרת חכמים סי' כ"ב דבדליכא שום מעין גם הב"ש מודה דיש לכתוב בארות ואף שבשו"ת שם ארי' בהוספות שבסופו נדפס תשו' הגאון מוהר"ג בדין כ' מעינות ולא נמצא רק בארות חפורים ביד"א והעלה להקל וגם המחבר הסכים עמו ע"ש שהביא מפיה"מ להר"מ פ"ב דמקואות מ"ז וגם מש"ס דשבת (דף ל"ה) היינו בדיעבד אבל לכתחלה אין לכתחלה אין לעשות כן וע' בשו"ת ב"ש חא"ע סי' צ"ח שהאריך בזה והעלה ג"כ דבאין משתמשין במעינות רק מבארות אפי' אם מיעוטא דמיעוטא משתמשין גם במעינות אין לכתוב רק בארות ואם כי מעינות יש חשש פיסול ומכ"ש בדליכא מעינות כלל ע"ש ולכן נלע"ד שיכתוב בארות ולא מעינות:
9
י׳ומ"ש שיש חשש לעז על איזה עיירות שאין שם מעינות רק בארות וכותבין מעינות אין מחזיקין ריעותא ממקום למקום וד"ל:
10