שו"ת מהרש"ם חלק ב רי״גTeshuvot Maharsham Volume II 213
א׳להרב וכו' מו"ה צבי יצחק רויט מו"צ דק' מאשציסק מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו בראובן בן יעקב וגיסו שמעון חתן יעקב שבאו לדון בדבר צוואת יעקב שהבנים יקחו ב' חלקים והבנות חלק שליש ושמעון תובע שנתן לו חותנו מתנה מחיים חלק שמינית בהבית ויש לו טאבילציע ע"ז ורו"מ נחלק עם דיין א' אם הוא נאמן בזה והנה לא ביאר אם אביהם עשה לו מרצונו הטאבילאציע בחיים דבכה"ג בודאי הוי מוחזק דלא גרע ממשכנתא כמ"ש בתשו' ח"ס חו"מ סי' י"א וע' תשו' מאמר מרדכי סי' מ"ד בהא דא"א מוריש דבכה"ג שהי"ל טאבילאציע דעתו נוטה דמוריש לבניו ונאמן בשבועה אבל אם בעצמו עשה לו הטאבילאציע הרי מבואר בש"ך סי' א' בשם רש"ל דבדיני עכו"ם לא מיקרי תפס והגם שלא נתבאר בפי' אם גם דיעבד לא מיקרי תפיסה וע"ש באו"ח ונה"מ וע' בתק"כ להש"ך סי' צ"ז וסי' קי"ד נו"ב מה"ת ח"מ סי' ל' אבל בשו"ת פני יצחק הספרדי סי' כ"ב האריך להוכיח דגם דיעבד אינו תפיסה והגם שאני במקום אחר הבאתי ראי' מתשו' הרשב"א שבב"י א"ע סי' צ"ו גבי אלמנה שגבתה בערכאות דמוכח דדיעבד מיקרי תפיסה והבאתי מתשו' רשד"ם ח"מ סי' קמ"ה ואבן השהם סי' נ"ט ועוד מכמ"ק ואכמ"ל מ"מ בנ"ד שלא גבה עוד רק אנטאבעלירט בודאי לא מיקרי תפיסה גם דיעבד ואינו נאמן להוציא מיורשין ואף דמ"מ אם היורשים רוצים ותובעים אותו לבטל הטאבעלא הוי כמוחזק אם הי' עושה בד"י אפי' רק טאבעלאציע אבל עשה כן ע"י דא"ה בלא רשות ב"ד פשי' דלא מיקרי מוחזק כלל:
1
ב׳ובדבר הירושה בחזקה שצוה שאחר מות אשתו ינתן שליש להבנות דהחזקה הוי כדבר שא"ב ממש וליכא דין ירושה כמ"ש בחו"מ סי' רע"ו ובדבר המחלוקת שבין הש"ך להשל"ה וקצה"ח ועיין בתוס' ב"ב (דף קמ"ח ע"א) ד"ה שכ"מ וכו' דמוכח דבלא הבית ל"ה בזה שום דין ירושה וע' מהרי"ט בשניות חיו"ד סי' ה' ומעשה חייא סי' ו' וכנה"ג יו"ד סי' של"א ותשו' שו"מ תליתאה ח"ג סי' ה' שפסקו כשל"ה אבל מ"מ החזקה יש בה ירושה כמ"ש במהרי"ט חח"מ סי' ל' וכן הוכיח בתשו' ב"ש חח"מ סי' ק' ק"א אך דבנ"ד שאמר רק אחר כמה שנים כשתמות אשתו כבר זכה בנו בהחזקה בכל משך הזמן וכשתמות אשתו מיד נעשים נכסי בנו וע' בנה"מ סי' רפ"א סק"ג בדין מתנות שכ"מ בדשלב"ל ותשו' רע"א סי' קל"ב וח"ס ח"מ סי' ק"נ ושו"מ מה"ק ח"א סי' מ"ה ובנ"ד שהוא דבר שא"ב ממש אלא שנהגו להחזיקו כדבר שי"ב ממש לכ"ע א"י להנחיל במה שיהי' אחר כמה שנים דבזה בודאי ל"ש מנהג:
2
ג׳ובדבר השידוך שמחותנו ברח לאמעריקא ע"י חובות הגם שבשו"ת עבה"ג סי' ל"ד מבואר בכה"ג כן אבל הכל לפי הענין והמקום והזמן ובזה"ז רבים שתו כוס זה מצוק העתים בעוה"ר וע' תשו' אבני צדק להגאון מסיגוט תא"ע סי' ל"ה שכ' דדוקא בנתברר שעשה רמאות ליהודים וע"ש עוד בזה וימצא מה שיש לדון בזה:
3