שו"ת מהרש"ם חלק ב רס״דTeshuvot Maharsham Volume II 264
א׳להרב וכ' מו"ה בנימין זאב גאלער נ"י אבד"ק קריפטש מכתבו הגיעני ובדבר שאלתו במקרה ל"ט אשר קרה פ"א קודם ר"ה העבר שהמזוזות משערי ביהמ"ד נמצאו חתוכים לג' חתיכות בתוך שמות הקדושים והי' מקום לתלות קצת בעכו"ם ועתה נמצא כן שנית והוא מזוזה פנימית וא"א לתלות כן בעכו"ם בשום אופן ונסתפק אם צריכים לקרוע ע"ז ולגזור תענית והביא מדברי הש"ע יו"ד סי' של"ד סל"ז ותשו' ח"צ סי' י"ז שפלפל עם השב"י בביאור מ"ש שנשרף בזרוע ובנ"ד שנעשה ביד"א והי' פשיעה כיון שנעשה כן פעם ב' והו"ל ליזהר לתקן לקבוע המזוזות בשפופרת ואף שהח"צ סי' י"ז כתב דדוקא ברואה בשעת מעשה היתה דברי שב"י מ"מ מלבד דבהגהת י"ש הביא ממס' שמחות פ"ט כהשב"י ועוד די"ל דנקרע גרע טפי שעינינו רואות הקריעה לפרט ודמי למקו מועיל לפניו דברבו גם בלא עמד בשעת יציאת נשמה חייב לקרוע דד. והנה לענ"ד גם אם הקריעה היתה כעין אונס יש לחוש כיון צנתהוה ע"י פשיעת הקהל ותחלתו בפשיעה אף דסופו באונס גם באיסורין נחשב לפשיעה כמ"ש הנימוק"י פ"ב דב"ק בסוגיא ראשו משום חציו דלפי פי' הרמ"ה נ"ל ברור דמי שלא התפלל בעוד שיש לו זמן מפני שסבור שיש עוד זמן ובין כך עברה השעה דמיקרי פושע שהרי גזרו שלא יעמוד לפני הספר סמוך למנחה ואין לו השלמה ע"ש ומוכח דכיון דהוא פושע בתחלתו אף דבסופו אונס חייב ובש"ס דמ"ק (י"ד ע"א) דלר"י המפרש לים הגדול כיון שיצא שלא ברשות אף שנאנס אח"כ אינו מגלח במועד דתחלתו בפשיעה וקיי"ל הכי ביצא לשוט ע"ש וע"ע בתוסי"ש שבת (ד' ע"א) בהא דהתירו לרדותה כעין זה אך די"ל דכיון שיש שמש הממונה לעשות כל צרכי ביהמ"ד אף דהיכי שלא הזהירוהו הקהל מיקרי פשיעה מצדם דהו"ל להזהירו בזה כמ"ש כה"ג בתוס' כתובות (דף ל"ד ע"ב) בד"ה אבל ארישא וכו' דהתם פשע האב להי"ל לומר לבניו שאינה שלו וכו' וע"ע כה"ג בתוס' ב"מ (דף פ' ע"א) בד"ה ואי וכו' יעו"ש בסוה"ד מ"מ הרי בנ"ד הזהיר רו"מ אותו לקבוע בשפופרת ולא עשה אך די"ל דכיון דכמ"פ עברו אנשים דרך השער וראו שלא עשה שפופרת אכתי איכא פשיעה:
1
ב׳ועוד נראה דגם אם אין חייבים לקרוע מ"מ הרי מצינו בש"ס דיבמות (דף צ"ו ע"ב) לא כך הי' המעשה בביהכ"נ של טבריא בנגר שיש בראשו גלוסטרא שנחלקו בו ר"א ור"י עד שקרעו ס"ת בחמתן קרעו ס"ד אלא שנקרע ס"ת בחמתן ובערוך פי' זה הי' מושכו אצלו וזה מושכו אצלו עד שנקרע) והי' שם ריב"ק אמר תמי' אנו אם לא יהי' ביהכ"נ זה בית ע"ז וכן הוה ע"ש הרי שע"י עון זה שעשו רק קצתן האוחזים בהס"ת נענשו כולן שנעשו הביהכ"נ בית ע"ז וכיון דלענין קריעה לא חלקו בין ס"ת ובין פרשה א' ובפרט בנ"ד שנקרעו שמות הקדושים בוודאי צריכים כל בני הביהמ"ד לרחמי שמים שלא יענשו בחורבן הביהמ"ד ח"ו בעון זה ואף שמצד א' י"ל דהתם משום שלא מיחו הרואים וגדול המחלוקת אבל הרי הי' לש"ש שנחלקו בהלכה וגם לא נקרע בשאט נפש אלא מאליו ובנ"ד כבר נתבאר דאיכא נמי פשיעה מצד הקהל וגם קרעוה בידים ואף שראיתי מובא בשם לב חיים ח"ג סי' קל"א להקל בנפל מידו מזוזה דא"צ להתענות דקיל קדושתה מתפילין מלבד שאין דבריו מוכרחים גם י"ל דבנקרע חמיר טפי וכמ"ש ביו"ד סי' ש"מ שם. ובגוף דין ס"ת ותפילין שנפלו שהאריכו בשו"ת חיים שאל ח"א סי' י"ב ואמרי אש חא"ח סי' ו' וד"ח סי' נ"ט ושאר אחרונים הנה מצאתי בשו"ת מהר"י מברונא (חבירם של מהרי"ו ומהרי"ל) סי' קכ"ז שנשאל בזה והשיב כך ראיתי רבותי נוהגים שאם לא אכל בו ביום יתענה באותו יום ומתפלל ענינו כמו בתענית חלום דטוב יותר בו ביום והטעם שהראוהו מן השמים שצריך תשובה וגם בנפילת תפילין איכא סימנא כדאמרי' במאן דאתהפיך לי' רצועה ובהג"ה כתב דלנערים הורה שילמדו ב' או ג' שעות בו ביום (ושם בהג"ה בשם גדול א' די"ל דטעמא דיתענה משום זלזול ושכ"כ בס' ב"ש סי' י"ב א"כ עדיף שיקבל עליו תענית ביום אחר) ותענית עדיף מצדקה ומ"מ אין לסמוך ע"ז להתענות בשבת אם אירע כן ויש מורים ליתן לצדקה ואינו נ"ל אלא יתענה ובהג"ה מיקל גם לגדולים ליתן צדקה אא"כ פשע אז יתענה עכת"ד שם. והנה מ"ש בתשו' ד"ח סמוכין מהא דתענית ד' ט"ז) שמוציאין בתענית את התיבה וס"ת לרחוב לומר כלי צנוע הי' לנו ונתבזה בעונותינו הרי שהעונות גורמים לבזיון הס"ת א"כ כשאירע בזיון לס"ת הוא בעונות אנשי העיר כבר פקפק עליו עליו הרה"ג מבלאזוב נ"ו דמ"מ מנ"ל שצריך להתענות עבור זה דהתם התענית בשביל עצירת גשמים ולענ"ד בלא"ה אין ראי' דהתם הכונה שבעונותינו נעצרו הגשמים ואנו צריכים לעשות בידים בזיון להס"ת שיהי' עמנו בצרה כדי לעורר רחמי שמים ותדע שהרי התם אנו עושים כן בידים להוציא התיבה לרחוב ומניחים אפר, ע"ג תיבה כדי לעורר רחמים ומה ענין זה להיכי שאירע ד"ז מאליו ע"י פשיעה ובפרט בשוגג. וגם מ"ש הרב מבלאזוב סמוכין כי התורה נקראת נר וכן הנשמה ואחז"ל אם אתה משמר את נרי וכו' ולכן כשלא שמרו הס"ת עד שנפל וכדומה צריכים להתענות לנתק התקשרות רוחנו בגשמי המתהוה ע"י אכילה כמ"ש בא"ח סי' ו' בביאור מ"מ ומפליא לעשות שמעתי ולא אבין כי ענין שמירת התורה שאמר השי"ת אם אתה משמר נרי היינו לשמור מצות התורה ולקיים מ"ש בתורה ולפי דבריו אם רואים שיש בביהמ"ד פורצי גדר התורה לעבור על מצות התוה"ק הי' ראוי יותר לגזור תענית על הקהל ומדוע דוקא בנפילת הס"ת יחויבו בזה. וגם מ"ש דבמזוזה אין חיוב רק לקבעה ויותר אין מוטל עליו הרי בנ"ד הי' . פשיעה בעת הקביעות כמש"ל וגם רו"מ העיר בזה:
2
ג׳סוף דבר כי בנ"ד צריכים לבקש רחמים שלא יענשו בחורבן הביהמ"ד ח"ו אבל אין בידינו להטיל תענית בדור החלוש הזה לכן יסבבו בין כל אנשי הביהמ"ד וכל א' יתן פדיון נפשו ונפשות ביתו כפי שתשיג ידו ויחלקו לעניים וגם יתאספו כולם יחד ויאמרו כל תהלים בלא הפסק כלל וגם הפסוקים ויה"ר לא יאמרו בין ספר לספר אלא אחר גמר כל תהלים כי כן מקובל מרבינו הבעש"ט כמ"ש בס' עט"צ שלזה רמז מ"ש מי ימלל גבורות ד' ישמיע כל תהלתו והשם הטוב יכפר בעדם:
3