שו"ת מהרש"ם חלק ב ר״לTeshuvot Maharsham Volume II 230
א׳להרב דמאה"ג מו"ה אפרים אויערבויך נ"י אבד"ק הארחוב פלך וואלין ברוסיא:
1
ב׳מכתבו הגיעני ועד"ש בדין ראובן שמכר לשמעון ולוי לאטריע צעטיל ב' שלישים מזה וחלק ג' נשאר עבורו למכור עוד לאחד ומסר הצעטיל ליד שמעון ולא ידע ש' אם נשאר חלק ג' עבור ראובן הקאליקטור בעצמו או שמכרו לאחר וכפי הנהוג שם נמשכים ה' קלאסין וגם אם שילם ד' קלאסען וקלאס החמישי לא שילם פסק זכותו הלאה ובהגיע קלאס ה' שאל שמעון לראובן מי הוא שותף ג' והשיב לו שמכרו ללוי אבל לא שילם בעד קלאס ה' וצוהו ש' להתרות בו וכן עשה והתרה בלוי בפני ב' אנשים שאם לא יתן המגיע אבד זכותו ואז נתן לוי לר' ס"ז קאפ ונ"ח א רו"כ והבטיח שיתן למחרתו ועברו כמה ימים ולא נתן הסך ארו"כ ועתה נודע שיצא הנומר הזה וזכה בסך אלף רו"כ ולוי טוען מדוע לא בא ראובן לתבעו למחרתו והי' נותן לו ור' טוען דכיון שלא נתן המגיע אבד זכותו ע"כ ת"ד טענותיהם. ורו"מ הביא משו"ת ד"ח ח"ב חו"מ סי' כ"א בדין לאטריע צעטיל שהעמיד א' נומערין וביקש מהנער העוסק בזה שילונו ויחזיר לו ויצאו הנומערין ועדיין לא שילם לו ופסק דזכה המשלח כדמוכח ברס"י קפ"ג ואין השליח נאמן לומר שחזר בו ומכ"ש בנ"ד שלא אמר כלל הנער העוסק שחוזר בו וזוכה לעצמו דלכ"ע שייך למשלח אך בנ"ד לא דמי לנידון הד"ח כי הי' רק קונה והביא משו"ת שע"ד ח"ב סי' ר"כ שפלפל עם ח"א אם מהני קנין בזה והביאו מתוס' גיטין (דף מ"ג ע"א) ד"ה מי איכא בסוה"ד שכתבו דאפי' מכר כל העבד לקנס אינו מכור דהא אינו שוה כלום ואינו מוכרו אלא לקנס ולקנס אינו מוכר והמחבר דחה דהתם אפשר שלא יגח השור שום עבד בעולם משא"כ בנ"ד י"ל דדמי לשטר שכתבו בו לכל המוציאו ועפ"ז חקר רו"מ דבנ"ד שלא הי' הצעטיל ביד הקונה השלישי לכ"ע לא זכה בו שהרי שמעון לא נתכוין לזכות עבורו שלא ידע אם קנהו ואם שילם המגיע עכת"ד והנה בגוף הדבר אם מועיל בו קנין הדבר פשוט דאף שהוא דשלב"ל וא"ב ממש מ"מ קונה הצעטיל בכומ"ס ואף דבתשו' הרשב"א שהובא בסי' ס"ו ס"ד בהג"ה מוכח דשטר שנתן המלך רשות לגבות מס אינו נקנה אפי' בכומ"ס וברמ"א שם יש ט"ס כמבואר למעיין בב"י אבל היינו בשטר שכ' בו אם אתחסד אבל בשטר חיוב גם בכה"ג מהני כומ"ס כמ"ש בנתה"מ שם וכן מוכח מדברי הט"ז בא"ח סי' קנ"ג סקי"א ע"ש ותבין ואף דבתשו' נו"ב מה"ת חא"ח סי' נ"ח מבואר דגם מי שזוכה בדשלב"ל בדד"מ אין בידו למכרו לאחר. אבל במחכת"ה דבריו תמוהים והעיקר כדברי נה"מ הנ"ל וכ"ה בתשו' ב"ש חח"מ סי' ס"ט וע"ש סי' צ"א עוד בזה ובצעטליך הללו קונה במסירת הצעטיל לבד מדד"מ כמ"ש בתשו' ח"צ סי' קמ"ז לענין קניית הטראטען דמהני קנין המועיל בדד"מ אף שאינו כדין בדתה"ק ובפרט בדבר כזה שכל זכותו הוא בדד"מ בודאי מועיל קנין בדד"מ וגם יוכל לחזור ולמכור בקנין המועיל בדד"מ אך בנ"ד שלא נתן המעות בתחלה וגם אחר שתבעו והתרה בו נתן רק קצת מעות והגביל יום הנתינה הגם שבחיבורי לחו"מ סי' ק"צ הבאתי מכמ"ק דכל זמן שלא תבעו איננו כעובר הרי בנ"ד תבעו אלא שהסכים אח"כ להמפין עד למחר לכ"ע א"צ תביעה כמ"ש המח"א הל' שבועות סי' י' ובפרט דכיון דבנ"ד הוי דשלב"ל וכן הקנין רק מד"מ ובדיניהם אם אינו נותן המעות בזמנו הקנין בטל וא"כ ה"נ בנ"ד ובפרט דהמחזיק בהצעטיל לא ידע כלל מזה וא"כ אין לו זכות בהריוח:
2
ג׳ומ"ש לתמוה ע"ד הח"ס א"ע סי' קמ"ה מדברי הטור סי' קי"ג הנה זה כמה שנים כתבתי בגליון מדברי המל"מ פ"כ מהל' אישות שהביא דברי כמ"פ בענין זה וגם בבית מאיר לא"ע שם האריך בזה והעלה דספיקא דדינא הוא ע"ש:
3