שו"ת מהרש"ם חלק ב רנ״בTeshuvot Maharsham Volume II 252
א׳להרב המאה"ג וכו' מו"ה מיכל גילעהרנטער נ"י אבד"ק נאוויטאניץ:
1
ב׳מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו בראובן שלוה מעות משמעון עצה"ע ושילם בכל פעם העסקא וכאשר מטה יד ראובן ורצה שמעון לערוך עליו בדא"ה והתפשרו ביניהם שיתן לו שמעון עוד שבעה לחות ר"כ שיהי' בס"ה ב' אלפים ואשת ראובן חתמה לו נאטראק"ט על חלקה בבית שהי"ל בעזבון ע"ס ב' אלפים הנ"ל על שבעה פ' ממאה לשנה וכעת טען ראובן כי האק"ט נעשה מקרן וריבית וגם נכתב ז' פ' והוי ר"ק וגם טען שלא הרוחתי שלא עשה שום מו"מ וכל פרנסתו משכר הדירה מהבית הנ"ל ומעולם לא מחל לו מה שנתן עסקא והי' אנוס ליתן לו ולחתום הנאטראק"ט אחרי שלא הי"ל לשלם והי' לוקח הבית מידו כי נעשה סיקוועסטר בדא"ה ושמעון טוען שהאק"ט הוא קרן וגם עשה ה"ע והמקבל חתם א"ע בביכ"ל שלו שלקח עצה"ע עכת"ד השאלה. ומאז השבתי לרו"מ בקיצור דאף שנכתב בהאק"ט ריבית מ"מ כיון שעשו עצה"ע אין בזה חשש ומה שצירף העסקא להקרן ועשאו קרן בנאטראק"ט הוי כהודה שכבר הרויח ואי"ל שלא הרויח. ואבאר כעת טעמי שהרי דעת מהריב"ל דבנתן לו כת"י על הריוח ואח"כ טען שטעה בחשבון או שהפסיד אח"כ ולא נשאר ריוח אינו נאמן ואף שהש"ך סוס"י פ"א חולק עליו הנה בתשו' שעא"פ סי' קמ"א סילק כל תלונות הש"ך מעל מהריב"ל בזה וכ"ה בתשו' מהרי"ט בשניות חח"מ סי' פ"ו ותשו' תורת חיים למהרח"ש סי' כ"ד ואף דבתשו' רשד"ם חח"מ סי' ק"פ פסק כהש"ך היינו בכת"י אבל בשטר גמור בודאי אינו נאמן לומר שלא הרויח כמ"ש בתשו' דמ"א והובא בעט"ז לחו"מ שם ויש להביא עוד ראי' מהא דמבואר באה"ע סי' צ"א ס"א בהג"ה בשם תשו' הרשב"א דאם עשו שט"ח על הנשאר יורשין החוב אפי' לא נשבעה דהוי כסילק וע"ש בח"מ וב"ש סק"ה וכ"ה בתשו' מבי"ט ח"א סי' מ"ג שאם הי' הזקיפה בשטר ובעדים אינו נאמן לומר שלא נתן בתורת ריוח ושבסוף בא לחשבון ואין כאן ריוח וסיים המבי"ט שאינו נאמן לומר יראתי פן ידחוק אותי על מעות הקרן ולכן הודיתי שהי' ריוח ע"ש ואף שהמבי"ט כתב טעמו ע"פ דברי העיטור דכי יהב לי' באפי סהדי בשם רווחא לאו כל כמיני' למיחשב לי' השתא לשם קרן והוא כדיעה א' בש"ע סי' פ"א ס"ל והרי בש"ע הובא אח"כ דעת י"א דגם בנתן לו בפני עדים אם לא אמר אתם עידי ישבע שלא הי' ריוח היינו בעדים בע"פ אבל בשטר לכ"ע אינו נאמן וע' בש"ך סקע"ז וכ"ה בעט"צ וגם בלא"ה כתב העט"צ דהלכה כדיעה א' ושכ"פ בס' ישמח ישראל ואין המוחזק יכול לומר קים לי כדיעה ב' ע"ש וכיון שהשטר הנעשה בפני נאטריון ע"פ דד"מ נחשב כשטר בעדים ואינו נאמן לומר שלא הרויח והנה רו"מ פקפק ע"ז שהרי הלוה טוען שהי' מוכרח לצרף הכל בקרן וליתן לו האק"ט מפני שנתיירא שלא ינגשנו בתוקף דא"ה ואף שבסי' פ"א סל"א וסמ"ע סקי"ד מבואר דלא הוי אנוס מפני שהי"ל למסור מודעה בפני עדים מ"מ הרי בסי' ר"ה ס"א לשי' י"א שבהג"ה דבעינן שראו עדים נתינת המעות והטעם דכיון דידעי' באונסי' על המכירה מסתמא אנסוהו גם על ההודאה כמ"ש הסמ"ע שם והרי לא מסר מודעא וצ"ל דהודאה כמתנה דסגי באונס בלא מודעא והאריך בזה. והנה כבר כתב בנה"מ סוס"י פ"א דהודאה ל"ה כמתנה ועוד דבנ"ד הרי נתן לו עוד ז' מאות ר"כ במזומן בהלואה עבור זה ועוד שהרי בנ"ד אין זה אונס כיון שמדינא הי' ביד שמעון לתבוע המעות ולגבות מן הבית כמ"ש בח"מ סי' ק"ג ס"ה ושם בהג"ה שאין מרחמין על הלוה לומר כיצד נוציא הלוה מביתו משום דבר מועט ומכ"ש בנ"ד שהי' דבר מרובה וכבר כ' בתשו' הרא"ש שהובא בב"ש א"ע סי' קי"ח סקי"ח דהיכי שהדין עמו אינו אונס ולא דמי להא דסי' פ"א סל"א דהתם לא הי' כתוב הפרעון בשטר ונתיירא מאונס שלא כדין משא"כ בנ"ד וגם מה שעשה א"ע לסיקוועסטר כיון שלא שילם לו חובו עשה כדין ואף דאפשר עשה שלא ברשות ב"ד ולא הזמין אותו לד"ת כבר כתבתי בתשו' לק' זאבנא בשם כתבי הגה"ק אבד"ק בוטשאטש זצ"ל דבדבר ברור שאין עליו טו"מ אפי' עשה שלא ברשות ב"ד אין עליו איסור בזה"ז שאין יד ב"ד תקיפה ועוד שאם הי' רוצה לעשות ליצטאטציאן הי' בידו לעשות ברשות ב"ד.:
2
ג׳ומה שכתבתי בתשו' שא"י לומר להלאה לא הרוחתי שהרי אם הי' משלם החובות הי' מוכרח למכור הבית ול"ה מרויח שכר הבית א"כ ע"י מעותיו של זה הרויח שכר הדירה ורו"מ פקפק ע"ז מדברי הח"ד סי' קע"ב סק"ב בדין השכין המקבל עסקא הבית לנותן ואח"כ טען שלא הרויח והנותן השכיר הבית לאחרים דמחויב להחזיר השכר לבעלים להסוברים דמשכנתא בלא נכייתא הוי ר"ק והרי הכנסת הדירה הוא הרויח עכ"ד. לק"מ דהתם כשקיבל ממנו המעות עצה"ע לא הי' הבית עומד לימכר עבור חובות אלא שאם לא הי' נותן לו המעות לא הי' עוסק במסחר וכשקיבל המעות עסק בהמעות במסחר וכשלא הרויח בו פטור מלשלם עסקא ולכן צריך הנותן לשלם שכר דירתו אבל בנ"ד שהי' דחוק ע"י החובות ואם הי' הנותן דוחק עליו את השעה לגבות חובו הי' נאלץ למכור הבית א"כ ע"י מעותיו של זה הרויח שכר הדירה ושפיר צריך לשלם. ועי' בשו"ת שו"מ מה"ק ח"ג סוס"י ק"ס שכ' כה"ג ממש (ועמש"ל סי' קט"ז בזה) ובמק"א הבאתי מ"ש בשו"ת אגרא רמה סי' י"ט שנראה היפוך מזה וביארתי דלק"מ דהתם מיירי בלא ה"ע:
3