שו"ת מהרש"ם חלק ב כ״אTeshuvot Maharsham Volume II 21
א׳ב"ה ג' ב"ב ל"ג בעומר תרנ"ח להרב וכו' מו"ה ארי' ליבוש הערצוג נ"י דומו"ץ דק' באביב:
1
ב׳מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו באחד שמכר פרתו המעוברת לעכו"ם והעכו"ם משך הפרה והוליכה לביתו ונתן להמוכר כת"י שאחר ג' חדשים מחויב ליתן לו דמי הפרה ותיכף אח"ז ילדה בכור:
2
ג׳הנה רו"מ האריך בדין אם השט"ח הוי ככסף וכבר הארכתי בזה בחיברו משפט שלום רס"י ק"צ והבאתי ג"כ מדברי מח"א בשם ריטב"א ובמ"ש בשם רשב"א להיפוך הבאתי שם סתירה מהאס"ז ב"ב (ד' י"ג) בשם הרשב"א גופי' שסובר כהריטב"א דזקיפה במלוה ככסף וגם הבאתי מתשו' ב"ח שפסק דבנתן שט"ח ע"ע הוי כסף אבל בתשו' פ"י ח"ב סי' צ"ב מבואר להיפוך וגם הבאתי מתשו' נטע שעשועים שפסק דהוי כסף גמור ועוד מכמ"ק. אבל מ"ש רו"מ די"ל דגם להסוברים דשט"ח ככסף היינו לגבי ישראל שנתן שט"ח שנכסיו משועבדים מה"ת אבל בעכו"ם דשל"ד כמ"ש המקנה קידושין (ד' ו') י"ל דל"מ לגבי בכורה דאורייתא והנה סברת המקנה כבר קדמו הפ"י פסחים (ד' ל"א) והארכתי בזה בתשו' א' אך בנ"ד נראה דכיון דבדד"מ חייב לשלם ונכסיו משועבדים והא דדמ"ד הוא מה"ת כמ"ש האב"מ סי' כ"ח סוסק"ב להשיג ע"ד הב"ש בזה וכ"ה בתשו' ח"ס יו"ד סי' שי"ד א"כ הרי קיי"ל דעכו"ם וישראל אם אתה יכול לזכות הישראל בדיניהם דיינינן להו והעיקר הוא כדיניהם כמבואר ברמב"ם פ"י ממלכים הי"ב דמה"ט בגר תושב רק כדיניהם דיינינן לי' ואף דביש"ש פ"ק דב"ק מבואר להיפוך אבל דבריו הם נגד ד' רמב"ם וגם בתוס' גיטין (דף י"ג) מוכח כהרמב"ם ואכמ"ל וכיון דבדמ"מ נכסיו משועבדים שפיר הוי ככסף. וכה"ג כתב הרא"ש סופ"ק דע"ז בהא דמשכירים בתים לעכו"ם ומכניסים ע"ז בבית ישראל דאף דשכירות לא קניא מ"מ לדידין שבדיניהם שכירות כמכר ויד אוה"ע תקיפה עלינו סמכי' גם לקולא ע"ז ע"ש והובא בש"ך יו"ד סי' קנ"א סקי"ז להלכה ואף שהפמ"ג בא"א סי' רמ"ו סק"ח חידש שזה אינו מועיל אלא לגבי איסור הכנסת ע"ז בבית ישראל שהוא רק איסור דרבנן ולא לגבי איסור תורה ע"ש היינו משום דהתם הוי לענין להפקיע זכות וכח הישראל מעל הבית בזה אין לסמוך על תקיפות יד העכו"ם עלינו להקל אלא בדרבנן אבל בנ"ד הוי להיפוך שיהי' שיעבוד הישראל על נכסי העכו"ם שפיר אמרי' דדמ"ד מה"ת ומהני גם בשל תורה אבל מ"ש רו"מ דכיון דכל החשש מכח דעת רש"י דס"ל דכסף קונה בעכו"ם והרי רש"י גופי' סובר בקידושין (ד' ה') דשט"ח ככסף ליתא דלא סמכי' על סברא כזו אלא בדרבנן ולא באיסור תורה כמ"ש הש"ך יו"ד סוס"י רמ"ב בדיני הנהגת או"ה בסופו להוכיח כן מדברי האגור וב"י סי' צ"ב ועמ"ש בדע"ת סי' נ"ד סקי"ד מכמ"ק בזה ועוד דאיכא עוד כמ"פ שסוברים כדעת רש"י דכסף קונה ואולי ס"ל דשט"ח אינו ככסף. אבל לדינא שפיר י"ל דהוי ס"ס שמא משיכה קונה ושמא הוי ככסף ועוד דכיון דבבכורה סגי שיהא יד נכרי באמצע ובנ"ד שהס"ס מסייע לו ובדיניהם ודאי זכה בו עכ"פ לא גרע מיד עכו"ם באמצע והוא מוחזק בו:
3
ד׳וגם מ"ש רו"מ לצרף דבנ"ד איכא קנין חצר דלשי' כמ"פ עכו"ם קונה חזי לאיצטרופי והגם שקצת אחרונים כתבו דחצר לא עדיף ממשיכה ולמאן דס"ל דמשיכה ל"ק בוכרי ה"ה חצר וא"כ הוא חד ספק אבל כבר הארכתי בתשו' והבאתי מדברי הרשב"א בחידושיו לקידושין ד' כ"ה ע"ב) והוכחתי משם דשכירות מקום אינו מדין משיכה והבאתי מתשו' הר הכרמל שהוכיח בכמה ראיות כן ואכמ"ל. ולכן יוכל להתיר שאין עליו קדושת בכור. והנלע"ד כתבתי:
4