שו"ת מהרש"ם חלק ב רי״בTeshuvot Maharsham Volume II 212
א׳עוד להרב הנ"ל ומה ששאל בדבר הדו"ד שנתן ר"ב לר"מ סך כ"ח רו"כ ליקח עבורו בלויצקיא רשיון למכור סחורה וטאטי"ן בכפר ור"מ ביקש מר"ב למכור לו עגלים שקנה ושיתן לו ריוח והבטיחו ר"ב ור"מ השיג הרשיון עבור ר"ב ואח"ז נודע לב"ב של ר"מ כי העגלים הנ"ל קנה ר"מ וקנו מר"י העגלים ושלחום לעיר לשחוט ונודע לר"ב ובתחבולה חזר ולקח העגלים לעצמו וכשנודע לר"מ לא גילה לר"ב שכבר השיג הרשיון ואיים עליו שאם לא יתן לו העגלים לא יקח הרשיון והלך ר"ב ללויצקיא ונתן כ"ח רו"כ שנית והשיג הרשיון ועתה באו לדין ור"ב טען שר"מ א"ל שאם יתן לו העגלים יחזור לו המעות ור"מ טוען שלא א"ל כן אלא שאם יתן העגלים יביא הרשיון ואם הי' ר"ב חוקר ודורש בבית הממשלה הי' נודע לו שכבר השיג ר"מ עבורו הרשיון עכת"ד:
1
ב׳והנה רו"מ כ' דאף שר"מ הוי רק גורם לההיזק ולא עשה ההיזק בידים מ"מ כיון שהי' שליח ומעל בשליחות חייב גם בגרמא אבל לענ"ד מלבד דגם בדין שליח אם חייב בגרמא יש עיקולי ופשורי ועמ"ש בחיבורי משפט שלום סי' קע"ו סי"ד ובהגהות שנדפסו בשו"ת שבסו"ס דע"ת סי' י"ח וע' תשו' הרא"ש כלל פ"ח סי' א' וסי' ד' ותשו' ב"ש ח"מ סי' נ"ב והג"ה שם ועמ"ש עוד בסי' ר' סעי' ז' מדברי החב"ש סי' י"ח סקכ"ד ותשו' רדב"ז ומהרי"ט ועוד מכמ"ק בזה אבל בנ"ד שלא נתכוין ר"מ לגרום לו היזק רק לטובת עצמו להציל עי"ז את ריוח העגלים שזכה בהם בקנייתו ר"י לכ"ע פטור וכמ"ש בתשו' מהרי"ט ח"א סי' צ"ה דאף לצי"ש פטור בגרמא שנתכוין לטובת עצמו ויש להביא סמוכין מש"ס דעירובין (דף ס"ז רע"א) שכח א' מן החצר החיצונה ולא עירב פנימית מותרת דאחדא דשא ומשתמשא וחיצונה אסורה ופירש"י דבהא מודה שמואל דמבטלי בני חיצונה לבני פנימית אותו רשות שבא להם לתוכן ע"י הרגל עירובן דא"ל לתקוני שתפתיך ולא לעוותי אבל בשכח בן פנימית ליכא למימר הכי דליבטל לבני פנימית ותיחוד דשא ותשמש דלא מצי למימר לתקוני שתפתיך כו' שהרי תחלת העיוות ע"י בן פנימי בא ובתוס' שם הקשו מהא דלא אמרו דיורין להחמיר ותי' דהתם בדליכא שום פשיעותא אבל הכא הפנימית פשעה ועיותה א"ע ע"ש וה"נ בנ"ד הרי ר"ב גרם העיוות במה שלקח העגלים שלא כדין וזה רצה להציל את שלו ואע"ג דלא עביד אינש דינא לנפשי' הרי לא עשה דין לעצמו אלא שעיכב בידו ואף שג"ז אסור מכח תקנה המוזכר בסי' ע"ב סי"ז בהג"ה מ"מ הרי מצד פשיעות ר"ב נגרם קלקול זה וגם י"ל שכבר עשה ר"מ שליחותו והשיג הרשיון ומה שכיחש בפני ר"ב הי' רק להציל את שלו אחר שכבר קיים שליחותו ולא מעל בגוף מעשה השליחות כלל לכן מדינא פטור ר"מ (ועתו"ס סוף בכורות (דף ס"א ע"א) בד"ה לתשיעי כעין זה):
2