שו"ת מהרש"ם חלק ב רי״זTeshuvot Maharsham Volume II 217
א׳להרב וכו' מו"ה ישעי' שארפבערג ב"י מו"צ דק' זאבלאטאב:
1
ב׳מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו בהס"ת שבסוף שיטה א'. ככתב שם הוי"ה ב"ה ובתחלת שיטה השני' נדבק מטלית ברוחב ט' אותיות ויען שהי' צריך לכתוב שם אלהים לא רצה לכתבו על המטלית הניח את המטלית פנוי ואח"כ כ' השם השני ועתה נולד ספק אם הס"ת כשר כיון שיש שיעור פרשה בתחלת השיטה במקום שאין פ' וגם נסתפק די"ל דגם אם יסורו עתה המטלית יופסל משום תולמ"ה וצידד דיש לצרף שי' הב"ח רס"י רה"ע דדעת הטור דאם הניח פנוי במקום שא"צ כשר ושמא הניח המטלית אחר כתיבת שם אלהים ויוכל להסירו כמ"ש בא"ח סי' ט"ו והנה הגם שדעת הרדב"ז שהובא בכנה"ג הוא ג"כ כהב"ח מ"מ א"א לצרף דעתם שהרי ד' רמב"ם ברור לפסול והב"ח ורדב"ז כ"כ רק בשיטת הטור ורבים חולקים גם בדעת הטור לפסול א"כ אין זה ספק השקול ועוד דבתשו' שמ"צ יו"ד סי' נ"ג ותשו' מאהבה חא"ח סי' ק"ה הוכיחו דרוב בנין ומנין לפסול וע' תשו' מהר"י אסאד יו"ד סי' ש' באורך שהוכיח ג"כ כן והביא מקור לשי' רמב"ם ע"ש וכן מצאתי בתשו' הריב"ש ס' רפ"ו מפורש דפסול. אבל בגוף הדבר אם יש בזה משום תולמ"ה הגם שבס' גן המלך סי' ה' חידש דבכתב על המטלית קודם שנדבק ואח"כ דיבקו פסול משום תולמ"ה והסכים עמו בס' מלאכת שמים ובקסה"ס סוס"י י"ח אבל בתשו' דברי חיים ח"ב יו"ד סי' ק קכ"ב תמה ע"ז דאטו כתיב עשיי' בס"ת והוכיח ממהרי"ק וש"פ דליתא וסיים שהגם שבעל גו"ר וג"ה כ"כ אין להשגיח ע"ז ע"ש ויש ראי' מדברי הפ"י בסוכה (דף ט' רע"א) דאפי' במצה דלא כתיב בה תעשה אין ראוי להצריך לשמה אלא משום גז"ש דחמשה עשר מחג הסוכות וא"כ ה"ה לענין תולמ"ה וגם בלא"ה בנ"ד דמי להסיר הגג מהסוכה אחר שעשה הסכך המבואר בסי' תרכ"ו ס"ב בהג"ה כמ"ש רו"מ והגם שהמג"א סק"ז הביא מחמירים יעוין בתשו' נט"ש סי' י"א שהוכיח להקל וכיון שאינו הידור ס"ת להניח שם מנוקב יעשו נקבים קטנים בהמטלית באופן שלא ישאר כשיעור ט' אותיות ואף שיש דיעות דגם בשיעור ג' אותיות מיקרי פ' כבר כתב בגן המלך סי' ה' שם דלא קיי"ל כן וכן לפמ"ש בתשו' מהרי"ו שם דאם המקום פנוי בלא שרטוט כשר דאיכא הוכחה שאינו לשם פרשה כמ"ש בתשו' פמ"א ח"ב סי' קע"ט ותשו' מאהבה חא"ח סי' ק"ה ק"ו ק"ז בשם באר עשק ודב"ש והנו"ב הסכים שם עמהם א"כ יוכל לגרר השרטוט מן המטלית ויוכשר ג"כ ובפרט אם אין שם שרטוט על המטלית פשי' דיש להקל שהרי הבנ"י שהובא בפת"ש צידד להקל במטלית במקום שאין דרכו לכתוב עליו וה"נ בנ"ד שהוא שם קודם ואין דרך לכתבו על הטלית וכמ"ש רו"מ ומכ"ש כשאין שרטוט על המטלית
2