שו"ת מהרש"ם חלק ב רנ״אTeshuvot Maharsham Volume II 251
א׳כ"ה ג' מקץ ב' דחנוכה תרנ"ד ברעזן להרב המאה"ג וכו' מו"ה פסח אהרן ווייסמאן נ"י אבד"ק אזירייאן פלך ואלין רוסיא:
1
ב׳מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו באשה א' ששמה מלכה מרים מעריסתה ונקראת בפ"כ מלכה לבד וכתובתה נאבדה ושם אבי' לס"ת קלונמוס קלמן ונקרא בפ"כ קלמן והוא לוי ושם המגרש עקב יהושע בן אליהו חיים לס"ת ובפ"כ נקרא אביו אליה חיים והרב דק' קאוולע סידר הגט אנא יעקב יהושע בן אליהו חיים דמתקרי אלי' חיים וכו' אנת אנתתי מלכה מרים בת קלונמוס קלמן והשמיט בשם אבי המגורשת שם קלמן לבד בדמתקרי או המכונה וגם לא הזכיר שהוא לוי ובשם המגורשת השמיט שם שנקראת בפ"כ מלכה לבד ושם מרים שנשתקע הזכיר שלא כדת ויצאו עליו מערערין מארבעה טעמים א' מפני שם אליהו שהי"ל לכתוב ב' גיטין ב' מטעם שכתב בשם המגורש שם הנשתקע ולא כתב שם שנקראת בפ"כ לבדו. ג' שהי"ל לכתוב קלונמוס קלמן דמתקרי קלמן. ד' שהשמיט שהוא לוי:
2
ג׳והנה מצד שם אליהו כבר האריך רו"מ והביא מהט"ג ש"א אות ג' סק"ד בשם גדליהו ונקרא גדליה בשם ארבעה ט"א לכתוב גדליהו דמתקרי גדליה ובאות ח' סק"א וי"ג וליקוטי שמות עיירות סקי"ג ובאות ט' סק"א בשם טובי' דגם בלא נודע מסתמא כ"ה וע"ש בלק"ש סעי' ל"ח סקל"ט ושבולי לקט ס"ו סק"ז ואף שאין הוכחה מקריאת החזן כמ"ש בט"ז בשבולי לקט סעי' י' וע' בט"ג ש"א אות א' ס"ק ל"א. וגם אני הארכתי בהסכמתי לס' דברי אברהם והבאתי מכמ"ק דשם אליהו ואליה הוא א' ע"פ רוב וכבר כ' השב"י ח"א סי' קכ"א דמסתמא קורין אליהו וכ"ה בס' ד"ח ומבואר בתשו' מהר"ח א"ז סי' קכ"ו באמצע התשו' דמי ששמו אליהו וכ' אליה חסר כשר ובתשו' ד"ח ח"ב א"ע סי' קכ"ג באחד שעלה לס"ת אליהו יעקב ונקרא בפ"כ אליה יאטשא וכ' דכיון דצריך לכתוב גם שם יאטשא שנקרא בפ"כ יכתוב אליהו יעקב דמתקרי אליה יאטשא כיון דהקריאה בפ"כ הוא אלי' בסגול ע"ש וא"כ אין שום מקור לערער בנ"ד ובפרט שהוא שם אביו דבלא כתב שמו כשר ורק בשינה פסול ובנ"ד אין כאן שינוי עכ"פ ולכן מה שהעיד הרב מבראניבקא שראה מכתב מהרה"ג מוהר"י נ"י מקארץ שהמנהג בכל ב"ד לכתוב לכתחלה אליהו דמתקרי אליה יש מקום לדבריו ועל כל פנים בדיעבד בודאי אין חשש כלל. אולם מצד שם המגורשת הוא דבר חמור מאוד דכיון דשם מרים נשתקע וגם להסוברים דשם הנכתב בכתובה ל"ה נשתקע הרי בנ"ד אין בידה הכתובה ואולי גם בהכתובה לא נכתב כלל והרי בכתב שם הנשתקע פסול ואף שאבי' כשהי' כותב קוויטליך לצדיקים שמאמינים בהם או שהזכיר שמה באיזה מכתב הי' מזכיר שני השמות מ"מ הרי בדין אם מיעוט מזכירים אותו דלא מיקרי נשתקע כבר כתב בשו"ת נאות דשא סי' ז' דדוקא מיעוט ולא מיעוטא דמיעוטא והוכיח כן מתשו' נו"ב מה"ק סי' פ"ח דמיעוטא כמאן דליתא דמי וה"נ בזה ע"ש ולכן הגם שבט"ג בלק"ש סט"ו צידד להיתר בשעה"ד בכתב שאסיה טובא ונקראת ע"פ רוב טובא לבד רק קצת ב"א ומשפחתה קורין בשניהם שאני התם שיש מיעוט גמור אבל בנ"ד אפי' אם אבי' לבד קורא אותה בשניהם אינו בגדר מיעוט ומכ"ש שגם הוא אינו קוראה אלא כותב כן בקוויטליך לצדיקים והלא הצדיקים אינם דרים בעירו רק במק"א ואפי' אחד קוראה בע"פ בשניהם ל"מ כלל והוא רק לפעמים ע"צ הזדמנות ואולי רק צדיק א' או ב' והרי זהו רק מיעוטא דמיעוטא גר בשבולי לקט מהט"ג סקי"ח כתב דמדמ"ע כגון שבני ביתה לבדן קורין כן אינו בכלל פורתא ומכ"ש בנ"ד שגם האב קוראה בע"פ רק בשם מלכה ורק במכתבים מזכיר שניהם א"כ פשיטא דהוי רק מעדמ"ע וע' בתשו' ב"ש חיו"ד סי' קס"ה וחא"ע סי' קכ"א וסי' קכ"ו בכ"ז:
3
ד׳והנה מ"ש הרב מבראניבקא להחזיק בידי בנו המסדר ולהתיר הגט לאשר ששם הנכתב בכתובה לא מקרי נשתקע כמ"ש בשו"ת חא"ש סי' נ"ה וס"ג וקל"ח וקנ"א וקס"ג הנה אמת שבסי) ס"ג וק"ט וקכ"ב וקמ"א ועוד בכמה תשו' פסק כן אבל בד"ח בשער התשו' בהגהות לחא"ש סי' נ"ה וקמ"א חולק וכ' דכיון שדעת הג"פ וכל גדולי האחרונים דשם הכתוב בכתובה מיקרי נשתקע וגם הדעת נותן כן אין להורות כן ובאמת שבחא"ש עצמו סי' קמ"ט פסק דלכתחלה אין לכתוב שם הנכתב בכתובה אם אין קורין אותו כלל בשם זה ע"ש וגם בשו"ת ב"ש חא"ע סי' קי"ז חולק עליו והגם כי בשו"ת מ"מ סי' ג' העלה ג"כ דלא מיקרי נשתקע אבל יעוין בשדי חמד מער' גט סי' מ"א מדברי כמה מחברים בזה שפסקו כן דהוי נשתקע ומהם בשו"ת מים חיים ושו"מ ועוד כמה אחרונים ועי' בד"ח בכללי הב"ש אות ג' שצידד לכתוב גם שם הנשתקע שנכתב בכתובה מפני דכשתבא לגבות כתובתה יהי' לעז על הגט אם לא נכתב כפי הכתובה וצריך ב' גיטין ובשו"ת אבני צדק מדעש חא"ע סי' קט"ז כתב דבמחלה כתובתה י"ל דלכ"ע אין לחוש לשם שבכתובתה וגם העלה שהד"ח לא כ"כ רק לחומרא בעלמא וע"ש סי' קט"ו ג"כ כן והעלה דודאי להקל א"א לסמוך כלל ע"ז ע"ש היטב אבל רו"מ כתב שבנ"ד אין הכתובה בידה כלל א"כ אין שום צד לסמוך עליו ולא אדע מה הי' להרב המסדר ואביו שהחזיק בידו מפני הכתוב בכתובה והביא בשם אחרונים המקילין בזה וכיון שאין כאן כתובה אפס מקום לדבריו כלל:
4
ה׳והנה מ"ש בתא"ש סי' קמ"ד דגם שם הנכתב בפתקאות לצדיקים מועיל שלא יהי' נשתקע התם מיירי בשם שנשתנה מחמת חולי לשנות מזלו אלא שנשתקע וכיון שהוא כותב את השם לפני צדיקים הרי מחזיק בו משא"כ בשם מעריסה שאין בו קפידא אבל בסי' ע"ח שם נראה דבכל גווני סובר כן ובד"ח בהגהות מפקפק עליו דכיון דלא נקרא בשם זה כלל מה תועלת במה שהצדיק מזכירו בתפלתו בחשאי והלא כל רואה הגט לא ידע מזה וגם בס' אה"ש כלל ב' ושדי חמד שם חלקו עליו ומלבד זה הנה הוא מיירי אם הוא בעצמו כותב כן ומחזיק א"ע בשם זה וגם דוקא בכותב כן בכל עת לפני כמה צדיקים אבל מה שאביו כותב שם בתו לפני איזה צדיק שבמק"א הרי גם אם א' או ב' קורין בפה את השם הוי בכלל נשתקע ומכ"ש כשאין קורין כן בע"פ שהוא ע"פ רוב רק בכתב שהוא, רק דבר הבא ומזדמן לפרקים ע"צ המיעוט הרי כבר נתבאר דמיעוטא דמיעוטא אינו בכלל פורתא ואף שבשד"ח סי' מ"א אות ו' הביא קצת מקילין דגם באחד ושנים הוי בכלל פורתא היינו אם עכ"פ הם קורין בתמידות בשם זה אבל אם גם הם קורין רק לפרקים ע"צ המיעוט ולא ע"פ רוב לכ"ע הוי בכלל נשתקע ומכ"ש אם זה המיעוט הוא רק בכתב ומכ"ש אם הצדיק דר במק"א דאף שדעת הגהת מל"מ פ"ג מה"ג בשם הנשתקע במקום כו"נ נקרא בו במק"א אינו בכלל נשתקע מ"מ גם בזה יש חולקים וע"ש בשד"ח אות ח' וסי' ל"ט אות ד' בזה מדברי כמה אחרונים וע' שו"ת מ"מ סי' נ' במי שנקרא מעריסה מנחם מענדל ולס"ת מנחם ובפ"כ מענדל דאם כתבו בגט מנחם מענדל דמתקרי מענדל דכשר אבל אינו דומה לנ"ד כמובן:
5
ו׳והנה מ"ש הרב הנ"ל מתשו' חא"ש סי' פ"ו באשה ששמה עטיא חסיא ושם חסיא נשתקע ואין קורין בו כלל והכשיר והוא כנ"ד ממש אתפלא עליו דהתם מבואר שהיתה חותמת בשניהם ואפ"ה כתב שהי' צריך לכתוב גם שם עטיא אלא דכיון שהועד לפניו שכמה אנשים קורין בשניהם וגם ראה אגרות שבני ביתה כתבו לה בשני השמות וגם בכתב התעודה שלה (פאס) מערכאות כתובים שניהם וצידד דכתב הערכאות מועיל ג"כ (ובשד"ח סי' מ"א אות ד' פסק בפשיטות דהפאס אינו מועיל ולא ידע מתשו' חא"ש הנ"ל וצ"ע לדינא) ולכן פסק דבדיעבד מהני הגט שנכתבו ב' השמות יחד ולא יותר ובסוף התשו' הוסיף לחלק בין אם נשתקע שם הראשון בזה חולקים על הב"מ בשם יעקב ישראל אבל בנשתקע שם ב' י"ל דכ"ע מודו דהוי קיצור השם אבל נודע שאין לסמוך על סניף א' שכותבים בעלי התשו' כמ"ש הש"ד בח"מ סי' מ"ו ס"ק קי"ט וסי' פ"א סק"ד ועוד בכמ"ק ובתשו' ח"צ סי' ע"ג הוכיח כן מהש"ס דחולין וע' תשו' ב"א חיו"ד סי' מ"ו ומ"ש עוד מרא"ש סי' צ"ז שם מיירי בנקראת בפ"כ רק רבקה ובעת הנישואין אמרה ששמה מעריסה רבקה לאה וכתבו כן בכתובה ובשעת הגט לא הי' הכתובה בידה אבל לפי שאמרה שיש בידה בביתה הכתובה והוא מלתא דעל"ג לכן כ' דנאמנת לומר שכתובים שני השמות בהכתובה וכיון דס"ל דשם הכתוב בכתובה ל"ה נשתקע לכן פסק שהגט כשר וא"כ אין מזה שום ראי' לנ"ד שאין הכתובה בידה כלל וגם אינה יודעת אם נכתבו ב' השמות בכתובה:
6
ז׳ומ"ש מחא"ש סי' קי"ג הנה שם מיירי באשה ששמה רוסיא שינדל ונקראת בפ"כ רוסיא לבד ומ"מ אמה ודודה לפעמים קורין אותה בשני השמות והמסדר כ' ב' השמות יחד והשיב דגם אם לא נכתב בכתובה כן כיון דהמיעוט קורין לה כן ל"ה נשתקע וכשר במקום עיגון ומ"מ סיים שם דכיון דתיבת מותרת שבגט הראו לתינוק ולא הכיר שהיא רי"ש אף דהג"פ מתיר במקום עיגון, מ"מ תרי קולי לא מקלינין כמ"ש כה"ג הט"ז ביו"ד סוס"י צ"א ע"ש והנה מלבד שהוא סובר דגם באחד או ב' מיקרי פורתא וכבר נתבאר דרוב האחרונים לא ס"ל כן ועכ"פ גם לשי' חא"ש הרי בנ"ד שלא כתב בשם אבי' שהוא לוי ובחא"ש שם סי' ע"ח מבואר דבכה"ג הוי בכלל שינה שם אבי' ועכ"פ אין להקל אלא במקום עיגון והוא סובר דתרי קולי לא מקילינן גם במקום עיגון וא"כ ממ"נ איך מקום להתיר ולכן אין בידי להתיר האשה הזאת:
7