שו"ת מהרש"ם חלק ב רט״וTeshuvot Maharsham Volume II 215
א׳ב"ה ו' בראשית תרנ"ז להרב המאה"ג וכו' מו"ה שלמה מעהר נ"י אבד"ק בראיולב במאלדוי מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו היות כי השו"ב דק' השכיר א"ע בביהכ"נ א' להתפל בימי הנוראים מוספים ואח"כ השכיר א"ע בביהכ"נ השני להתפלל שחריתים באמרו כי הגם שהשכיר א"ע בביהכ"נ הקדום למוספים בכ"ז הוא חפשי להתפלל ג"כ שחרית במק"א וצוה הראש של הביהכ"נ להשמש לעשות עמו תק"כ וכן עשה וכשנודע לאנשו ביהכ"נ הרעישו אנשי ביהכ"נ הקדום עליו והשו"ב לא שמע לקולם ועשה בר"ה שחרית שנית תק"כ עם השמש הנ"ל והתפלל שחרית א' שם והבטיח להתפלל גם ביו"כ ואח"ז חזר בו באמרו שאנשי ביהכ"נ הראשון אין רוצים לשלם לו בעד המוספין באמרם שנחלש ע"י תפלת שחרית ונאלצו אנשי ביהכ"נ השני לשכור ש"ץ אחר שאינו מרוצה להם כהשו"ב כי אין קולו ערב ועתה תובע השו"ב לשלם לו שכרו אחר נכיון מה ששלמו לש"ץ האחר בעד יו"כ והגבאי טוען שגרם היזק ליקח ש"ץ שאינו מרוצה להם ובפרט ששינה הת"כ שעשה עמהם וראוי לקנסו שלא לשלם לו כלום עכת"ד השאלה:
1
ב׳והנה רו"מ הביא מש"ס דב"ק (ד' ע"ח) ורמ"מ סי' קי"ג ומל"מ פט"ז ממטה"ק וח"צ סי' ק"כ ושב"י ח"ב סי' כ"ט וה"נ יוכל הש"ץ לומר כיון ששמעו התפלה מה לי ש"צ מובחר מה לי ש"ץ אחר והנה זה כמה שנים העירותי בזה מש"ס דמעילה (ד' י"ט סוע"א) ורש"י ותוס' ד"ה מכדי וכו' וכעת ראיתי שרמז גם רו"מ לזה ואולם כבר כתבו בס' רני ליעקב לב"ק (ד' ט') ובשו"ת ב"ש אחרון חח"מ בסופו ותפ"צ סי' כ"ח מדברי הראב"ד שבאס"ז שם ורשב"א שם דהש"ס מיירי רק לענין הכפל אבל הקרן חייב לשלם כפי שויו וגם במזבח כפרה בקונ' מזבח חדש שבסופו הביא מדברי הגמ"ר דכתובות פי"א סי' ש"ז שביאר דהתם רק לר"ש קאי דאמר גל"מ כמ"ד ואין לבעלים עסק עם הגנב אלא במה שהפסיד בגרמא את הקרבן ולכן בכה"ג אין כאן גל"מ כיון דא"צ להביא קרבן אחר ובמה שהפסיד להקדש פטור אבל בממון גמור ל"ש ד"ז ע"ש היטב ואני מצאתי בתשו' מהר"ם ב"ב הישנות סי' תתרי"ד שכתב כדברי הגמ"ר הנ"ל וע"ע בש"ג פ"א דב"ב באורך בזה ומלבד כל אלה הנה כל בעיית הש"ס הוא בבא ליפטר א"ע בטענה זו אבל בבא לתבוע דמי שכירות בדבר האבוד כדין ש"ץ בימי נוראים דא"י לחזור בו וקיי"ל דשוכר עליו על חשבונו פועל אחר בודאי אם הפועל השני אין שכרו שוה כמוהו בודאי צריך לנכות הפחת משכירות הראשון שאם ימכור לו חטים יפות ויתן מחצה גרועים היעלה עה"ד שישלמו לו המותר כפי שיווי חטים גרועים ולכן כפי ערך שומא זו ישלמו לו ואין בידו לתבוע יותר:
2
ג׳ובדבר מה שעשה התק"כ ביו"ט ע' תשו' מהרמ"ל שרמז הבאה"ט א"ח סי' תקכ"ה ובפרט בנ"ד שהי' לצורך תפלת יו"ט וכבר עשה תק"כ מקודם ולא הוסיף בחק"כ השני כלום וגם לענין שחיטתו יש לדונו לשוגג שהי' סבור בתחלה שיוכל לקיים דבריו ואדעתא דהכי שיפסיד שכרו מן המוספין לא נתחייב והיכי דאפשר למיתלי בטעות ושגגה איננו נפסל בכך כמ"ש בח"מ סי' ל"ד ס"ד וסכ"ד ומל"מ פ"ד ממלוה ה"ו ובמהרי"ט בשניות א"ע סי' מ' וח"מ סי' צ' ותשו' ב"ח סי' כ"ט:
3