שו"ת מהרש"ם חלק ב רמ״דTeshuvot Maharsham Volume II 244
א׳להרב הנ"ל:
1
ב׳בדבר מה שחזר על הראשונות בדין צביעת שער הזקן שהשבתי לו עפ"ד הב"ח דבכה"ג איכא משום חשדא והביא ד' תוי"ט פכ"ב דשבת משנה ד' גבי נשרו כליו בדרך במים דמשום דגדול כבוד הבריות א"צ לפשוט בגדיו משום חשדא אבל אינו ראי' כלל דהא מבואר בברכות (דף כ' ע"א) דבשוא"ת דחינן אפי' איסור תורה משום כבוד הבריות וגבי לובש כלאים שלבש מתחלה באיסור הוי קו"ע אבל התם בנשרו כליו במים דרך הילוכו הרי הוי שוא"ת לכן א"צ לפשוט בגדיו אבל בנ"ד שעושה כן בידים. ומ"ש שיצבע בפני שנים כדאי' שבת (דף ק"ל ע"א) הרי גם בפניהם איכא חשדא שמא יאמרו שמכזב בפניהם ומתכוין ליופי וגם אם יעשה בפניהם ע"י עכו"ם הרי הוא עושהו ליסע למדינה אחרת ושם יחשדוהו כל מכיריו בכך ושם לא יפורסם ע"י העדים שעשה ע"י עכו"ם ובפרט לפמ"ש בתשובתי דאפי' ע"י עכו"ם אסור א"כ פשיטא שאין זה תקנה:
2
ג׳ומ"ש עמ"ש דגם ע"י נכרי איכא איסורא שהאיסור על מה שהוא לבוש מלבוש אשה דהיינו שערות הצבועות והביא משו"ת בש"ר סי' י"ח שנחלקו בכך אם אסור לגלח זקנו בתער ע"י עכו"ם משום צער ודעת האוסרים משום דהפעולה שיהי' מגולח אסורה והרא"ש התיר הנה ידעתי גם ידעתי ומאז ציינתיו בגליון תוס' שבועות (דף ג' ע"א) שכתבו בתחלה דלכ"ע אסור ע"י אשה ונכרי ובנתה"מ סי' קפ"ב ושמ"ח סק"ד ביאר הטעם דבכה"ג יש שליחות לעכו"ם ע"ש אך בנ"ד י"ל דגם הרא"ש מודה דהאיסור על שהולך במלבוש נשים ואינו דומה לגילוח הזקן שהאיסור רק על מעשה הפעולה דהא ע"י סם ומספרים שרי אף שהוא ג"כ מוקף זקן ועוד שגם הרא"ש שם כ' דלהתוס' איכא איסור דרבנן ומשום צער שרי ואפ"ה לא התיר למעשה אא"כ יגלח תחלה במספרים ואח"כ בתער וע' בט"ז א"ח סי' תרנ"ה סק"ב בשם סמ"ג והגמ"נ דבגילוח מצורע אסור לעשות ע"י עכו"ם מדרבנן עכ"פ אף שהוא במקום מצוה וגם בלא"ה יעוין בשו"ת פרשת מרדכי א"ח סי' ה' מ"ש ע"ד הר' הנ"ל. וכה ראיתי בשו"ת מהר"י אשכנזי יו"ד סי' י"ט שדחה ההיתר לצבוע ע"י עכו"ם וסיים שיצבע כל שעריו לבנות ולא יהי' לבושה וחרפה כ"כ:
3
ד׳ומ"ש מתשו' מים עמוקים למהראנ"ח סי' ע' דהיכי דיש מקום שעושה בדרך היתר ליכא חשדא. הנה בט"ז א"ח סי' רמ"ד סק"ב במ"ש דכונת התוס' בסופ"ק דע"ז מבואר דדוקא בדאיכא ב' דרכים להיתרא ודרך א' לאיסורא לא חיישי' לחשדא משא"כ כששני הצדדים שוים חיישי' לחשדא ובמק"א הבאתי מש"ס דעירובין (דף ע"ה ע"ב) דמאן דידע ידע ומאן דלא ידע סבר עירובי עירב וכו' אגירי מיגר וכו' וגם מהמג"א סי' תס"ט דבדיש לו פדיון ליכא משום מ"ע דיאמרו שפדהו וגם ממהרש"א שבת (דף ק"ל ע"ב) ברש"י ד"ה ואייתוה וכו' אבל הלא ממקומו הוא מוכרע בש"ס דשבת (ד' כ"ג) שהבאתי דגבי פאה נמי איכא למימר שנתן פאה כבר וכן גבי נ"ח יש לתלות שהדליק בפתח האחרת ואפ"ה איכא משום חשדא ויש לעיין בתשו' הרשב"א ח"א סי' תס"ב בתשו' להרא"ש דלעולם הרואים תולין בהיתר ולא מיחזקי אינשי ברשיעי וי"ל דהתם נמי איכא ב' דרכים להיתר אבל בדאיכא רק חד צד להיתר וחד לאיסור איכא חשדא ועוד דבנ"ד הרי הוא עושה בדרך האיסור אלא שמתכוין משום בושה ובכה"ג י"ל שהתירו משום כבודו לכן שפיר י"ל דיש אנשים שיחשדוהו שמתכוין ליפות ולנוי ואינו דומה להיכי שיש לתלות שעשה המעשה בדרך המותר שעשה עירוב וכן אם פדהו והרי הב"ח אומר כן דבכה"ג אסור משום חשדא. ובכ"ז אחרי שהביא בשם שו"ת בית היוצר שפסק להתיר גם לצבוע שחור ע"י עכו"ם וגם כתב שכמה גדולי זמנינו הסכימו להתיר והעיד על האיש שהוא יר"ש והכל מעידים עליו שאינו חשוד במעשה האיסור וזה האות שאינו עושה מבלעדי הסכמת גדולי הדור י"ל דעי"ז גופא מתפרסם הדבר וליכא חשדא גם י"ל דאם בעירו שהכל מכירים ויודעים לא יחשדוהו אין לחוש על שיחשדוהו בנסיעתו במק"א כעין מ"ש הכ"מ פ"ט מעבדים לענין אשה שקונה עבדים קטנים שא"ר לביאה שאין לחוש לחשד שיתהוה אחר שיוגדלו ע"ש:
4
ה׳א"ה במ"ש אא"ז הגאון נ"י דבאיכא ב' צדדים להיתר אין לחוש לחשדא יש להעיר ממנחות (ד' ל"ה) שלא יעשה הרצועות אדום בפנים והא י"ל שמא ע"י צבע אדום ושמא מדם חטטין. יוסף הכהן]:
5